כוכב חמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) היה ניסוח שאמנם מדויק, אבל מסורבל מאוד. העברתי את הדיוק להערה. |
מ ←מידע כללי: העברת חלק מהמידע החשוב והנגיש לפתיח. |
||
שורה 62:
[[קובץ:Messenger.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור אמן של ה[[מסנג'ר (גשושית)|מסנג'ר]] וכוכב־חמה ברקע]]
'''כוכב־חמה''' (בלועזית: '''Mercury''', '''מרקורי''') הוא [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] הקרוב ביותר ל[[השמש|שמש]]. מרחקו הממוצע ממנה הוא כ־58,000,000 [[ק"מ|קילומטרים]], שהם כ־0.387 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]]. מבחינת [[מסה|מסתו]], הוא כוכב הלכת השמיני והקטן ביותר ב[[מערכת השמש]], ואין לו [[ירח]]ים.
כוכב־חמה קטן בהרבה מ[[כדור הארץ]], ודומה בגודלו ל[[הירח|ירח]]. [[קוטר]]ו 4,878 קילומטרים. [[כוח המשיכה]] על פניו קטן פי 2.5 מאשר על־פני כדור הארץ. כמו כן, אין לו [[ירח]]ים. [[אסטרונום|אסטרונומים]] מעריכים שבמכתשים המצויים בקטבים של כוכב־חמה יש מים בצורה של [[קרח]].{{הערה|אתר [[נאס"א]], [https://www.nasa.gov/image-feature/water-ice-on-mercury קרח על כוכב־חמה], 16 באפריל 2015 {{אנגלית}}}}▼
משך היום של כוכב־חמה מושפע במידה רבה מקרבתו ל[[השמש|שמש]]. סחרורו העצמי (יום סידרי) של כוכב־חמה נמשך 58.65 יממות ארץ ומשך הקפתו את השמש ([[שנת כוכבים|שנה סידרית]]) 87.
עד כה{{הערה|2021}} הגיעו לכוכב־חמה שני רכבי מחקר מכדור הארץ: הגשושית [[תוכנית מארינר#מארינר 10|מארינר 10]], שביקרה בו מספר פעמים החל משנת [[1974]], והגשושית [[מסנג'ר (גשושית)|מסנג'ר]] בין השנים 2008–2015.
את כוכב־חמה ניתן לראות לעיתים בעין בלתי־מצוידת, אך מכיוון שהוא נותר בסביבת השמש, מקשים דמדומי הערב או הבוקר להבחין בו, זאת לעומת ארבעת כוכבי־הלכת האחרים שהיו ידועים לקדמונים - [[נוגה]], [[מאדים]], [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו[[שבתאי]].▼
==השם==
השם "כוכב־חמה" מופיע במקורות עתיקים,{{הערה|{{בבלי|שבת|קנו|א}}}} ואין פירושו שמדובר בכוכב ששמו חמה. ב[[עברית]] מוזכר כוכב־חמה לראשונה ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]],{{הערה|{{בבלי|שבת|קנו|א}}.}} בשמו המקורי '''כוכב''', בטרם נודעה ההבחנה בין [[גרם שמיים|גרמי השמיים]] השונים - כוכבים וכוכבי־לכת. הוספת המילה "חמה" לשם כוכב־הלכת היא מאוחרת, וכנראה נועדה להדגיש שאינו גרם שמיים רגיל, על־סמך היותו הקרוב ביותר לשמש.▼
שמו ב[[לועזית]] הוא '''מרקורי''', על שמו של האל הרומי [[מרקוריוס]]. מכיוון שכוכב־חמה מופיע לסירוגין משני צדי השמש, חשבו הקדמונים בטעות שמדובר בשני כוכבים שונים ואף כינו אותו בשני שמות: "[[הרמס]]" כשהופיע בערב מצד אחד של השמש, ו"[[אפולו]]" כשהופיע בבוקר מצדה השני. ב[[גלגל המזלות]] מרקורי מזוהה עם [[מזל תאומים]].
