המצודות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה לפי הערכים דוד אלטשולר ויחיאל הילל אלטשולר |
מ הערו"ש |
||
שורה 11:
ה"מצודות" נכתב כדי לקדם ולעודד את לימוד התנ"ך, להנגיש את התנ"ך אף ל[[מלמד תינוקות|מלמדי תינוקות]] ול[[ילדות|ילדים]] ולחסוך זמן וטרחה ל[[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] החפצים להגות בו. מסיבה זו, הקפיד המחבר על סגנון פשוט וקל להבנה.
הפירוש מבוסס בעיקרו על פירושו של [[רד"ק|הרד"ק]], אך כולל את רוב ככל ספרות פרשני המקרא. [[החיד"א]] כתב עליו ב"[[שם הגדולים]]"{{הערה|שם=שם הגדולים קס"ו|שם הגדולים החדש (מערכת ספרים) מערכת מ' אות קס"ו.
==רקע==
שורה 39:
הרב אלטשולר זכה שם לקבלת פנים אוהדת{{הערה|ב"קול קורא" שפירסמו רבני ליוורנו כתבו: "היום הזה בשורה הוא, דעו כי ד' אלהים הוא העביר אל עבר פנינו, שרגא בטיהרא, האיש אשר הוא טהור, טהר גברא דמריה סייעיה... סימנא מלתא היא כי הקרה ה' אלקינו לפנינו איש אשר מאי"ר במלאכתו ... צדיק זה בא לבית מלוננו..." ועוד.}}, ואף מצא מארח נדיב מעשירי הקהילה בשם אליעזר ריקנאטי – ממיודעיו של [[החיד"א]] – אשר אירחו כל השנים בהם שהה שם. גביר נוסף אשר עמד בתוקף על עילום שמו פרנס אותו במשך כל ימי שהותו שם, ואף הזמין את ר' יחיאל לספרייתו, שאצרה ככל הנראה פירושים וכתבי יד קדומים רבים; ועל אף שהפירוש כבר היה מוכן המשיך ר' יחיאל הילל לשכללו ולהוסיף בו פירושים רבים מהספרים בהם עיין, ברשותו של הנדיב עלום השם.
בהזדמנות זו חילק ר' יחיאל את ה"מצודות" (שהודפס על ידי אביו כפירוש אחד) לשני חלקים – '''"מצודת דוד"''' המבאר את ענייני הפסוקים ופשטם, ו'''"מצודת ציון"''' המיועד לפרש מילים וביטויים שונים בתנ"ך (כהגדרת [[החיד"א]] ב"[[שם הגדולים]]"{{הערה|שם=שם הגדולים
"קול קורא" יצא על ידי רבני העיר כדי להשלים את הסכום שהיה בידי הרב אלטשולר, ואכן נאסף הסכום הדרוש וההדפסה יצאה לפועל. בחודש חשוון [[תק"מ]] כבר החלו להדפיס בצורה סופית, חלקה ומהודרת את הפירוש לתהילים, משלי ואיוב, שהיו מוכנים להדפסה עוד מקודם, וסיום המלאכה היה בשנת [[תקמ"ב]].
|