תרומת מעשר – הבדלי גרסאות

 

אף על פי שמקובל משמו של ה[[תנאים|תנא]] [[אבא אלעזר בן גמלא]] שדרש על הפסוק {{ציטוטון|ונחשב לכם תרומת'''כם''' כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יח|כז}}.}}, {{ציטוטון|בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר, כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה{{הערה|{{בבלי|ביצה|יג|ב}}.}} }}. כלומר: בתרומה גדולה ישנן מספר דינים הנלמדים משם, האחד היא שאין שיעור מסוים להפרשה אלא ניתן להפריש באומד ללא כל חשבון, שהרי לא נקצב שיעורה בתורה, כך גם תרומת מעשר. לא נפסק ככה להלכה ב[[רמב"ם]] וב[[שולחן ערוך]] אלא שיש להפריש שיעור מדויק{{הערה|{{רמב"ם|זרעים|תרומות|ג|י}}. שולחן ערוך יורה דעה סימן [[S:שולחן ערוך יורה דעה שלא כד|של"א סעיף כד]]}} כמו שכותב הרמב"ם {{ציטוטון|תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד אלא מדקדק בשיעורה ואפילו בזמן הזה שהרי שיעורה מפורש בתורה. דבר שדרכו למדור מודד ודבר הנשקל שוקל דבר שאפשר למנותו מונה היה אפשר למנותו ולשוקלו ולמודדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהן. }}. מהמילה "ונחשב" אנו לומדים שניתן להפריש במחשבה ללא הפרשה במעשה, על האדם להחליט ברורות על איזה חלק מהערימה [[חלות|יחול]] קדושת התרומה ויכול הוא לאכול את השאר, ללא איסור [[טבל]]{{דרוש מקור|}}. כמו כן נלמד מהשוואת דין תרומה מעשר לתרומת גדולה, שכמו שאת התרומה גדולה בעל הבית תורם, כמו כן בעל הבית הישראל המפריש את המעשר ראשון יכול להפריש את תרומת המעשר אף שלא מדעת הלוי{{דרוש מקור|<!-- אמנם זה מופיע ברמב"ם תרומות ג יב אבל מה המקור מאבא אלעזר בן גמלא? זה לא מופיע בגמרא שם -->}}.

 

==הערות שוליים==