בשפות שמקורן ב[[לטינית]] שמו של [[יום רביעי]] נקשר בכוכב־חמה ובאל [[מרקוריוס]] המזוהה עמו. הרומאים קראו לו על שם האל מרקוריוס כיוון שנדמה שהוא זז ב[[מהירות]].{{הערה|1=planetarynames.wr.usgs.gov|שם=שמות הכוכבים לפי איגוד usgs}} בשפות אלו שמו של יום רביעי נגזר ישירות משמו בלטינית '''Dies Mercurii''' (יום מרקורי), וכך ב[[צרפתית]] השם הוא Mercredi, ב[[איטלקית]] Mercoledì וב[[ספרדית]] Miércoles.
▲ב[[עברית]] מוזכר כוכב־חמה לראשונה ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]],{{הערה|{{בבלי|שבת|קנו|א}}.}} בשמו המקורי '''כוכב''', בטרם נודעה ההבחנה בין [[גרם שמיים|גרמי השמיים]] השונים - כוכבים וכוכבי־לכת. הוספת המילה "חמה" לשם כוכב־הלכת היא מאוחרת, וכנראה נועדה להדגיש שאינו גרם שמיים רגיל, על־סמך היותו הקרוב ביותר לשמש.
==מידע כללי==
▲משך היום של כוכב־חמה מושפע במידה רבה מקרבתו ל[[השמש|שמש]]. סחרורו העצמי (יום סידרי) של כוכב־חמה נמשך 58.65 יממות ארץ ומשך הקפתו את השמש ([[שנת כוכבים|שנה סידרית]]) 87.968 יממות ארץ - יחס קרוב מאוד ל־2/3. בשל [[תהודה מסלולית]] זו יראה צופה על פני מרקורי זריחת שמש יחידה פעם בשנתיים (של מרקורי) - תופעה ייחודית במערכת השמש, שהיום הסולרי ארוך מהשנה. סחרור איטי זה, והיעדר אטמוספירה ממשית לכוכב־חמה יוצרים על פניו הבדלי [[טמפרטורה]] גדולים מאוד בין שני צדדיו. בחלקו הפונה לשמש הטמפרטורה שלו מגיעה ל־C°{{כ}} 430 ואילו בצידו האחר (שאינו חשוף ל[[אור השמש]]) היא מגיעה ל־C°{{כ}} 180-.
▲כוכב־חמה קטן בהרבה מ[[כדור הארץ]], ודומה בגודלו ל[[הירח|ירח]]. [[קוטר]]ו 4,878 קילומטרים. [[כוח המשיכה]] על פניו קטן פי 2.5 מאשר על־פני כדור הארץ. כמו כן, אין לו [[ירח]]ים. [[אסטרונום|אסטרונומים]] מעריכים שבמכתשים המצויים בקטבים של כוכב־חמה יש מים בצורה של [[קרח]].{{הערה|אתר [[נאס"א]], [https://www.nasa.gov/image-feature/water-ice-on-mercury קרח על כוכב־חמה], 16 באפריל 2015 {{אנגלית}}}}
▲כוכב־חמה הוא אחד העולמות העוינים{{הבהרה|מה הכוונה?}} ביותר במשפחת כוכבי־הלכת של [[מערכת השמש]] וזאת בגלל קרבתו היחסית לשמש ודלילות (יש האומרים היעדר) האטמוספירה. שילוב שני גורמים אלה הופך את התנאים לבלתי־נסבלים בו. הטמפרטורה הממוצעת על־פני כוכב־חמה מגיעה ל־C°{{כ}} 179{{כ}} (452 קלווין). בקטבים של כוכב הלכת - פער הטמפרטורות קטן יותר.
אור השמש על פני כוכב־חמה חזק פי 8.9 מאשר על כדור הארץ, ועוצמת הקרינה המגיעה אל פניו היא 9126.6 וואט למ"ר. פני השטח של כוכב־חמה מכוסים מכתשים בדומה ל[[הירח|ירח]]. אחד ממאפייניו הבולטים ביותר של פני כוכב־חמה (ממה שצולם) הוא Caloris Basin, מכתש שקוטרו כ־1,350 ק"מ.
▲את כוכב־חמה ניתן לראות לעיתים בעין בלתי־מצוידת, אך מכיוון שהוא נותר בסביבת השמש, מקשים דמדומי הערב או הבוקר להבחין בו, זאת לעומת ארבעת כוכבי־הלכת האחרים שהיו ידועים לקדמונים - [[נוגה]], [[מאדים]], [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו[[שבתאי]].
===אטמוספירה===
| |||