אפולו 11 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 188.64.207.82 (שיחה) לעריכה האחרונה של היידן |
שכתוב כולל, הרחבה והוספת מקורות. תגיות: תו כיווניות מפורש גרשיים שגויים |
||
שורה 1:
{{משימת חלל
|מטרה מרכזית=נחיתה מאוישת ראשונה על הירח
|שם=אפולו 11
|שם בשפת המקור=Apollo 11
|סמל=Apollo 11 insignia.png
|חללית=[[אפולו (חללית)|אפולו]]
|שם החללית=
|מעבורת=
|תא פיקוד=[[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו|תא הפיקוד של אפולו]] CSM-107
|תא שירות=[[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו|תא השירות של אפולו]] CSM-107
|רכב נחיתה=[[רכב הנחיתה הירחי]] LM-5
|מסת החללית=
|אנשי צוות=3 {{ש}} [[ניל ארמסטרונג]] {{ש}} [[מייקל קולינס (אסטרונאוט)|מייקל קולינס]] {{ש}} [[באז אולדרין]]
|אות קריאה=
|SCN=4039
|NSSDC=1969-059A
|משגר=[[סטורן 5]] SA-506
|כן=LC-39A, [[מרכז החלל קנדי]], [[פלורידה]]
|שיגור=16 ביולי 1969, 13:32:00 [[UTC]]
שורה 19 ⟵ 23:
|אתר נחיתה על הירח=[[ים השלווה]] {{ש}} {{Coord|0|40|26.69|N|23|28|22.69|E|globe:moon_type:landmark|display=inline}}
|משך פעילות ירחית=שעתיים, 36 דקות ו-40 שניות
|משך שהייה על הירח=21 שעות,
|רכב נדידה ירחי=
|מסת דגימות ירח=
|המראה מהירח=21 ביולי 1969, 17:54:00
|הקפות סביב הירח=30
|שהייה סביב הירח=59 שעות, 30 דקות ו-25.79 שניות
|נחיתה=24 ביולי 1969, 16:50:35
|משך=8 ימים, 3 שעות, 18 דקות ו-35 שניות
|הקפות=
שורה 40 ⟵ 44:
|תאריך עזיבה=
|משך העגינה=
|תמונה= Apollo 11.jpg
|כיתוב=משמאל לימין: ניל ארמסטרונג, מייקל קולינס
|הקודם=[[קובץ:Apollo-10-LOGO.png|32px]] [[אפולו 10]]
|הבא=
}}
'''אפולו 11''' הייתה טיסת חלל שבמסגרתה נחתו לראשונה בני אדם על [[הירח]]. מפקד המשימה [[ניל ארמסטרונג]] והטייס [[באז אולדרין]] הנחיתו את [[רכב הנחיתה הירחי]] ''איגל'' על פני השטח של הירח ב-20 ביולי 1969, בשעה 20:17 לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] (UTC). 6 שעות ו-39 דקות מאוחר יותר ב-21 ביולי בשעה 02:56 UTC, ארמסטרונג עשה את הצעדים הראשונים של האדם על [[גרם שמיים]] אחר באמרו "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". באז אולדרין הצטרף אליו 19 דקות לאחר מכן. ביחד הם שהו כשעתיים ורבע מחוץ לחללית, ביצעו משימות מחקר ואספו 21.5 ק"ג של אדמה וסלעים מפני הירח. בעודם נמצאים על אדמת הירח, [[מייקל קולינס (אסטרונאוט)|מייקל קולינס]], טייס תא הפיקוד ''קולומביה'', נשאר לבדו ב[[מסלול כבידתי|מסלול]] סביב הירח ב[[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו|תא הפיקוד של החללית אפולו]]. ארמסטרונג ואולדרין שהו 21 שעות ו-36 דקות על פני הירח באזור הנקרא "[[ים השלווה]]" ובסיומן המריאו מפני השטח וחברו עם קולינס ו[[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו]] במסלול סביב הירח.
אפולו 11 שוגרה ב-16 ביולי בשעה 13:32 UTC על ידי [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] ה[[סטורן 5]] מ[[מרכז החלל קנדי]], זו הייתה המשימה המאוישת השישית ב[[תוכנית אפולו]] של [[נאס"א]]. [[אפולו (חללית)|חללית האפולו]] הייתה מורכבת משלושה חלקים: [[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו#תא הפיקוד (CM)|תא הפיקוד]], בו שהו שלושה האסטרונאוטים במשך רוב המשימה וכן היה החלק היחיד שחזר לכדור הארץ; [[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו#תא השירות (SM)|תא השירות]] אשר סיפק מערכת הנעה, חשמל, חמצן ומים עבור תא הפיקוד; ו[[רכב הנחיתה הירחי]] אשר הורכב משני שלבים - שלב הנחיתה עבור נחיתה על פני השטח של הירח ושלב המראה המיועד לשגר את האסטרונאוטים בחזרה למסלול סביב הירח ולעגון עם תא הפיקוד.
לאחר שהשלב השלישי של משגר הסטורן 5 ביצע [[תמרון מעבר ירחי]] ושלח את חללית האפולו לכיוון הירח, החללית נפרדה מהמשגר ונעה במשך שלושה ימים עד אשר נכנסה למסלול סביב הירח. לאחר מכן ארמסטרונג ואולדרין עברו מתא הפיקוד אל רכב הנחיתה הירחי ונחתו ב[[ים השלווה]] ב-20 ביולי. בסיום שהותם על אדמת הירח, הם השתמשו בשלב ההמראה של רכב הנחיתה הירחי על מנת להיכנס למסלול סביב הירח ולעגון בחזרה אל תא הפיקוד בו שהה קולינס. לאחר עגינתם, הם נפרדו מרכב הנחיתה הירחי וביצעו מספר תמרונים אשר הוציאו אותם ממסלול סביב הירח ושלחו אותם לכיוון כדור הארץ. ב-24 ביולי תא הפיקוד ובו האסטרונאוטים, [[חדירה לאטמוספירה|חדר לאטמוספירת]] כדור הארץ ונחת בצניחה אל מימי [[האוקיינוס השקט]] לאחר יותר משמונה ימים בחלל.
אפולו 11 נחשב על ידי רבים כהישג הבודד הגדול ביותר של האנושות. הצעד הראשון של ארמסטרונג על אדמת הירח שודר ישירות בטלוויזיה ברחבי העולם. אפולו 11 הביאה למעשה לסיום [[המרוץ לחלל]] והגשימה יעד לאומי משנת 1961 של הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] אשר הכריז על כוונתה של ארצות הברית: "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום."
==רקע==
בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ותחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], [[ארצות הברית]] התנהלה ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]] מול [[ברית המועצות]]. ב-4 באוקטובר 1957, ברית המועצות שיגרה את [[ספוטניק 1]], ה[[לוויין]] הראשון. הצלחה זו הפתיעה את האמריקאים ועוררה פחדים בקרב [[העולם המערבי]]. שיגור זה הוכיח כי לברית המועצות היכולת לשאת ראש נפץ גרעיני על פני מרחקים בין-יבשתיים וערער את התפיסה האמריקאית לפיה יש לארצות הברית עליונות צבאית, טכנולוגית וכלכלית על פני הסובייטים.{{הערה|שם=לוגסדון 1976|ג'ון לוגסדון,[https://www.worldcat.org/title/decision-to-go-to-the-moon-project-apollo-and-the-national-interest/oclc/849992795 {{כ}} "The decision to go to the moon : Project Apollo and the national interest"], הוצא לאור ע"י University of Chicago Press,{{כ}} 1976}} שיגור הלוויין הוביל ל[[משבר ספוטניק]] והחל את [[המרוץ לחלל]]. הנשיא [[דווייט אייזנהאואר]] נענה לאתגר על ידי הקמת [[מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי]] (נאס"א) והקמת [[תוכנית מרקורי]], שמטרתה הייתה לשגר אדם ל[[מסלול כבידתי|מסלול]] סביב כדור הארץ. אולם ב-12 באפריל 1961, ה[[קוסמונאוט]] הסובייטי [[יורי גגארין]] הפך לאדם הראשון ב[[חלל]] ולאדם הראשון במסלול סביב כדור הארץ. כמעט חודש לאחר מכן, ב-5 במאי 1961, [[אלן שפרד]] הפך לאמריקאי הראשון בחלל, כאשר השלים [[טיסה תת-מסלולית]] בת 15 דקות. עם חזרתו הוא קיבל שיחת טלפון מיורשו של אייזנהאואר, הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]], אשר בירך אותו על הצלחת המשימה. עם זאת, בניגוד טיסתו של גגארין, טיסתו של שפרד הייתה תת-מסלולית ולא השלימה הקפה של כדור הארץ, מה שהותיר את ברית המועצות בעליונות בתחום.
