ויקיפדיה

אורי שרקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
אין תקציר עריכה
שורה 27:
}}
[[קובץ:Reuven Rivlin host the Fourteenth Bible Lesson in Project 929, September 2017 (4898).jpg|250px|ממוזער|הרב שרקי עם נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] והסופר והמשורר [[מירון ח. איזקסון]] (במרכז) בשיעור [[929 - תנ"ך ביחד|תנ"ך ביחד]] שנערך ב[[משכן הנשיא]], ספטמבר 2017]]
הרב '''אוּרי עמוס שֶׁרְקִי'''{{הערה|1=[http://www.ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=2360:23602360-2360&catid=124&Itemid=100512 תשובת הרב על שם משפחתו המדויק, אתר הרב.]}} (נולד ב-ב־[[14 בספטמבר]] [[1959]], [[י"א באלול]] [[ה'תשי"ט]]) הוא [[ר"מ]] ב[[מכון מאיר]], [[רב|רבהּ]] של קהילת "בית יהודה" ב[[קריית משה]] ב[[ירושלים]] ויו"ר [[ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח|ברית עולם – המרכז העולמי לבני נח]] ומחבר ספרים ומאמרים. ביולי 2019 מונה לרב תנועת הנוער [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/355419-חילופי-תפקידים-בין-הרב-אורי-שרקי-לרב-דו|כותרת=חילופי תפקידים בין הרב אורי שרקי לרב דוד סתיו והרב יוסף וייצן|אתר=סרוגים|תאריך=2019-07-11|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-11}}}}.
 
== ביוגרפיה ==
שורה 37:
הרב שרקי משמש עשרות שנים כ[[ר"מ]] ב[[מכון מאיר]]. בעבר היה יו"ר המחלקה הישראלית במכון. הוא מעביר שיעורים במקומות שונים. לימד מספר שנים ב[[הטכניון|טכניון]] בחיפה. בשנת [[תשע"ה]] לימד ב[[ישיבת בינות]] ב[[רעננה]]. הוא אחד מרבני ארגון [[ראש יהודי]] ומעביר קורסים למפיצי יהדות על מנת שתהיה להם יכולת הידברות עם [[חילונים]]. עמד בראש מכללת צפירת תפארה ובראש מרכז יאיר (ע"ש הרב אשכנזי).
 
מקים ויו"ר "ברית עולם -– המרכז העולמי לבני נח"{{הערה|1=[http://www.en.noahideworldcenter.org/index.php האתר של המרכז העולמי לבני נח].}}, המבקש לעורר את המודעות לשבע מצוות [[בני נח]] ולקיומן על ידי אומות העולם. במוקד פעילות הארגון עומד מערך הסברה בקרב קהילות בני נח וקבוצות ב־72 מדינות שונות בעולם. מדי מספר חודשים טס לחו"ל ונפגש עם קהילות ופעילי המרכז ברחבי העולם.
 
חבר בוועדת ההיגוי של ענף תודעה יהודית מטעם ראש אכ"א ובוועדה להענקת התואר "[[יקיר ירושלים]]".
שורה 45:
בעבר תמך הרב שרקי ב"חטיבת [[מנהיגות יהודית]]" במפלגת [[הליכוד]], אך לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]] ב־2015 הודיע על תמיכתו ברשימת [[הבית היהודי]]{{הערה|{{ערוץ7|רעות הדר|הרב שרקי עזב את הליכוד לבית היהודי|293328|29 בפברואר 2015}}}}.
 
הרב שרקי נשוי לרונית, דוקטור לביולוגיה{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479940,00.html הרב שרקי: הפמיניזם הדתי מתסכל נשים]. 22.01.14 מדור יהדות באתר ynet בשיתוף עם אורות טלוויזיה יהודית.}}, לזוג שבעה ילדים והם מתגוררים בירושלים. אחד מילדיו הוא העיתונאי [[יאיר שרקי]]. ב־[[15 באפריל]] [[2015]] נרצח בנו, שלום יוחאי שרקי{{הערה|[https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=42288 שלום יוחאי שרקי], באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה}}, ב[[פיגוע דריסה]] בירושלים, בליל [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]]{{הערה|1={{ynet|רועי ינובסקי|חשד לפיגוע: גבר נדרס למוות בתחנת אוטובוס בי־ם|4647586|16 באפריל 2015}}}}. הרב שרקי הוא דור 33 ל[[רש"י]]{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=20VnFpzYmXM&t=222 ערוץ אורות -– הרב והפרופסור -– הרב שרקי והפרופסור שטרנגר: האם הרבנות הראשית היא הסנהדרין של ימינו?], תזמון 3:42}}.
 
