היסטוריה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]] הפכה יהודה ל[[יהוד מדינתא(פרובינציה בבלית)|פחווה של בבל]]. לאחר מות [[נבוכדנצר השני]] התערער השלטון הבבלי, והנותרים ביהודה מרדו בו כמה פעמים, בהשפעתה וביוזמתה של [[מצרים העתיקה|מצרים]]. בשנת [[539 לפנה"ס]] כבש את בבל [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]], וכל שטחי האימפריה הבבלית, ובכללם ארץ ישראל, עברו אליו. כורש פרסם את "[[הכרזת כורש]]", ואפשר לגולי בבל לחזור לארץ, בתהליך הקרוי [[שיבת ציון]].

מלכי פרס נטו חסד ליהודים, אישרו לבנות את [[בית המקדש]] ואף כיסו את הוצאותיו מקופת הממלכה, אך כדי לא לחזק סיכוי למרד הרחיקו את [[בית דוד]] מהשלטון בארץ יהודה. היישוב היהודי חולק לפלכים עם ערי בירה וערי משנה. שטח [[יהוד מדינתא|יהודה]] עמד על כ-1,600 קמ"ר בלבד ומנה כ-40,000 אלף נפש לערך.