מאחר ולברית המועצות היו [[משגר לוויינים וחלליות|משגרים]] בעלי יכולת נשיאה גבוהה יותר, קנדי בחר מבין האפשרויות אשר הוצגו על ידי נאס"א, באתגר עתידי אשר כולל משגרים מעבר לדור הקיים ויביא לנקודת מפנה ואף ניצחון אמריקאי במרוץ לחלל. בסופו של דבר הוחלט כי משימה מאוישת לירח תשרת את מטרה זו.{{הערה|שם=לוגסדון 1976}}
ב-25 במאי 1961, קנדי נאם בפני [[הקונגרס של ארצות הברית]] בקשר ל"צרכים לאומיים דחופים" והכריז: "אני מאמין שאומה זו צריכה להתחייב להשגת המטרה, להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום אל כדור הארץ, לפני תום העשור. שום פרויקט חלל יחיד בתקופה זו לא יהיה מרשים יותר עבור האנושות, או חשוב יותר לחקר החלל בטווח הארוך; ואף לא אחד יהיה כה קשה או יקר להשיגו."{{הערה|[https://www.nasa.gov/vision/space/features/jfk_speech_text.html {{כ}} "Special Message to the Congress on Urgent National Needs"], קטע מנאומו של הנשיא קנדי בפני הקונגרס, מאי 1961, אתר נאס"א}}
לצד התומכים, אמריקאים רבים התנגדו לתוכנית, לרוב מבחינה כלכלית. ביוני 1961 כאשר קנדי נפגש עם מקבילו הסובייטי [[ניקיטה חרושצ'וב]], הוא הציע להפוך את הנחיתה על הירח לפרויקט משותף, אך חרושצ'וב לא קיבל את ההצעה.{{הערה|ג'ון לוגסדון,[https://www.worldcat.org/title/john-f-kennedy-and-the-race-to-the-moon/oclc/707157323 {{כ}} "John F. Kennedy and the race to the moon"], עמ' 32, הוצא לאור ע"י [[פלגרייב מקמילן]], 2011}} ב-20 בספטמבר 1963, בנאום ב[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת הכללית של האומות המאוחדות]], קנדי הציע שוב משלחת משותפת אל הירח. הרעיון של משימה משותפת אל הירח ננטש לאחר מותו של קנדי.
החלטה מוקדמת ומכרעת הייתה בחירת שיטת הגעה לירח. לאחר בדיקות, נבחרה שיטת מפגש במסלול סביב הירח (LOR) על פני שיטת הטיסה הישירה ושיטת מפגש במסלול סביב כדור הארץ (EOR). מפגש בחלל הוא תמרון מסלולי אשר במהלכו שתי חלליות מנווטות בחלל ונפגשות. ביולי 1962 ראש נאס"א [[ג'יימס ווב]] הכריז המשימה אל הירח תעשה שימוש בשיטת מפגש במסלול סביב הירח (LOR){{הערה|[https://www.nasa.gov/centers/langley/news/factsheets/Rendezvous.html {{כ}} "The Rendezvous That Was Almost Missed: Lunar Orbit Rendezvous and the Apollo Program"], דצמבר 1992,{{כ}} ''NASA Langley Research Center Office of Public Affairs''}} וכי ל[[אפולו (חללית)|חללית אפולו]] יהיו שלושה חלקים עיקריים: תא פיקוד, בו ישהו שלושה האסטרונאוטים במשך רוב המשימה וכן החלק היחיד שיחזור לכדור הארץ; תא שירות אשר יספק מערכת הנעה, חשמל, חמצן ומים עבור תא הפיקוד; ורכב הנחיתה ירחי אשר יורכב משני שלבים - שלב הנחיתה עבור נחיתה על פני השטח של הירח ושלב המראה המיועד לשגר את האסטרונאוטים בחזרה למסלול סביב הירח ולעגון עם תא הפיקוד. תכנון עדכני זה פירושו שהמשימה כולה תוכל להיות משוגרת בידי משגר אחד, ה[[סטורן 5]] שהיה אז בפיתוח, במקום שיטות ההגעה האחרות אשר דרשו מספר משגרים נפרדים או משגר אחד גדול הרבה יותר מהסטורן 5.{{הערה|שם=ברוקס, גרימווד וסוונסון 1979|קורטני ברוקס, ג'יימס גרימווד ולויד סוונסון,[https://history.nasa.gov/SP-4205/cover.html {{כ}} "Chariots for Apollo: A History of Manned Lunar Spacecraft"], עמ' 48-49, הוצא לאור בשנת 1979, משרד המידע המדעי והטכני, נאס"א}}
ב-27 בינואר 1967, תוכנית אפולו נעצרה בפתאומיות בעקבות האסון של [[אפולו 1]] בו קופחו חייהם של האסטרונאוטים [[וירג'יל גריסום|וירג'יל "גאס" גריסום]], [[אדוארד היגינס וייט|אדוארד וייט]] ו[[רוג'ר צ'אפי]]. באוקטובר 1968, משימת [[אפולו 7]] בחנה את תפקודו של תא הפיקוד במסלול סביב כדור הארץ. ובדצמבר באותה השנה משימת [[אפולו 8]] בחנה שוב את תא הפיקוד, הפעם במסלול סביב הירח. במרץ 1969, משימת [[אפולו 9]] בחנה לראשונה את חללית אפולו במלואה, כולל רכב הנחיתה הירחי, במסלול סביב כדור הארץ. במאי 1969, משימת [[אפולו 10]] הייתה למעשה חזרה גנרלית ובחנה את כלל החומרה והרכיבים של החללית במסלול סביב הירח. עד יולי 1969, הכל היה מוכן עבור נחיתה מאוישת על הירח.
