|
|
|
שייכת ל[[סוגה|סוגת]] מגילות מאוירות של מקומות קדושים - 130 בקירוב, ממצא חריג ומבשר, שמקורה במזרח, במצרים ובארץ. יחודה האומנותי בהיותה מערכת שלמה של איורים עצמאיים - שפה צורנית המחליפה טקסט, תחת איורים שהם [[אילוסטרציה]] לכיתוב המאפיינים [[:קטגוריה:כתבי יד עבריים מאוירים|כתבי יד עבריים מאוירים]] מ[[ימי הביניים]].
המגילה מאששת מסורות לוטות בערפל. לדוגמאלדוגמה, "בתקופה הממלוכית ידוע כי ליהודים הייתה [[חזקה (קניין)|חזקה]]"{{הערה|שם=טאוזינגר|רונה טאוזינגר, [https://www.israelhayom.co.il/article/854977 '''המגילה הגנוזה'''], ישראל היום,26.2.2021}} ב[[קבר הנביא שמואל]]. הציור המפורט והריאלי במגילה של ה[[היכל]] עם [[ספר תורה]] והמחיצה ל[[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] באתר הקבר, מראה חזקה יהודית במקום קודם למאה ה-15. דוגמאדוגמה נוספת המשתקפת במערך המגילה ואיוריה נוגעת ל[[מיתוסים גליליים|מיתוס גלילי]]{{ביאור|ידוע מחקרו של [[אלחנן ריינר]] בנושא [https://www.academia.edu/27874030/%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%94_%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C קריאה מיתית של המקראות על ידי יהודי הגליל] - הנכחת ההווייה המקראית בסביבתם הפיזית}} קדום, שרווח משלהי [[העת העתיקה]] ועד ראשית ימי הביניים; זיהוי אתרי [[מעבר הירדן|הכניסה לארץ ישראל]], של [[שבטי ישראל]] - [[נהר הירדן|ירדן]] נגד יריחו ושל [[יעקב אבינו]] עם נשותיו - [[מעבר יבוק]], דרכו שב לארץ, כמתואר ב[[מקרא]], עם מיקום המנכיח את ההוויה המקראית בסביבה הגלילית - [[ים טבריה]].{{הערה|שם=טאוזינגר}}
==קישורים חיצוניים==
|
