מאמר מדעי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
←פרסום מאמר מדעי: עריכה |
||
שורה 5:
מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל ב[[כתב עת מדעי]]. ערוצים פחות נפוצים לפרסום מאמר הן בקובץ המאמרים של [[כנס מדעי]], או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה.
תהליך הפרסום של מאמר הוא ארוך, ויכול להגיע גם לששה חודשים, או יותר.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Summary report of journal operations, 2019.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/amp0000680|כתב עת=American Psychologist|שנת הוצאה=2020-07|עמ=723–724|כרך=75|doi=10.1037/amp0000680}}</ref> ראשית, החוקרים שולחים טיוטא של המאמר לעורכת כתב העת. העורכת בוחנת את התאמת המאמר לכתב העת וכן את איכותו הבסיסית. אם היא חושבת שישנה התאמה בסיסית לכתב העת, העורכת מעבירה את המאמר ל[[ביקורת עמיתים]]. בשלב זה מספר מומחים בתחום קוראים את הטיוטא ומעבירים המלצה באשר לפרסומה והערות לתיקונים ושיפורים. בעקבות ההמלצות העורכת מקבלת את ההחלטה האם לפרסם את המאמר כמו שהוא, לפסול אותו, או לבקש מהחוקרים תיקונים קטנים או גדולים. בכתבי העת המרכזיים, אחוזי הדחייה גבוהים מאוד, ועומדים בדרך-כלל על מעל 90%. גם בכתבי עת פחות מרכזיים, אחוזי הדחייה גבוהים. בכתבי העת של איגוד הפסיכולוגים האמריקאיים, למשל, אחוז הדחייה הממוצע בשנת 2019 עמד על 72%.<ref name=":0" />
מאמר מדעי עובר [[ביקורת עמיתים]]. בנוסף לבחינה יסודית של המאמר, שמצריכה מומחיות בתחומו של המאמר, משמשים גם שני כלים שטחיים למדידת איכותו של מאמר אקדמי:▼
▲
* המוניטין של כתב העת שבו פורסם המאמר. זה קריטריון שבו ניתן להשתמש מיד עם פרסום המאמר.
* מספר הציטוטים שהמאמר זכה להם במאמרים אחרים.{{הערה|1=הכלי העיקרי לבדיקה זו ([[ניתוח ציטטות|ניתוח הציטטות]]) הוא ה-"Citation Index" שהומצא על ידי ד"ר [[יוג'ין גרפילד]] ומופיע במאגר [[Web of Science]] של חברת תומפסון. שכלול של מדד זה, הקרוי "[[אימפקט פקטור]]" מתייחס לכתבי עת שלמים ומשמש מדד עיקרי לקביעת חשיבותם ב[[מדעי הטבע]] ו[[מדעי החברה]]. יעילות כלי זה נתונה במחלוקת ומוסכם כי יעילותה ב[[מדעי הרוח]] מועטת.}} קריטריון זה מצריך זמן, לעיתים שנים אחדות, עד שהשפעתו של המאמר מחלחלת למאמרים ופרסומים אחרים.
| |||