ההובלה המוקדמת של הסובייטים במרוץ לחלל אבדה בסוף שנות ה-60 עקב קשיים בפיתוח המשגר [[N-1]], אשר היה אמור לשרת אותם במשימות מאוישות לירח. כאשר כבר היה ברור שארצות הברית תהיה ראשונה לשלוח משימה מאוישת אל הירח, ניסו הסובייטים להיות הראשונים שמחזירים חומר מפני השטח של הירח לכדור הארץ. ב-13 ביולי, שלושה ימים לפני שיגור אפולו 11, שיגרה ברית המועצות את הגשושית לונה 15 אשר כשלה לנחות בהצלחה והתרסקה על אדמת הירח{{הערה|אלכס הורטון,[https://www.washingtonpost.com/history/2019/07/19/soviets-tried-beat-apollo-they-crashed-spacecraft-moon-instead/ {{כ}} "The Soviets crashed a spacecraft onto the moon — while Apollo 11 was still there"], {{כ}} 19 ביולי 2019, [[וושינגטון פוסט]]}} באזור [[ים המשברים]] כשעתיים לפני המראתם של ארמסטרונג ואולדרין מאדמת הירח בדרכם חזרה אל כדור הארץ. [[רדיו-טלסקופ]] ב[[מצפה הכוכבים ג'ודרל בנק]] שב[[אנגליה]], קלט אותות ושידורים מלונה 15 בעת נסיון נחיתתה. הקלטות אלו פורסמו ביולי 2009, ביום השנה ה-40 למשימת אפולו 11.{{הערה|ג'ונתן בראון,[https://www.independent.co.uk/news/science/recording-tracks-russia-s-moon-gatecrash-attempt-1730851.html {{כ}} "Recording tracks Russia's Moon gatecrash attempt"], {{כ}} 23 באוקטובר 2011, [[אינדיפנדנט]]}}
==אנשי צוות==
===הצוות הראשי===
{| class="wikitable"
!style="width:150px;"|תפקיד !! style="width:200px;"|אסטרונאוט
|-
! valign="center"| מפקד
| align="right"| {{דגל|ארצות הברית}} [[ניל ארמסטרונג]] {{ש}} טיסת חלל שנייה
|-
! valign="center"| טייס תא הפיקוד
| align="right"| {{דגל|ארצות הברית}} [[מייקל קולינס (אסטרונאוט)|מייקל קולינס]] {{ש}} טיסת חלל שנייה
|-
! valign="center"| טייס רכב הנחיתה
| align="right"| {{דגל|ארצות הברית}} [[באז אולדרין|אדווין "באז" אולדרין]] {{ש}} טיסת חלל שנייה
|}
'''ניל ארמסטרונג'''
{{ערך מורחב|ניל ארמסטרונג}}
ארמסטרונג היה מפקד המשימה. הוא בוגר הנדסה אווירונאוטית מ[[אוניברסיטת פרדו]], ומוסמך בהנדסת תעופה וחלל מ[[אוניברסיטת דרום קליפורניה]]. בין [[1949]] ו־[[1952]] היה טייס בצי האמריקאי, וטס במסגרת [[מלחמת קוריאה]]. הוא הצטרף ל-NACA, קודמתה של [[נאס"א]], ושירת בה כ[[טייס ניסוי]] במטוסים ניסיוניים, בהם
{{ערך מורחב|ערך=[[מייקל קולינס (אסטרונאוט)|מייקל קולינס]]}}
קולינס היה טייס תא הפיקוד. הוא בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית ב[[ווסט פוינט]]. לאחר שסיים את לימודיו שם, הצטרף לחיל האוויר כטייס ניסוי. הצטרף לצוות האסטרונאוטים במסגרת הקבוצה השלישית, ב־[[1963]]. היה טייס גיבוי של [[ג'מיני 7]]. היה טייס במשימת [[ג'מיני 10]], שפרצה דרך בתחום העגינה
{{ערך מורחב|באז אולדרין}}
אולדרין היה טייס
===צוות גיבוי===
{| class="wikitable"
!style="width:150px;"|תפקיד !! style="width:200px;"|אסטרונאוט
|-
! valign="center"| מפקד
| align="right"| {{דגל|ארצות הברית}} [[ג'יימס לוול]]
|-
! valign="center"| טייס תא הפיקוד
| align="right"| {{דגל|ארצות הברית}} [[ויליאם אנדרס]]
|-
! valign="center"| טייס רכב הנחיתה
| align="right"| {{דגל|ארצות הברית}} [[פרד הייז]]
|}
צוות הגיבוי הורכב מ[[ג'יימס לוול]] כמפקד המשימה, בוגר לימודי הנדסת מכונות וטייס לשעבר בשירות [[צי ארצות הברית]], טס במשימות [[ג'מיני 7]], [[ג'מיני 12]] ו[[אפולו 8]]. [[ויליאם אנדרס]] שימש כטייס תא הפיקוד, בוגר לימודי [[הנדסת חשמל]] ו[[הנדסה גרעינית]] וטייס לשעבר ב[[חיל האוויר של ארצות הברית]], טס במשימת אפולו 8. פרד הייז שימש כטייס רכב הנחיתה, מהנדס בעיסוקו, טייס קרב לשעבר בחיל האוויר של ארצות הברית.
==משימה==
===שיגור וטיסה אל מסלול סביב הירח===
[[קובץ:Apollo 11 Launch - GPN-2000-000630.jpg|ממוזער|שמאל|180px|משימת אפולו 11 משוגרת על ידי ה[[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] [[סטורן 5]] מ[[כן שיגור|כן השיגור]] 39A שב[[מרכז החלל קנדי]], 16 ביולי 1969, 9:32 שעון מקומי.]]לפי הערכות כמיליון איש צפו בשיגור אפולו 11 מחופי הים והכבישים בסביבת אתר השיגור. בכירים בפוליטיקה האמריקאית ו[[שגריר|שגרירים]] מעשרות מדינות נכחו בשיגור, נשיא ארצות הברית [[ריצ'רד ניקסון]] צפה בשיגור ממשרדו ב[[הבית הלבן|בית הלבן]] יחד עם קצין הקשר של נאס"א, האסטרונאוט [[פרנק בורמן]].{{הערה|וויליאם פהרטי וצ'ארלס בנסון,[https://ntrs.nasa.gov/citations/19790003956 {{כ}} "Moonport: A History of Apollo Launch Facilities and Operations"], {{כ}} הוצא לאור בשנת 1978, מטה נאס"א בוושינגטון}} כ-3,500 נציגי תקשורת נכחו באירוע,{{הערה|שם=ברוקס, גרימווד וסוונסון 1979}} כשני שליש היו מארצות הברית והשאר הגיעו מ-55 מדינות שונות. השיגור הועבר ישירות בערוצי הטלוויזיה ב-33 מדינות ומיליונים רבים ברחבי העולם האזינו לשידורי הרדיו.
ב-16 ביולי 1969 בשעה 13:32 לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] (UTC) או 9:32 לפי שעון מקומי, משימת אפולו 11 שוגרה על ידי [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] ה[[סטורן 5]] מ[[כן שיגור|כן השיגור]] 39A ב[[מרכז החלל קנדי]] שב[[פלורידה]]. 2 דקות ו-42 שניות אל תוך הטיסה, כאשר המשגר ועליו החללית נמצאים בגובה של 67 קילומטרים ונעים במהירות של 8,280 קמ"ש, נותק השלב הראשון של המשגר ([[S-IC]]) משני השלבים העליונים ונפל למימי האוקיינוס. מספר שניות לאחר מכן, הופעלו מנועי השלב השני, ([[S-II]]){{כ}}. 9 דקות ו-8 שניות אל תוך הטיסה כאשר המשגר נמצא בגובה 185 קילומטר ונע במהירות של 24,940 קמ"ש, נותק השלב השני ומספר שניות לאחר מכן הופעל מנועו היחיד של השלב השלישי (S-IVB). 12 דקות אל תוך הטיסה, השלב השלישי האיץ למהירות מסלולית של 28,100 קמ"ש על מנת להיכנס למסלול סביב כדור הארץ בעודו 185 ק"מ מעל פני הארץ.{{הערה|שם=אורלוף 2000|ריצ'רד אורלוף,[https://history.nasa.gov/SP-4029.pdf {{כ}} "Apollo by the Numbers: A Statistical Reference"], סדרת ההיסטוריה של נאס"א, הוצא לאור בשנת 2000, משרד המדיניות והתוכניות של נאס"א}}
בשעה 16:22:13 UTC, לאחר הקפה אחת וחצי של כדור הארץ, מנועו של השלב השלישי הופעל בשנית והאיץ את השלב למהירות של 40,000 קמ"ש אשר הייתה דרושה על מנת לשלוח את חללית האפולו ל[[תמרון מעבר ירחי]]. כעבור כ-30 דקות, מייקל קולינס ביצע תמרון הנקרא "טרנספוזיציה ועגינה" אשר כלל היפרדות של [[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו]] מהשלב השלישי, סיבוב חזרה ועגינה עם רכב הנחיתה הירחי ''איגל'' אשר עדיין היה מחובר לשלב. לאחר הוצאת רכב הנחיתה מהשלב השלישי, חללית האפולו בשלמותה עשתה את דרכה לכיוון הירח, בזמן שהשלב השלישי המשיך במסלול אשר גרם לו לחלוף על פני הירח. דבר זה נעשה כדי למנוע מהשלב השלישי להתרסק בחללית, כדור הארץ או הירח. בעקבות [[מקלעת כבידתית]] בעודו חולף על פני הירח, השלב נכנס בסופו של דבר ל[[מסלול הליוצנטרי]].{{הערה|שם=אורלוף 2000}}
ב-19 ביולי בשעה 17:21:50 UTC, בהגיעה לקרבת הירח, חללית האפולו הפעילה את מנועה על מנת להיכנס למסלול סביב הירח. במשך 30 ההקפות הבאות, חזה הצוות בנופי אזור הנחיתה המיועד בדרום [[ים השלווה]]. אתר הנחיתה נבחר בין היתר מפני היותו שטוח וחלק יחסית וכי לא היה נראה כמו אזור בעייתי לבצע בו נחיתה או [[פעילות חוץ-רכבית|פעילויות חוץ-רכביות]].