==עיקרי משנתו==
שורה 51:
 
===ציונות וגאולה===
מהותה של ה[[גאולה]] המתוארת ב[[מקורות היהדות]] אינה גאולה רוחנית או מיסטית, אלא שחרור של עם ישראל משעבוד פיזי{{הערה|1="גאולה" בלשון המקרא משמעה השבת דבר לבעלותו המקורית. גם בלשון חז"ל "גאולה" משמעה שחרור פיזי, ולדוגמה, [[יציאת מצרים]] מהווה אבטיפוס ל"גאולה" לכל הדעות בחז"ל, למרות מצבו הרוחני הירוד של עם ישראל באותה עת (כמפורש ב{{תנ"ך|יחזקאל|טז|קצר=כן}} ובמדרשי חז"ל) ואף על פי שבאותה עת בני ישראל לא קיבלו עדיין את התורה. המהר"ל (נצח ישראל פרק א') מונה שלושה קריטריונים למצב של גלות: כאשר עם ישראל מחוץ למקומו, מפוזר בין העמים ונשלט בידם.}}. ראשית ה[[ציונות]] מהווה את ה[[אתחלתא דגאולה]] ששיאה ב[[הצהרת בלפור]], בעוד שהקמת מדינת ישראל מהווה את סיום תהליך הגאולה, ומבחינה הלכתית טהורה אנו נמצאים כעת ב"[[ימות המשיח]]"{{הערה|1=שהרי "ימות המשיח" מוגדרים כתקופה בה יתקבצו הגלויות (דעת בן זומא ב{{בבלי|ברכות|יב|א}} על־פי {{תנ"ך|ירמיהו|כג|קצר=כן}}), או כתקופה בה יוסר שעבוד המלכויות מעל עם ישראל (דעת חכמים בברכות שם, ודעת שמואל ב{{בבלי|ברכות|לד|ב}}, שנפסקו להלכה ב[[S: רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יב ב|רמב"ם]]) -– ושני קריטריונים אלו כבר התממשו}}, ומכאן שכעת על עם ישראל להתחיל לממש את ייעודו האוניברסלי (ראו להלן). עם זאת, אנו עדיין מתפללים ל"גאולה '''שלימה'''"{{הערה|1=כנוסח הברכה השביעית בתפילת [[שמונה עשרה]]: "וגאלנו גאולה שלמה מהרה למען שמך" (בנוסח ספרד)}}, כלומר, להשלמת התהליך כולו, הן בדברים התלויים בידי אדם (העמדת מלך, הקמת מקדש, ייסוד סנהדרין) והן בדברים התלויים בידי שמים (חזרת הנבואה לעם ישראל).
כביטוי לתפיסה זו, פסק הרב שרקי (במאמר [http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=2172:21722172-2172&catid=253:253&Itemid=100513 "כליל התקדש חג"]), כמו [[הרב גורן]], כי ב[[יום העצמאות]] יש לומר [[קריאת ההלל|הלל]] שלם בברכה '''גם בלילה''', אף על פי שלא נהגו כך ברוב הקהילות בארץ{{הערה|1=[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=19058&cat_id=3860 שיעור לצפייה: תקופתנו מהי]}}.
 
===היהודים -– לאום ולא דת===
ה[[יהודים|יהודי]] הוא תמיד חלק מעם ישראל הנמצא ב[[ארץ ישראל]]. תורת ישראל אינה "[[דת]]", אלא המשך הברית שכרת ה' עם האבות על העם ועל הארץ. כל המצוות כולן הן לאומיות ומטרתן המוצהרת היא קיום עם ישראל בארצו{{הערה|1="שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים...לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ד}}}}, "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם... לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יא}}}} ועוד.}}, ולמעשה אין משמעות לקיומן על ידי יהודים בחו"ל, מעבר לשמירת המסורת{{הערה|1= רמב"ן לויקרא יח, כה על פי הספרי לפרשת עקב פסקה מ"ג}}. תפיסת היהדות כ"דת" בלבד היא חידוש הקשור בגלות. תפיסה זו ראשיתה בימי עזרא, היא התעצמה אחרי חורבן בית השני, והגיע לשיאה אצל הוגים רפורמים, ואנטי-ציונייםואנטי־ציוניים במהלך המאה ה-19ה־19, בעקבות האמנציפציה ותהליכי החילון, ואצל הוגים אורתודוקסים, כתוצאה מהסתגרות וקיפאון של ההלכה והמחשבה.
 
