שמעון השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
המרת קישורים לויקיטקסט בתבניות ספרי קודש
שורה 4:
תקופת חייו, בניגוד לתקופת סבו - [[שמעון הראשון]] בן [[חוניו הראשון]] - לוותה בסערות מדיניות רבות. באותה העת לחמו [[דיאדוכים|יורשיו]] של [[אלכסנדר הגדול]], ה[[מצרים התלמיית|תלמיים]] ו[[הממלכה הסלאוקית|הסלאוקיים]] על השליטה ב[[ארץ ישראל]]. כאשר בתחילת תקופתו ירושלים הייתה עדיין תחת שלטון [[תלמי הרביעי]] משושלת [[בית תלמי]], ובסוף חייו עברה ירושלים לשליטתו של [[אנטיוכוס השלישי]] מהשושלת ה[[בית סלאוקוס|הסלאוקית]]. [[קרב רפיח]] בין שני השליטים, נערך אף הוא בתקופתו, בשנת [[217 לפנה"ס]].{{הערה|לפי [[ספר מקבים ג']] 2:1-20}}
 
בימיו פרע [[סקופס]], שר צבא [[תלמי הרביעי]], פרעות בתושבי [[ירושלים]]. הוא פרץ את חומתה, הרג רבים מתושביה, והציק קשות לנותרים. ועל כתפי שמעון, שהיה הכהן הגדול והמנהיג המדיני, הוטל לשקם את פצעיה של העיר. הוא שיפץ את חומותיה, וחיזק את מאגרי המים בעיר.{{הערה|בן סירא, נ 1-2.}}
 
בנוסף למלחמות מחוץ, לא חסרו גם מלחמות מבית. וירושלים ידעה באותם ימים סכסוך עקוב מדם בין [[יוסף בן טוביה]] המוכס" וסיעתו שתמכו בשליטתם של [[מצרים התלמיית]] בירושלים, לבין מתנגדיהם, שביקשו להעביר את שלטון ארץ ישראל לידי [[הממלכה הסלאוקית]]. שמעון השני תמך בהעברת השלטון לידי הסלאוקים, ולחם בשחיתות של יוסף בן טוביה וסיעתו. ואכן, בערוב ימיו במסגרת [[המלחמה הסורית החמישית]] ולאחר [[קרב בניאס]] שהתקיים בשנת 200 לפנה"ס, כבש [[אנטיוכוס השלישי]] את ירושלים מידי [[תלמי הרביעי]] לצהלת בני ירושלים, ושמעון השני בראשם.
שורה 16:
אשר בימיו נבנה קיר, פנות מעון בהיכלי מלך.{{ש}}
הדואג לעמו מחתף, ומחזק עירו מצר.{{ש}}
|מירכאות=כן|מקור=[[בן סירא]], פרק נ' 1-5{{הערה|1=על פי הנוסח העברי לבן סירא, כפי שנמצא בגניזה הקהירית, השונה מ [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/ben-sira-2.htm#50 נוסחי התרגום מיוונית].}}}}
 
==לאחר מותו==
שורה 23:
בהקשר לכך, נשנתה אגדת חז"ל הבאה:
{{ציטוט|תוכן=[[ברייתא|תניא]], אותה שנה שמת [[שמעון הצדיק]], אמר להן: שנה זו "הוא" מת. אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להן: כל [[יום הכיפורים]] נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ונתעטף לבנים ונכנס עמי ויצא עמי, שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ונתעטף שחורים ונכנס עמי ולא יצא עמי. לאחר הרגל חלה שבעת ימים ומת, ונמנעו אחיו הכהנים מ[[ברכת כהנים|לברך בשם]] בשעת פטירתו.{{ש}}
אמר להם: "חוניו בני ישמש תחתי". נתקנא בו שמעי אחיו, שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה.... הלך (חוניו) ל[[אלכסנדריה|אלכסנדריא]] של מצרים ו[[מקדש חוניו|בנה שם מזבח]] ...|מקור=[[תלמוד {{בבלי]], [[מסכת |מנחות]], [[S:מנחות |קט ב|קט ב]]}}|מירכאות=כן}}
 
עם זאת, כאמור, על פי [[יוסף בן מתתיהו]], לא היה זה [[חוניו השלישי|חוניו (השלישי)]] בנו של שמעון שייסד את [[מקדש חוניו]] ב[[מצרים]], כי אם נכדו, [[חוניו הרביעי]], בנו של [[חוניו השלישי]] ונכדו של שמעון (השני).{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]] בספרו "[[קדמוניות היהודים]]", ד 10.}}
שורה 39:
{{הערות שוליים}}
{{כהנים גדולים לפי תקופתם}}
 
[[קטגוריה:כהנים גדולים]]
[[קטגוריה:כהנים בתקופת בית שני]]
[[קטגוריה:יהודי תקופת בית שני]]
 
[[קטגוריה:בית חוניו]]