===הנמכה אל פני הירח===
[[קובץ:Apollo 11 CSM photographed from Lunar Module (AS11-37-5445).jpg|ממוזער|שמאל|180px|[[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו|תא הפיקוד]] ''קולומביה'' במסלול סביב הירח, צולם מתוך [[רכב הנחיתה הירחי|רכב הנחיתה]] ''איגל'']]ב-20 ביולי בשעה 12:52:00 לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] (UTC), אולדרין וארמסטרונג עברו מ[[תא הפיקוד של חללית אפולו|תא הפיקוד]] ''קולומביה'' אל [[רכב הנחיתה הירחי]] ''איגל'' והחלו בהכנות לקראת ה[[הנמכה (תעופה)|הנמכה]] אל פני הירח. בשעה 17:44:00 UTC, רכב הנחיתה נפרד מתא הפיקוד. קולינס, ששהה בתא הפיקוד בחן בעיניו את רכב הנחיתה החג מולו כדי לוודא שהוא לא ניזוק ושציוד הנחיתה נפרס כהלכה.
בשעה 19:08:14 UTC, בעודם מקיפים את הירח בגובה של כ-110 ק"מ, הופעל מנועו של רכב הנחיתה למשך 30 שניות על מנת להיכנס למסלול אליפטי המנמיך אל פני השטח. בשעה 20:05:05 UTC, בגובה של פחות מ-15,000 מטרים מעל פני השטח, הופעל מנועו הראשי של רכב הנחיתה והחל הליך ההנמכה הממונעת שיימשך כשתים עשרה דקות וחצי עד לנחיתה.{{הערה|שם=ג'ונס 1995|אריק מ. ג'ונס,[https://www.hq.nasa.gov/alsj/a11/a11.landing.html {{כ}} "The First Lunar Landing"],{{כ}} ''Apollo Lunar Surface Journal'',{{כ}} 1995}} בהליך זה שלושה שלבים; שלב הבלימה, שלב ההתקרבות ושלב הנחיתה. שלב הבלימה נמשך ב-8 וחצי הדקות הראשונות להנמכה ובמהלכן רכב הנחיתה בולם את מהירותו ומנמיך אל פני השטח. באותן דקות, ארמסטרונג ואולדרין מצאו עצמם חולפים מעל אתרים בפני השטח כשלוש שניות מוקדם מהצפוי; מה שיגרום להם לנחות מספר קילומטרים מערבית מאתר הנחיתה המתוכנן, ודיווחו על כך למרכז הבקרה. מנהל הטיסה, [[ג'ין קראנץ]] סבר כי בעיה זו ככל הנראה נבעה מעודף של לחץ אוויר בתא העגינה. לפי סברה אחרת בעיה זו נבעה מהתמרון של רכב הנחיתה לאחר ההיפרדות מתא הפיקוד. חמש דקות אל תוך הליך ההנמכה, מחשב הניווט של רכב הנחיתה הפעיל אזעקה ראשונה מבין כמה, של בעיות תוכנית המכונות 1201 ו-1202. במרכז הבקרה, מהנדס המחשב ג'ק גרמן הודיע לקצין הניווט סטיב ביילס כי ניתן להמשיך בהליך ההנמכה, וזה מסר את ההודעה אל הצוות. אותם אזעקות הצביעו על "הצפה ביצועית", מה שאומר שמחשב הניווט לא יכול היה להשלים את כל משימותיו בזמן אמת ונאלץ לדחות חלק מהן.
לאחר 8 וחצי הדקות הראשונות להנמכה, בעודם כ-2400 מטרים מעל פני השטח, החל שלב ההתקרבות אשר נמשך כדקה וחצי ובמהלכן רכב הנחיתה המשיך בהנמכה והסתובב בחזרה אל זווית בו יכלו האסטרונאוטים לראות את פני השטח ואת אזור נחיתתם המיועד. כעשר דקות אל תוך הליך ההנמכה בעודם כ-160 מטרים מעל פני השטח, החל שלב הנחיתה אשר נמשך כשתיים וחצי דקות ובמהלכן לקח ארמסטרונג שליטה ידנית על רכב הנחיתה.
===נחיתה===
[[קובץ:AP11 FINAL APPROACH.ogv|ממוזער|200px|{{סרטונים}} הנחיתה על הירח, 20 ביולי 1969]] בקרבתם ליעד הנחיתה המעודכן של המחשב, ארמסטרונג ראה שהיעד נמצא באזור מלא בסלעים והחליט לקחת שליטה חצי-אוטומטית על הטיסה. באותו הזמן, אולדרין הקריא נתוני ניווט לארמסטרונג, שהטיס את רכב הנחיתה ''איגל''. ארמסטרונג ידע שאספקת הדלק שלהם מתדלדלת והיה נחוש לנחות בהזדמנות האפשרית הראשונה. בעודם 76 מטרים מעל פני השטח הם חלפו מעל מכתש קטן וכאשר ארמסטרונג מצא חלקת קרקע שטוחה יחסית, הוא תמרן את החללית לעברה. בשלב זה הם היו בגובה של 30 מטרים מעל פני השטח ונותרו עם 90 שניות של דלק. רכב הנחיתה המשיך בירידה ועם התקרבותו לפני השטח העיף מעלה אבק מאדמת הירח. מתחת למשטחי הרגליים של רכב הנחיתה היו תלויות מוטות חישה דקים באורך של 170 ס"מ, כאשר אחד ממוטות החישה נגע בפני השטח, הכריז אולדרין "Contact light!". ברגע זה היה אמור ארמסטרונג לכבות מיד את מנוע החללית ולתת לחללית ליפול את המרחק המעט שנותר, אך במקום זאת הוא המשיך בנחיתה ממונעת עד לנחיתה רכה בפני השטח.{{הערה|שם=צ'ייקין 1994|אנדרו צ'ייקין,[https://www.worldcat.org/title/man-on-the-moon-the-voyages-of-the-apollo-astronauts/oclc/890357362 {{כ}} "A man on the moon : the voyages of the Apollo astronauts"], עמ' 199, הוצא לאור ע"י Viking Press,{{כ}} 1994}}
ב-20 ביולי בשעה 20:17:40 לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] (UTC) רכב הנחיתה הירחי ''איגל'' נחת על פני השטח של הירח באזור המכונה [[ים השלווה]]. לאחר הנחיתה הכריז ארמסטרונג "Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed" ("יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת").{{הערה|שם=ג'ונס 1995}} רכב הנחיתה הירחי הגיע לפני השטח עם 98 ק"ג נותרים של דלק. על פי המידע שהיה זמין באותה העת לצוות המשימה ולמרכז הבקרה, נשארו לרכב הנחיתה 25 שניות של טיסה ממונעת לפני שהנחיתה הייתה הופכת ללא בטוחה. אולם על פי ניתוח שלאחר המשימה, לרכב הנחיתה ככל הנראה נותרו כ-50 שניות. אפולו 11 נחתה עם פחות דלק מרוב משימות אפולו שבאו אחריה. לאחר נחיתתם ועל פי לוח הזמנים של המשימה, היו אמורים ארמסטרונג ואולדרין לקבל חמש שעות שינה לפני יציאתם אל [[פעילות חוץ-רכבית]] על אדמת הירח, אולם הם החליטו לוותר על השינה ולהתחיל בהכנות ליציאה מוקדם מהמתוכנן מפני שחשבו שלא יצליחו להירדם.
