עלילת כרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה |
מקורות ועוד |
||
שורה 3:
האגדה כתובה על לוחות KTU.1.14 עד KTU.1.16. כמו אגדות אחרות היא אינה נמצאת בשלמותה וחסרים ממנה חלקים לרבות סוף העלילה. ישנן דעות שונות לגבי סדר עריכתם של הלוחות, וכאן מובאת הגרסה של ד"ר דוד אמיר.
הדמויות המרכזיות הם: המלך '''כרת''', אישתו '''חורי''', בנו '''יצב''' ובתו '''שמנת''', וראש האלים [[אל (אל כנעני)|אל]]. העלילה שעוסקת באובדן, מתווה דרך להתאוששות מאסון גדול, מורה כי לראש האלים תפקיד חשוב מאוד בנחמה ובהתרפאות, ומכוונת להכרת תודה כלפי האלים, במיוחד כאשר האדם נודר נדרים.
==סיפור העלילה==
תחילתה של העלילה היא באסון הכבד הפוקד את המלך '''כרת''', מלכה של '''חובור''', שבו מתים כל צאצאיו בנסיבות שונות. הוא נותר ערירי, ובשנתו הוא בוכה ואז מתגלה אליו '''אל''', ראש הפנתיאון, שמנחם אותו ומייעץ לו להקריב קורבנות לו ול[[בעל (אל)|בעל]] (טלה, גדי, לחם, ציפור ויין). לאחר הטקס לפי ההתגלות, על כרת לאסוף את [[צבא]]
המלך כרת מתעורר משנתו ועושה כפי עצתו של אל. הוא זובח לאלים אל ובעל, נושא ידיו לשמיים, מכין מזון לעירו,
לרגל המאורע מתכנסים האלים לאסיפה מיוחדת, ובעל מציע לאל לברך את כרת. ואל מברך את כרת שיוולדו לו שמונה ילדים ובהם את יצב, הילד שיינק מאשרה וענת<ref>KTU.1.15.II</ref>.
לאחר שהוא נושא אותה לאישה היא יולדת לו שמונה בנים ובנות. הוא מייעד את המלוכה ל'''שמנת''', בתו הצעירה ביותר במקום לבכור. אך כרת שלא עמד ב[[נדר|נדרו]] לאלה אשרה, נענש ב[[מחלה]] חשוכת מרפא. אישתו עושה סעודה מיוחדת לנכבדי העיר, כנראה במטרה לעוררם למצבו הרע של בעלה ולבקש עצה למחלתו. בעקבות מחלתו של כרת, היבולים לא עולים יפה, ומאגרי ה[[מזון]] של העיר מידלדלים. אל, אבי האלים מחליט לרפא את כרת, אבל אף אחד מהאלים לא מוכן להרתם לעזרתו, אף שהוא מבקש שבע פעמים. ולבסוף אל בורא אלה או מלאכית מיוחדת בשם '''שעתקת''', שתפקידה לרפא את כרת. ולאחר שכרת מתרפא, הוא חוזר לאיתנו ולכס מלכותו.▼
▲לאחר שהוא נושא אותה לאישה היא יולדת לו שמונה בנים ובנות. הוא מייעד את המלוכה ל'''שמנת''', בתו הצעירה ביותר במקום לבכור. אך כרת שלא עמד ב[[נדר|נדרו]] לאלה אשרה, נענש ב[[מחלה]] חשוכת מרפא <ref>KTU.1.15.III</ref>. אישתו עושה סעודה מיוחדת לנכבדי העיר, כנראה במטרה לעוררם למצבו הרע של בעלה ולבקש עצה למחלתו <ref>KTU.1.15.IV-V</ref>. בעקבות מחלתו של כרת, היבולים לא עולים יפה, ומאגרי ה[[מזון]] של העיר מידלדלים <ref>KTU.1.16.III</ref>. אל, אבי האלים מחליט לרפא את כרת, אבל אף אחד מהאלים לא מוכן להרתם לעזרתו, אף שהוא מבקש שבע פעמים. ולבסוף אל בורא אלה או מלאכית מיוחדת בשם '''שעתקת''', שתפקידה לרפא את כרת באמצעות לחש מאגי <ref>KTU.1.16.V</ref> ולאחר שכרת מתרפא, הוא חוזר לאיתנו ולכס מלכותו <ref> KTU.1.16.VI</ref>.