===ייעודו של עם ישראל -– אוניברסליות ולא קוסמופוליטיות===
הייעוד של עם ישראל נקבע בדברי ה' לאברהם: "{{ציטוטון|וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יב|ג}}}}, מיד לאחר שאברהם מתברך בכך שיקום לאום מזרעו (שם ב). מכאן שמימוש הייעוד מותנה בקיומו של לאום המביא ברכה לאנושות כולה (=אוניברסליות), ולא בקיומה של אחווה או של דת כלל־אנושית המתעלמת מהיסוד הלאומי (=קוסמופוליטיות). מראשית התהוות העם ועד לימינו ישנו מאבק רעיוני בין שתי ההשקפות האלו בתוך עם ישראל עצמו{{הערה|1=כבר בראשית התהוות העם ייצג [[אברהם]] את האוניברסליות, בעוד [[נחור אחי אברהם|נחור]] ייצג את הקוסמופוליטיות, ולכן נטמע ב[[ארם|אימפריה הארמית]], וגרם ל[[תרח]] -– המייצג את הציוני המעשי, להיעצר ב[[חרן]], עיר נחור ולא להמשיך לארץ ישראל (=כנען). בזמננו ניתן היה לראות ויכוח דומה בין ה[[ראי"ה קוק]] לבין ה[[רש"ר הירש]], שדגל בפעולה של ישראל בין העמים במטרה להשפיע עליהם מתרבותו}}. לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], ובייחוד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נראה כי העולם כולו מתייחס לעם ישראל כישות לאומית־פוליטית ולא כאוסף של מאמיני הדת היהודית ("ישראלים" ולא "יהודים"). אחת הראיות לכך הוא העיסוק הבלתי־פרופורציונלי של האומות בעם ישראל, ובפרט דרישות מוסריות־צדקניות מצדן בנושא יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים. למעשה זהו ביטוי של התביעה התת־מודעת הכלל־עולמית מעם ישראל לממש את ייעודו להיות "[[אור לגויים]]".
 
===השבת הנבואה לעם ישראל===
שורה 71:
 
===חול, קודש וקודש הקודשים===
החול הוא עולם הטבע, והוא נועד להיות "זירת ההתמודדות" של הקודש -– הקודש יכול להתגלות דווקא בו. בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה החול מזוהה עם הטומאה, ומהווה את ההפך מן הקודש, המזוהה עם הטהרה: ישנו חול טהור (למשל [[פיזיקה]]) ומנגד ישנו קודש טמא (עבודה זרה, למשל). באופן דומה, גם הזהות הרווחת בין חול לגשמיות ובין קודש לרוחניות אינה במקומה -– ישנו חול רוחני (למשל [[מוזיקה]]) וישנו קודש גשמי (בשר קרבן, למשל). כאשר החול והקודש מתאחדים זהו מצב הנקרא "'''קודש קודשים'''" -– כך ב[[קודש הקודשים]] במקדש נמצא [[ארון הברית]], שחיבר בין התורה (= קודש) שבתוכו ובין אהבת האיש והאישה, שהתבטאה בחיבור שני הכרובים (= חול) שמעליו{{הערה|1=על פי מדרש חז"ל{{הערה|{{בבלי|יומא|נד|א}}}} הכרובים היו בצורת נער ונערה "מעורים זה בזה"}}. לכן הגדיר גם [[רבי עקיבא]] את מגילת [[שיר השירים]] "קודש קודשים"{{הערה|{{משנה|ידים|ג|ה}}}}, שהרי כל תוכנה הוא אהבת האיש והאישה, שהיא עצמה אהבת ה'.
אחת ההשלכות המעשיות של תפיסה זו היא החיוב שהעיסוק בפוליטיקה יוטל על אנשי קודש, כדי שערכי הקודש יתממשו בעולם החול.
 
הקודש העליון חייב להתגלות בשלושה ממדים: הממד [[דת|הדתי]] -– הקודש הגלוי, הממד [[לאום|הלאומי]] -– הציונות, והממד האוניברסלי של הפניה ל[[אומות העולם]].
 
===תורה ומדע===
שורה 86:
 
===על השיח העדתי והספרדיות בישראל===
בריאיון עמו נכתב כי הוא מצר על רדידות השיח העדתי בחברה: "לצערי, היום מדברים על המזרחיות כעל תוספת רגש וחום, וזו בעצם עמדה של מסכנות והתחשבות בעממיות. אני לא רואה את הספרדיות באופן כזה. אני חושב שיש בה שדר של נורמליות. המתחים הפנימיים שעברה היהדות האשכנזית גרמו לעיוותים רבים ולמאבקים -– בין חסידות להתנגדות, בין משכילים לבית המדרש, ובין ציונים לחרדים. הרבה מאוד מתחים הצטברו שם, ודרוש מסר של שלמות פנימית והרמוניה. אני חושב שהיהדות הספרדית תורמת את הנקודה הזאת ביהדות הארץ־ישראלית שנבנית עכשיו, וזה מה שכדאי לקלוט ממנה"{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/692/249.html ריאיון עם הרב שרקי לאחר השבעה], [[אלישיב רייכנר]], עיתון מקור ראשון ואתר nrg, ערב שבת אמר 1/5/2015.}}.
 