===פעילות על פני השטח של הירח===
[[קובץ:Apollo AS11-40-5868.jpg|ממוזער|שמאל|180px|באז אולדרין יורד מסולם רכב הנחיתה אל פני השטח של הירח]]ב-20 ביולי בשעה 23:43 לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] (UTC), החלו ההכנות לקראת הליכתם של [[ניל ארמסטרונג]] ו[[באז אולדרין]] על הירח. ההכנות לקחו זמן רב יותר מהצפוי; שלוש שעות וחצי במקום שעתיים.{{הערה|אריק מ. ג'ונס,[https://www.hq.nasa.gov/alsj/a11/a11.summary.html {{כ}} "First Steps"],{{כ}} ''Apollo Lunar Surface Journal'',{{כ}} 1995}} במהלך האימונים הכדור הארץ, הכל היה מונח מראש אך על הירח, רכב הנחיתה הכיל מספר פריטים נוספים כמו כלים, חבילות מזון ורשימות. 6 שעות ו-39 דקות לאחר נחיתתם, כשהם לבושים בחליפות החלל, לחץ האוויר ברכב הנחיתה הופחת וארמסטרונג ואולדרין היו מוכנים לצאת החוצה. בשעה 02:39:33 UTC, פתח הרכב נפתח. תחילה ארמסטרונג התקשה להשתחל דרך הפתח בעודו לובש את חליפת החלל המגושמת. בשעה 02:51, ארמסטרונג החל בירידתו אל פני השטח של הירח. במהלך ירידתו במורד הסולם בעל תשעת השלבים, הוא משך ידית שהייתה משמאלו על מנת לפרוס את ציוד הצילום אשר היה מקופל בצידו של רכב הנחיתה, משמאל לסולם.{{הערה|שם=One Small Step|אריק מ. ג'ונס,[https://www.hq.nasa.gov/alsj/a11/a11.step.html {{כ}} "One Small Step"],{{כ}} ''Apollo Lunar Surface Journal'',{{כ}} 1995}}
המצלמה שעל רכב הנחיתה השתמשה בשיטת שידור וידאו הנקראת "Slow-scan television" {{כ}} (SSTV) ואשר לא מותאמת עם שידורי טלוויזיה קונבנציונליים. השידור הועבר בזמן אמת לצג מיוחד ומצלמות הטלוויזיה צילמו את הצג.{{הערה|ריצ'ריד מייסי,[https://www.smh.com.au/national/one-giant-blunder-for-mankind-how-nasa-lost-moon-pictures-20060805-gdo42n.html {{כ}} "One giant blunder for mankind: how NASA lost moon pictures"], {{כ}} 5 באוגוסט 2006, הסידני מורנינג הראלד}} בכך ירדה משמעותית איכות הצילום, והתמונות שהתקבלו נראו כשקופות, כאשר האסטרונאוטים הנעים על פני השטח דמו לרוחות רפאים. ישנן הקלטות רבות של השידור הטלוויזיוני, אך הקלטות מקוריות בשיטת SSTV אשר הועברו מפני הירח, ככל הנראה אבדו בתחילת שנות ה-80 תוך כדי הליך שגרתי באותה התקופה, כאשר סרטים מגנטיים ועליהם הקלטות משימת אפולו 11 נמחקו ועליהם הוקלט וידאו ממשימות תוכנית הלוויינים "לנדסאט". בשנות האלפיים ניסתה נאס"א למצוא את ההקלטות המקוריות, ללא הצלחה.{{הערה|ריצ'רד נפזגר,[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/a4/Apollo_11_Tapes_Report.pdf {{כ}} "The Apollo 11 Telemetry Data Recordings: A Final Report"], {{כ}} 2 בנובמבר 2009, נאס"א}}
בשעה 02:56:15 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC), שש שעות וחצי לאחר הנחיתה, בעוד רגלו הימנית נתונה במשטח שבתחתית הרגל של רכב הנחיתה, ארמסטרונג הניח את כף רגלו השמאלית על אדמת הירח באמרו "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".{{הערה|שם=הפרעת תקשורת|בשל בעיות תקשורת, לא נקלטה כראוי המילה "'''a'''" שבמשפט, ועל כן דומה היה שארמסטרונג אמר "'''לָאדם'''" - ביהירות והתנשאות, בניגוד לענווה שהייתה מנת חלקו ושבה דיבר גם עתה}} שבע דקות לאחר מכן, ארמסטרונג אסף דגימה אקראית מהקרקע באמצעות שקית דגימה על מקל. הוא אז קיפל את השקית והכניס אותה לכיס שעל ירכו הימנית. דבר זה נעשה על מנת להבטיח שתוחזר דגימה כלשהי מאדמת הירח במקרה לא צפוי בו יידרשו האסטרונאוטים לנטוש את הפעילות החוץ-רכבית ולחזור לתוך רכב הנחיתה. 12 דקות לאחר איסוף הדגימה, אולדרין הצטרף לארמסטרונג על אדמת הירח ותיאר את הנוף הירחי כ"שממה מרהיבה". מספר דקות לאחר מכן, ארמסטרונג הוציא את המצלמה מצד הרכב, צילם את הסביבה בסיבוב פנורמי והרכיב את המצלמה על חצובה. כמו כן צולמו תמונות בעזרת מצלמת סטילס.
ארמסטרונג ציין שהתנועה תחת כוח המשיכה של הירח, אשר הוא שישית משל כדור הארץ, הייתה "אפילו קלה יותר מהסימולציות... זה ממש לא בעיה להתהלך כאן". כאשר אולדרין הצטרף, הוא בחן דרכים חדשות להתנועע, כולל קפיצות קנגורו על שתי רגליים. דווח שמערכת תמיכת החיים אשר הייתה בגב של חליפת האסטרונאוטים נטתה לאחור, אך שני האסטרונאוטים לא התקשו לשמור על שיווי משקל. קפיצות ודילוגים הפכו לשיטות התנועה העדיפות והאסטרונאוטים דיווחו שהם צריכים לתכנן את תנועתם שישה או שבעה צעדים מראש. האדמה הדקיקה הייתה חלקה למדי. אולדרין ציין כי המעבר מאור השמש לצלו של רכב הנחיתה לא הביא לשינוי בטמפרטורה בתוך החליפה, אם כי הקסדה הייתה חמימה יותר באור השמש.{{הערה|שם=One Small Step}} תוך כדי עבודתם, הם העיפו מעלה אבק ירחי אפור אשר ליכלך את החלק החיצוני של חליפותיהם.
[[קובץ:Apollo 11 plaque closeup on Moon.jpg|ממוזער|ימין|180px|לוחית ההנצחה שהושארה על רכב הנחיתה]]האסטרונאוטים נטעו את דגל ארצות הברית בפני השטח של הירח, אל מול מצלמת הטלוויזיה. במהלך ראיון אמר אולדרין כי "מכל העבודות שהיה עלי לבצע על הירח, האחת שרציתי שתעבור הכי חלק היא הנפת הדגל". אך האסטרונאוטים נאבקו עם המוט והצליחו לנטוע אותו רק כחמישה סנטימטרים אל תוך האדמה הקשה. אולדרין חשש שמא המוט יפול אל מול צופי הטלוויזיה אך בסופו של דבר השניים הצליחו להניף את הדגל. עוד לפני שאולדרין יכל לצלם את ארמסטרונג עם הדגל, הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]] שוחח עמם דרך שידור טלפון-רדיו. לניקסון היה במקור נאום ארוך שרצה לקרוא במהלך שיחת הטלפון, אך פרנק בורמן, קצין הקשר של נאס"א במהלך המשימה אשר נכח עם הנשיא ב[[החדר הסגלגל|חדר הסגלגל]], שכנע אותו לומר את דבריו בקצרה.