בנו הבכור '''יצב''' שעדיין נער, והודח למעשה מהמלוכה, שומע לקול יועציו וקורא תגר על אביו. יצב חוזר באוזני אביו על דברי יועציו ומבקשו שירד מכס המלוכה, ויפנה לו את המקום, בשל "שלא דן דין אלמנה ולא שפט את משפט קצר הנפש". בתגובה לתביעתו מקללו אביו המלך קללה נמרצת, ש[[חורון]] ישבור את ראשו ו[[עשתרת]] את קודקודו.▼
▲בנו הבכור '''יצב''' שעדיין נער, והודח למעשה מהמלוכה, שומע לקול יועציו וקורא תגר על אביו. יצב חוזר באוזני אביו על דברי יועציו ומבקשו שירד מכס המלוכה, ויפנה לו את המקום, בשל "שלא דן דין אלמנה ולא שפט את משפט קצר הנפש". בתגובה לתביעתו מקללו אביו המלך קללה נמרצת, ש[[חורון]] ישבור את ראשו ו[[עשתרת]] את קודקודו <ref>KTU.1.16.VI:25-28</ref>.
==בעקבות העלילה==
'''האל אל מוצד כמרכזי.''' גם בעלילה זו מתגלה תלות גדולה מאוד באלים. במיוחד אל - ראש האלים, שיועץ למלך, מתווה לו את דרכו, משנה את הנורמות של ה[[ירושה]], ואף מרפא אותו.
'''הכרת תודה.''' אי הכרת תודה והפרת נדרים לאלים, הוא דבר שאסור לעשותו. כרת שהפר נדרו לאלה אשרה, נענש במחלה חשוכת מרפא וכמעט שמת, לולי התערב במיוחד ראש האלים לרפאו. מעניין להשוות למקרא, "כי תדר נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו, כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך, והיה בך חטא" (דברים כ"ג כ"ב).
מוטיב נוסף שחוזר כאן כמו ב[[אגדת אקהת]], הוא תפקידו של המלך להיות שופט צדק, ולהגן על החלשים בחברה: [[אלמנות|אלמנות]], [[יתום|יתומים]] ודומיהם. מוטיב שחוזר פעמים רבות במקרא.
'''העדפת הצעיר.''' המלך כרת בעקבות דרישת האל, מעדיף דוקא את הבת הצעירה והשמינית על פני הבכור, בניגוד לנוהג המקובל, של העדפת הבכור, בדומה לסיפורי המקרא בספר בראשית והעדפתו של [[יעקב]] את בנו הצעיר [[יוסף]] על בני הבכור [[ראובן]], וכמו בסיפור של המלכת [[דוד]] בידי [[שמואל]], והעדפתו כבן השמיני על פני הבכור (שמואל א', ט"ז ו'-י"ג).
בדומה לסיפור [[אבשלום]], הבן קורא תגר על מלכותו ומנסה להדיחו מהשלטון.
גם באגדה זו ה[[יופי]] הנשי מועלה על נס, כאשר הנסיכה המיועדת מתוארת בתארי [[יופי]] רבים, ובהם שהיא יפה כמו האלה ענת.
כאשר צבא כרת יוצא למלחמה, החיילים שאך התחתנו מעבירים את נשותיהן לחבריהם ואף לזרים, כנראה בכדי שהן לא תשארנה ללא הגנה. מעניין להקביל את החוק המקראי שפוטר חתנים לצאת למלחמה שכזו.
'''היום השביעי.''' היחס ליום השביעי, כמו באגדות אחרות אף כאן הוא מיוחד. ההליכה לאודום נמשכת ששה מים וביום השביעי הם מגיעים ליעדם. גם ההתקפה על הפרזות של העיר נמשכת ששה ימים וביום השביעי פבל מלך אודום נכנע לפני המלך כרת.
'''אשרה.''' בעלילה מסופר כי אשרה היא האלה הראשית של [[צור]] ו[[צידון]].
העלילה מזכירה במקצת את סיפור [[מלחמת טרויה]]. מלחמה שנפתחת בשל רצון להשיג אישה יפה.
== ראו גם ==
שורה 33 ⟵ 43:
* דוד אמיר, '''אלים וגיבורים''', הוצאת בית אוסישקין, 1987 - תשמ"ז, עמ' 75-96.
== סימוכין והערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:מיתולוגיה כנענית]]
| |||