==פרסומים==
[[קובץ:Sharki rambam.JPG|שמאל|ממוזער|180px|ספרו של הרב שרקי -– "על שמונה פרקים לרמב"ם"]]
בהתאם לשיטתו המבכרת לימוד מפי רב על לימוד מתוך ספרים, עיקר מאמציו של הרב מוקדשים להעברת שיעורים בעל פה. הוא מעביר כ־20 שיעורים בשבוע{{הערה|[http://ravsharki.org/content/view/16/166/ שיעורים קבועים של הרב אורי שרקי]}} (גם בצרפתית) במסגרות שונות. רוב השיעורים מתווספים למאגרים שלו בארכיון של מכון מאיר ובאתר של הרב שרקי. במאגרים אלה ישנם למעלה מ־6,000 שיעורים מוקלטים. לעמוד היוטיוב של הרב שרקי למעלה מ-3000מ־3,000 מנויים ו-370ו־370,000 צפיות בשיעורים השונים שבו.
 
תלמידי הרב הוציאו מספר חוברות המבוססות על שיעוריו. כמה מספריו יצאו ב"הוצאת אורים" שהקימו תלמידיו.
 
===חוברות===
* '''חירות ואור''' -– על חנוכה (תשנ"ח)
* '''טוב הארץ''' -– על ט'"ו בשבט (תשנ"ח)
* '''שירת האידיאות''' -– על שיר השירים (תשנ"ח)
* '''שואה ושאלה''' -– לעשרה בטבת יום הקדיש הכללי (תשנ"ט)
* '''ואמונתך בלילות''' -– ברורים בעניין אמירת הלל בליל יום העצמאות (תשס"ב)
* '''גאל ישראל''' -– על גאולה ראשונה וגאולה אחרונה (לזכרו של הרב [[יהודה ליאון אשכנזי]]) (תשס"ו)
* '''עיון תפילה''' -– על ברכות ק"ש ותפילת עמידה (תשס"ו)
* '''בהמצאו''' -– על ענייני תשובה (אלול תשס"ז)
* '''התורה והמצוה''' -– על מהות תורה שבעל פה (סיון תשנ"ח)
'''''סדרת אופקים:'''''
* '''שורשי החיים''' -– על יסודי אמונת ישראל, [[תורה משמים]], [[ביקורת המקרא]] ועוד (מנחם־אב תשס"ט)
* '''ניצני החיים''' -– על סוגיית הבחירה החופשית, היצר הרע, החוויה הדתית ועוד (תשרי התשע"א)
* '''אימהות''' -– על האימהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, דינה, [[בלהה]], [[זלפה]]. (ניסן התשע"א)
 
===ספרים===
* '''סידור בית מלוכה''', ליום העצמאות ויום ירושלים -– בשלושה נוסחים, נוסח עדות המזרח, [[נוסח ספרד]] ונוסח אשכנז, ארז הוצאה לאור, תשס"א
* '''זית רענן''' -– אוסף מאמרים על מועדי ותקופות השנה (שפורסמו בחוברות) של הרב, ארז הוצאה לאור, סיון תשס"ח
* '''על שמונה פרקים לרמב"ם''' (עורך: עוז בלומן), בהוצאת אורים, אלול תשס"ח
* '''שיעורים בספר כוזרי, חלק א''' (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, אלול תשע"א
* '''שיעורים בספר כוזרי, חלק ב''' (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, סיוון תשע"ג
* '''קדושה וטבע''' -– אסופת מאמרים בשורשי הקיום (עורכים: עוז בלומן, שדמה קדר ומיאל מסורי), בהוצאת אורים, שבט תשע"ד
* '''דעה צלולה''' -– עולם ואדם במשנת הרב קוק, הוצאת אורים, אייר תשע"ה
* '''שיעורים במסילת ישרים''' -– בהוצאת אורים, אלול תשע"ה
* '''בעוד מועד''' -– חשיפת שורשי המועדים, בהוצאת אורים והוצאת מגיד, תשע"ו
* '''ואני תפילה''' -– עיונים בסידור התפילה (עורך: שדמה קדר), הוצאת אורים, תשע"ז
*'''חידוש גדול''' -– הארות מתורתו של הרב שרקי, בעריכת דן סתר, הוצאת אורים, תשע"ח
*'''מקדם לעין''' -– עיונים בפרק חלק, שני כרכים, הוצאת אורים, תשפ"א
 
הרב שרקי תרגם את הספר, '''שיבת ציון־נס לעמים''' של הרב ד"ר [[אברהם לבני]] (תשנ"ה) וערך את '''סדור בית מלוכה ליום העצמאות ויום ירושלים''' (תשנ"ט) וכן [[הגדה של פסח]] עם תרגום לצרפתית.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אורי_שרקי"