[[קובץ:Buzz salutes the U.S. Flag.jpg|ממוזער|שמאל|180px|באז אולדרין מצדיע לדגל ארצות הברית]]הם פרסו על פני השטח כלי מדעי אשר נקרא ''Apollo Scientific Experiments Package'' (חבילת הניסויים המדעיים של אפולו), והכיל כלי סייסמי למדידת רעידות אדמה על הירח ומערך רפלקטור אשר נועד למדוד את המרחק המדויק בין כדור הארץ לירח. מאוחר יותר ארמסטרונג הלך 60 מטרים מרכב הנחיתה כדי לצלם תמונות של מכתש קטן אשר נקרא ''Little West'' אותו עברו במהלך ניסיון הנחיתה. בזמן זה, אולדרין אסף שתי דגימות ליבה והשתמש בין היתר בפטיש גאולוגית על מנת לשבור ולבקוע אבנים. לאחר מכן הם אספו סלעים באמצעות מוטות שבקצוותיהם צבתות. שני סוגים של סלעים נמצאו בין הדגימות; [[בזלת]] ו[[ברקציה]].{{הערה|[https://www.lpi.usra.edu/lunar/missions/apollo/apollo_11/samples/ {{כ}} "Lunar Sample Overview"],{{כ}} ''Lunar and Planetary Institute''}} שלושה מינרלים חדשים התגלו בדגימות שאספו האסטרונאוטים: ארמלקולייט, טראנקוויליטייט ופיירוקספרוייט. ארמלקולייט נקרא על שמם של ארמסטרונג, אולדרין וקולינס. כל שלושת המינרלים החדשים שהתגלו לראשונה על אדמת הירח, נמצאו לאחר מכן גם בכדור הארץ.
בעודו על פני השטח, חשף ארמסטרונג [[לוחית הנצחה]] אשר הותקנה על רכב הנחיתה ובה שני שרטוטים של כדור הארץ (של ההמיספרה המזרחית והמערבית), כיתוב וחתימות של האסטרונאוטים ושל הנשיא ניקסון. על הלוחית נכתב: "כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום בשם כל המין האנושי."
מרכז הבקרה השתמש במילות קוד על מנת להזהיר את ארמסטרונג שקצב חילוף החומרים שלו גבוה וכי עליו להאט. הוא עבר במהירות ממשימה למשימה ככל שנגמר הזמן הקצוב. כאשר קצב חילוף החומרים נשאר באופן כללי נמוך מהצפוי עבור שני האסטרונאוטים לאורך הפעילות, מרכז הבקרה העניק לאסטרונאוטים הארכה של 15 דקות. בראיון משנת 2010, הסביר ארמסטרונג כי נאס"א הגבילה את זמן הפעילות על פני השטח ואת המרחק מרכב הנחיתה מכיוון שלא הייתה השערה מדוייקת לכמות מי הקירור שתצרוך מערכת תמיכת החיים אשר הייתה בגב חליפת האסטרונאוטים בכדי להתמודד עם ייצור חום הגוף בזמן עבודתם על הירח.
===המראה מפני הירח וחזרה===
[[קובץ:Apollo 11 lunar module.jpg|ממוזער|שמאל|180px|שלב ההמראה של רכב הנחיתה מתקרב אל עבר עגינה עם תא הפיקוד ''קולומביה'']]אולדרין נכנס ראשון לרכב הנחיתה ''איגל''. בקושי מסוים, הצליחו האסטרונאוטים להכניס לרכב הנחיתה שני ארגזים המכילים 21.55 ק"ג של חומר ירחי, ועשו זאת באמצעות מכשיר הדומה לגלגלת כבלים שטוחה ונקרא "Lunar Equipment Conveyor". מכשיר זה הוכיח עצמו כלא יעיל ובמשימות הבאות בתוכנית אפולו, העדיפו לשאת ביד ציוד ודגימות בחזרה לרכב הנחיתה. לאחר שארמסטרונג נכנס ל''איגל'', השניים נפטרו מפסולת וציוד מיותר; נעלי חליפת החלל, מערכת תמיכת החיים שבגב חליפת החלל, מצלמה ריקה וציוד אחר בכדי להקל ככל הניתן על משקלו של שלב ההמראה של רכב הנחיתה. פתח הרכב נסגר בשעה 05:11:13 לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] (UTC) וזמן מה לאחר מכן הם התכוננו לישון.
בעודו זז בתוך רכב הנחיתה, אולדרין הוא פגע בטעות ב[[מפסק זרם|מפסק הזרם]] שאמור להתניע את המנוע הראשי עבור המראה מהירח. היה חשש שמא לא תהיה דרך להפעיל את המנוע והשניים יתקעו על הירח. בעיה זו נפתרה בעזרת [[טוש]], שהיה מספיק בשביל להפעיל את המתג.{{הערה|אריק מ. ג'ונס,[https://www.hq.nasa.gov/alsj/a11/a11.posteva.html {{כ}} "Trying to Rest"],{{כ}} ''Apollo Lunar Surface Journal'',{{כ}} 1995}}
בנוסף למכשירים המדעיים, האסטרונאוטים השאירו על אדמת הירח טלאי משימה של [[אפולו 1]] לזכרם של [[רוג'ר צ'אפי]], [[וירג'יל גריסום]] ו[[אדוארד היגינס וייט]] אשר נספו כאשר תא הפיקוד שלהם עלה באש במהלך בדיקות בינואר 1967. כמו כן הושארו שתי מדליות זיכרון של הקוסמונאוטים הסובייטים [[ולדימיר קומארוב]] ו[[יורי גגארין]] אשר מתו בשנים 1967 ו-1968 בהתאמה. עוד הושאר תיק זיכרון המכיל העתק מזהב של ענף זית כסמל מסורתי לשלום, ודיסק מסיליקון הנושא הצהרות של רצון טוב מהנשיאים [[דווייט אייזנהאואר|אייזנהאואר]], [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]], [[לינדון ג'ונסון|ג'ונסון]] ו[[ריצ'רד ניקסון|ניקסון]], יחד עם הצהרות ממנהיגים של 73 מדינות ברחבי העולם, ביניהם הצהרה מאת הנשיא הישראלי דאז, [[זלמן שז"ר]].{{הערה|עודד כרמלי, [https://www.space.gov.il/news-space/131681 "קידוש הלבנה: התגובות בישראל לאפולו 11 והנחיתה על הירח"], 18 ביולי 2019, אתר סוכנות החלל הישראלית}}
לאחר כשבע שעות מנוחה, מרכז הבקרה ביוסטון העיר את צוות האסטרונאוטים כדי להתכונן לטיסתם חזרה לכדור הארץ. שעתיים וחצי לאחר מכן, בשעה 17:54:01 UTC ולאחר 21 שעות ו-36 דקות על פני הירח, הם המריאו באמצעות [[רכב הנחיתה הירחי|שלב ההמראה]] של רכב הנחיתה ''איגל'' כדי לשוב ולהצטרף לקולינס בתא הפיקוד שבמסלול סביב הירח.{{הערה|שם=אורלוף 2000}} בוידאו שצולם מתוך שלב ההמראה, נראה כי הדגל האמריקאי אשר ניטע במרחק של 8 מטרים מרכב הנחיתה, מתנועע בפראות מעוצמת דחף המנוע בעת ההמראה. אולדרין הסתכל מטה בעודם ממריאים, ובראיון סיפר: "אני התרכזתי במחשבים וניל התרכז במד הגובה, אך הסתכלתי מספיק זמן כדי לראות את הדגל נופל". במשימות אפולו הבאות, הדגל ניטע במרחק רב יותר של לפחות 30 מטרים מרכב הנחיתה.
ב-21 ביולי בשעה 21:24 UTC, רכב הנחיתה ''איגל'' נפגש עם תא הפיקוד ''קולומביה'' במסלול סביב הירח ובשעה 21:35 השניים עגנו. לאחר שארמסטרונג ואולדרין נכנסו אל תא הפיקוד והצטרפו אל קולינס, לא היה יותר צורך בשלב ההמראה של ה''איגל'', אשר הושלך למסלול סביב הירח בשעה 23:41. קצת לפני משימת [[אפולו 12]], דווח ששלב ההמראה של ה''איגל'' ככל הנראה עדיין הקיף את הירח. על פי דיווחים מאוחרים יותר של נאס"א, מסלולו של ה''איגל'' דעך עד אשר התרסק במיקום לא ידוע על פני השטח של הירח. לאחר מספר שעות במסלול סביב הירח, ב-22 ביולי בשעה 04:54:42 UTC הופעל מנועו הראשי של תא השירות של ''קולומביה'' למשך שתיים וחצי דקות בתמרון מעבר ארצי אשר הוציא את החללית מגרביטציית הירח ושלח אותה לכיוון כדור הארץ.
===צניחה אל מימי האוקיינוס ובידוד===
[[קובץ:Splashdown 3.jpg|ממוזער|שמאל|180px|תא הפיקוד ''קולומביה'' צף במימי האוקיינוס בעוד צוללני חיל הים מסייעים בהשבת האסטרונאוטים]][[נושאת מטוסים|נושאת המטוסים]] ''USS Hornet'' היא שנבחרה כספינת החילוץ של תא הפיקוד ''קולומביה'' לאחר צניחתה במימי [[האוקיינוס השקט]]. לפני עלות השחר ב-24 ביולי, נשלחו מנושאת המטוסים ארבעה מסוקי "סי קינג" ושלושה מסוקי גרומן E-1 טרייסר. שניים ממסוקי הטרייסר היו מסוקי פיקוד בעוד השלישי שימש לממסר ותקשורת. כמו כן שניים ממסוקי הסי קינג נשאו צוללנים וציוד חילוץ בעוד המסוק השלישי נשא ציוד צילום, והרביעי נשא שחיין טיהור מים ומנתח רפואי.{{הערה|שם=קרמייקל 2010|סקוט קרמייקל,[https://www.worldcat.org/title/moon-men-return-uss-hornet-and-the-recovery-of-the-apollo-11-astronauts/oclc/562772897 {{כ}} "Moon men return : USS Hornet and the recovery of the Apollo 11 astronauts"], הוצא לאור בשנת 2010 ע"י ''Naval Institute Press''}}
ב-24 ביולי בשעה 16:44 לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]] (UTC) או 05:44 לפי שעון מקומי, נפתחו [[מצנח בלימה|מצנחי הבלימה]] של תא הפיקוד ''קולומביה''. כמעט שבע דקות לאחר מכן, בשעה 16:50:35 UTC, ה''קולומביה'' פגעה במימי האוקיינוס השקט ב[[נקודת ציון|נקודת הציון]] {{Coord|13|19|N|169|9|W|display=inline}}, {{כ}} 2,660 ק"מ מזרחית מ[[וייק (אי)|האי וייק]], 380 ק"מ דרומית מ[[אטול ג'ונסטון]] ו-24 ק"מ מנושאת המטוסים ''הורנט''. בעת הפגיעה, ה''קולומביה'' נחתה הפוך אך התיישרה בתוך עשר דקות בעזרת שקי צִיפָה אשר הופעלו על ידי האסטרונאוטים. צוללן ממסוק חיל הים שריחף מעל קפסולת ה''קולומביה'' חיבר אליה עוגן ים אשר מנע ממנה להיסחף. צוללנים נוספים חיברו אל הקפסולה חבלי ציפה כדי לייצב אותה ומיקמו רפסודות עבור חילוץ האסטרונאוטים.{{הערה|שם=קרמייקל 2010}}
הצוללנים העבירו לאסטרונאוטים בגדי בידוד ביולוגי וסייעו להם לעלות על הרפסודות. האפשרות להחזרה של [[פתוגנים]] קטלנים מפני השטח הירחי נחשבה לקלושה, אך נאס"א נקטה באמצעי זהירות עוד באתר החילוץ. האסטרונאוטים נמרחו בתמיסת [[נתרן תת-כלורי]] וקפסולת ה''קולומביה'' נוגבה בתרכובת הכימית פובידון-איודין כדי להסיר כל אבק ירחי שעשוי להימצא. האסטרונאוטים הועלו על מסוק החילוץ ולבשו את בגדי הבידוד הביולוגי עד אשר הגיעו למתקני הבידוד על סיפון ה''הורנט''.
לאחר נחיתתם על נושאת המטוסים ''הורנט'' בשעה 17:53 UTC, המסוק הורד על ידי מעלית אל האנגר המטוסים, שם צעדו האסטרונאוטים כתשעה מטרים אל מתקן הבידוד הנייד (Mobile Quarantine Facility), שם החלו את תקופת הבידוד שנמשכה כמעט שלושה שבועות. נוהל זה המשיך בשתי משימות נוספות, [[אפולו 12]] ו[[אפולו 14]], וכאשר הוכח כי הירח צחיח מחיים כלשיהם, הופסק נוהל זה. הנשיא ניקסון קיבל בברכה את שובם של האסטרונאוטים אל כדור הארץ באמרו: "כתוצאה ממה שעשיתם, העולם קרוב זה לזה יותר מאי פעם". ב-10 באוגוסוט 1969, לאחר אישור של ועדת מומחים, הוסר הסגר על שלושת האסטרונאוטים.
===חגיגות===
[[קובץ:Apollo 11 ticker tape parade 1.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מצעד חגיגי ב[[ניו יורק]]]]ב-13 באוגוסט, השתתפו האסטרונאוטים בשני מצעדים אשר נערכו לכבודם ב[[ניו יורק]] ו[[שיקגו]], עם כמות מוערכת של כשישה מיליון משתתפים. באותו הערב נכחו האסטרונאוטים גם בארוחת ערב חגיגית ב[[לוס אנג'לס]], בנוכחותם של חברי קונגרס, 44 מושלים, [[נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית]] ושגרירים מ-83 מדינות. הנשיא ניקסון חלק כבוד לכל אחד מהאסטרונאוטים והעניק להם את [[מדליית החירות הנשיאותית]]. ב-16 בספטמבר 1969, שלושת האסטרונאוטים נאמו בפני [[הקונגרס של ארצות הברית]] והעניקו ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] ול[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] שני דגלי ארצות הברית, אותם נשאו עמם אל פני השטח של הירח.
חגיגות אלה החלו מסע עולמי בן 38 ימים במהלכו ביקרו האסטרונאוטים ב-22 מדינות זרות ונפגשו עם מנהיגים של מדינות רבות.{{הערה|[https://www.newspapers.com/clip/27494178/the-logan-daily-news/ {{כ}} "Apollo 11 Crew Starts World Tour"], עמ' 1, 29 בספטמבר 1969, Logan Daily News}} השלושה תיירו מה-29 בספטמבר עד ה-5 בנובמבר. אומות רבות חלקו כבוד לנחיתה המאוישת הראשונה על הירח החל ממהדורות מיוחדות בכתבי עת ועד הנפקת בולי דואר או מטבעות המנציחים את משימת אפולו 11.
==מורשת==
אפולו 11 נחשב על ידי רבים כהישג הבודד הגדול ביותר של האנושות, שכן הייתה זו הפעם הראשונה בה דרכו בני אדם על [[גרם שמיים]] שאינו כדור הארץ. אפולו 11 היוותה נקודת מפנה בהיסטוריה של האומה האמריקאית כאשר לאחר כעשור של הובלה סובייטית בחלל, ארצות הברית הוכיחה את עליונותה הטכנולוגית, ניצחה את [[המרוץ לחלל]] והשיגה את היעד הלאומי שהוכרז בידי הנשיא קנדי בשנת 1961 והוא: "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום". [[תוכנית אפולו]] בכללותה אשר נמשכה בין השנים 1961-1972, הייתה מאמץ אדיר שעלה 25.4 מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]] (שווה ערך לכ-156 מיליארד דולר כיום) ונחשב לפרויקט היקר ביותר ולהוצאה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלא למטרות צבאיות.{{הערה|[https://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/Apollomon/Apollo.html {{כ}} "Project Apollo: A Retrospective Analysis"], נאס"א}}
במהלך משימה זו נאספו 21.5 ק"ג של סלעים וחומר ירחי וכן נעשו מספר תגליות מדעיות. ראשית, הוכח שפני השטח הירחי הוא מוצק. לפני נחיתתם של ארמסטרונג ואולדרין, היה ידוע מתצפיות וגשושיות שהירח מכוסה חול ואבק, אך חששו שמא החומר יכול להיות חול טובעני. תגלית נוספת, הודות לניתוח הסלעים שהובאו, היא שהירח ו[[כוכב לכת סלעי|כוכבי לכת סלעיים]] נוצרו בהליך חם ולא קר כפי שהייתה אז התאוריה הרווחת בקהילה המדעית.{{הערה|ג. ג'פרי טיילור,[http://www.psrd.hawaii.edu/July19/Apollo11-discoveries.html {{כ}} "Scientific Discoveries from the Apollo 11 Mission"], {{כ}} 16 ביולי 2019, המכון לגאופיזיקה ופלנטאולוגיה בהוואי, PSRD}} כמו כן, ניתוח ההרכב הכימי של הסלעים שהובאו, חיזק את [[השערת ההתנגשות הענקית]] לפיה הירח נוצר מהשברים שנשארו מהתנגשות בין כדור הארץ לגוף בגודל של כוכב הלכת מאדים.{{הערה|[https://www.amnh.org/explore/news-blogs/news-posts/the-scientific-legacy-of-the-apollo-11-mission {{כ}} "The Scientific Legacy of the Apollo 11 Mission"], {{כ}} 8 ביולי 2019, אתר [[המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע]]}}
כ-600 מיליון איש, 20 אחוז מאוכלוסיית העולם באותו הזמן, צפו ישירות בטלוויזיה בבני אדם צועדים לראשונה על אדמת הירח.{{הערה|טיפאני הסו,[https://www.nytimes.com/2019/07/15/business/media/apollo-11-television-media.html {{כ}} "The Apollo 11 Mission Was Also a Global Media Sensation"], {{כ}} 15 ביולי 2019, [[ניו יורק טיימס]]}} עד לאותו הזמן היה זה שידור הטלוויזיה הגדול ביותר. במדינות שבהן שידורי הטלוויזיה עוד לא החלו, הועבר המאורע ברשתות הרדיו. בישראל, [[הערוץ הראשון]] היה בימיו הראשונים ולמרות שהמאורע לא הועבר בשידור ישיר, הוא סוקר במהדורות הערב של הערוץ וברשתות הרדיו. שליחי [[קול ישראל]] לארצות הברית, [[יגאל לוסין]] ויעקב רעואל דיווחו מאולפני [[קול אמריקה]] בניו יורק.{{הערה|[https://www.kan.org.il/item/?itemid=55683 "קריאת 'יופי', וארמסטרונג ואולדרין ממריאים": כך נשמעה הנחיתה על הירח], 20 ביולי 2019, [[תאגיד השידור הישראלי]]}} ביטויים חדשים חלחלו אל השפה האנגלית ושפות רבות אחרות. הביטוי "אם אפשר לשלוח אדם אל הירח, אפשר..." הפך לנפוץ אחרי אפולו 11. האמרה האלמותית של ארמסטרונג "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" הפכה למפורסמת ונאמרת בוריאציות שונות בכדי לתאר התקדמות או מהפכה בתחומים שונים. משימת אפולו 11 גם מוזכרת בשירים "Armstrong, Aldrin and Collins" של להקת [[הבירדס]] ו-"Coon on the Moon" של [[האולין וולף]].
עם זאת, בזמן שרוב הציבור חגג את ההישג, אזרחים פחות פריבילגים ראו את ההישג כסמל לשסע באמריקה. יום לפני שיגור אפולו 11 מחו מפגינים מחוץ למרכז החלל קנדי. אין זה אומר שהם לא נדהמו מהמתרחש. ארלף אברנאת'י, פעיל זכויות אדם שהוביל מחאה, היה כה מרותק אל מראה השיגור של אפולו 11 עד ששכח מה הוא עמד לומר. אזרחים רבים זעמו על אי-שוויון גזעי וכלכלי ותהו מדוע הכסף שהוצא על תוכנית אפולו לא הוצא על רווחתם של בני אדם בכדור הארץ.
בעוד שאפולו 11 עוררה עניין רב בכל מדינות העולם, המשימות הבאות בתוכנית אפולו לא תפסו את תשומת לבה של אמריקה. בין היתר מכיוון שכבר היה תקדים לכך והיעד הלאומי של נחיתה מאוישת על הירח כבר הושג. כמו כן התוכנית הייתה מאמץ כלכלי אדיר ובשיאה הגיעה לחמישה אחוזים מההוצאה הממשלתית הכוללת.{{הערה|ריצ'רד הולינגהאם,[https://www.bbc.com/future/article/20190712-apollo-in-50-numbers-the-cost {{כ}} "Apollo in 50 numbers: The cost"], {{כ}} 12 ביולי 2019, [[BBC]]}} ללא תמיכת הציבור ולאור ההוצאה הממשלתית האדירה היה קשה להצדיק את המשך המשימות המאוישות לירח והוחלט שמשימת [[אפולו 17]] תהיה המשימה האחרונה בתוכנית.
לאחר אפולו 11, גורמים בברית המועצות אמרו בהתייחסותם כי הנחתת בני אדם על הירח היא מסוכנת ומיותרת. באותה תקופה ניסתה ברית המועצות להחזיר דגימות ירח בעזרת גשושיות רובוטיות. באופן פומבי, הסובייטים הכחישו את עניין המרוץ לירח וטענו כי לא היה ניסיון מצידם לבצע נחיתה מאוישת על הירח. בשנת 1989 נחשף כי הסובייטים אכן תכננו לשלוח בני אדם אל הירח אך לא הצליחו בשל קשיים טכנולוגיים וכשלונות בפיתוחו של המשגר [[N-1]]. הממשלה הסובייטית הגבילה את שחרור המידע אודות הפרויקט והתגובות בציבור הסובייטי היו מעורבות. חלקן לא ייחסו לעניין חשיבות וחלקן זעמו.
==ראו גם==
* [[תוכנית אפולו]]
* [[חקר החלל]]
* [[חקר הירח]]
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=OCjhCL2iqlQ וידאו המתאר את משימת אפולו 11 על כל שלביה]
* [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1969-059A תקציר המשימה] באתר הרשמי של נאס"א {{אנגלית}}
* [https://www.n2yo.com/satellite/?s=4039 דף המשימה] באתר קטלוג לוויינים
* [https://www.youtube.com/watch?v=L9Go_j_i6o8 שידור הפעילות החוץ הרכבית של אפולו 11 על אדמת הירח]
*{{הידען||הצעדים הראשונים על הירח|firststepsonmoon-010869/}}
*{{הידען|חיים מזר|אפולו 11 - האדם על הירח: סיכום טיסה|apollo-11-summery-200712|20 ביולי 2012}}
*[http://www.space.gov.il/inspiration/203 תוכנית אפולו], באתר [[סוכנות החלל הישראלית]]
*[http://www.space.gov.il/תגיות/הנחיתה-על-הירח הנחיתה על הירח], מאמרים וכתבות באתר סוכנות החלל הישראלית
*{{דוידסון|איתי נבו|היום לפני: הנשר נחת|sciencehistory/היום-לפני-הנשר-נחת|20 ביולי 2016}}
*{{דוידסון|איתי נבו|אפולו 11: 50 שנה – 50 סיפורים|sciencepanorama/אפולו-11-50-שנה-–-50-סיפורים|18 ביולי 2019}}
*{{סרטונים}} [https://youtu.be/7J70eD7ON_8?list=PLYUZufl6UGR90uuXTsHJJc76CQpG5ZSlB אפולו 11, הספירה לאחור, 1969], ארכיון הסרטונים של [[AP]]
* {{בריטניקה}}
שורה 119 ⟵ 217:
{{אפולו}}
{{חקר הירח}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תוכנית אפולו]]
[[קטגוריה:1969 בארצות הברית]]
| |||