אורי שרקי

הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים. ביולי 2019 מונה לרב תנועת הנוער עזרא.

הרב אורי עמוס שרקי

הרב שרקי, 2013
לידה	14 בספטמבר 1959 (בן 64) י"א באלול ה'תשי"ט אלג'יריה הצרפתית
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת מרכז הרב
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	הגות יהודית, משנת הרב קוק, קבלה
מעסיק	ברית עולם, מכון מאיר
תפקידים נוספים	רב קהילת "בית יהודה" בקריית משה, לשעבר ראש המחלקה הישראלית במכון מאיר
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב מאיר יהודה גץ, הרב שלמה בנימין אשלג, הרב יהודה ליאון אשכנזי, הרב צבי טאו, הרב אריה בינה.
חיבוריו	"שעורים בספר הכוזרי", "שיעורים על מסילת ישרים", "קדושה וטבע", "על שמונה פרקים" מקדם לעין-עיונים בפרק חלק, דעה צלולה-אדם ועולם במשנת הרב קוק, חידוש גדול ועוד
צאצאים	יאיר שרקי
www.ravsherki.org

הרב שרקי עם נשיא המדינה ראובן ריבלין והסופר והמשורר מירון ח. איזקסון (במרכז) בשיעור תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017

ביוגרפיה

"בית שלום יוחאי" בירושלים, על שם בנו של הרב שרקי שנרצח בפיגוע

נולד באלג'יריה הצרפתית. סבו, עזר שרקי, היה נשיא הפדרציה הציונית של אלג'יריה וציר בקונגרס הציוני. אביו, חיים גדליה, היה דוקטור לכלכלה. אמו, בתיה אלברטין לבית סטג, הייתה ניצולת שואה. אחיה, אדי סטג, היה רופאם של כמה מנשיאי צרפת. בני הזוג הכירו בצרפת ועברו להתגורר באלג'יריה, שם נולדו ילדיהם. לאחר מכן עברו למספר שנים לצרפת, ועלו לישראל בשנת 1970.

למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר". בגיל 16 החל להשתתף בקביעות בשיעוריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שלימים היה לרבו המובהק. לאחר לימודיו התיכוניים למד בישיבת מרכז הרב. בין רבותיו נמנים הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו), הרב מאיר יהודה גץ, הרב שלמה בנימין אשלג והרב צבי ישראל טאו.

הרב שרקי משמש עשרות שנים כר"מ במכון מאיר. בעבר היה יו"ר המחלקה הישראלית במכון. הוא מעביר שיעורים במקומות שונים. לימד מספר שנים בטכניון בחיפה ובישיבת עטרת ירושלים. בשנת תשע"ה לימד בישיבת בינות ברעננה. הוא אחד מרבני ארגון ראש יהודי ומעביר קורסים למפיצי יהדות על מנת שתהיה להם יכולת הידברות עם חילונים. עמד בראש מכללת צפירת תפארה ובראש מרכז יאיר (ע"ש הרב אשכנזי).

מקים ויו"ר "ברית עולם – המרכז העולמי לבני נח", המבקש לעורר את המודעות לשבע מצוות בני נח ולקיומן על ידי אומות העולם. במוקד פעילות הארגון עומד מערך הסברה בקרב קהילות בני נח וקבוצות ב־72 מדינות שונות בעולם. מדי מספר חודשים הוא טס לחו"ל ונפגש עם קהילות ופעילי המרכז ברחבי העולם.

חבר בוועדת ההיגוי של ענף תודעה יהודית מטעם ראש אכ"א ובוועדה להענקת התואר "יקיר ירושלים".

קיבל את "פרס ברקאי" למנהיגות קהילתית לשנת 2018 מטעם מרכז ברקאי.

בעבר תמך הרב שרקי בחטיבת "מנהיגות יהודית" במפלגת הליכוד, אך לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב־2015 הודיע על תמיכתו ברשימת הבית היהודי.

במאי 2023 השתתף בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11.

חיים אישיים

הרב שרקי נשוי לרונית, דוקטור לביולוגיה. לזוג שבעה ילדים, והם מתגוררים בירושלים. אחד מילדיו הוא העיתונאי יאיר שרקי. ב־15 באפריל 2015 נרצח בנו, שלום יוחאי שרקי, בפיגוע דריסה בירושלים, בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

גיסו הוא הרב ברוך כהנא.

עיקרי משנתו

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא פירוט מוגזם.

משנתו של הרב שרקי מושפעת במידה רבה מתורתם של הראי"ה קוק והרב יהודה ליאון אשכנזי, עם הוספות משלו. משנתו, הנלמדת ברובה בשיעורים בעל־פה, מתאפיינת בהיקף נרחב של נושאים ומקורות (תורה, פילוסופיה, מדע ועוד) ובניסוחים חדים ובהירים. הנושאים המודגשים במשנתו הם:

ציונות וגאולה

מהותה של הגאולה המתוארת במקורות היהדות אינה גאולה רוחנית או מיסטית, אלא שחרור של עם ישראל משעבוד פיזי. ראשית הציונות מהווה את האתחלתא דגאולה ששיאה בהצהרת בלפור, בעוד שהקמת מדינת ישראל מהווה את סיום תהליך הגאולה, ומבחינה הלכתית טהורה אנו נמצאים כעת ב"ימות המשיח", ומכאן שכעת על עם ישראל להתחיל לממש את ייעודו האוניברסלי (ראו להלן). עם זאת, אנו עדיין מתפללים ל"גאולה שלימה", כלומר, להשלמת התהליך כולו, הן בדברים התלויים בידי אדם (העמדת מלך, הקמת מקדש, ייסוד סנהדרין) והן בדברים התלויים בידי שמים (חזרת הנבואה לעם ישראל). כביטוי לתפיסה זו, פסק הרב שרקי (במאמר "כליל התקדש חג"), כמו הרב גורן, כי ביום העצמאות יש לומר הלל שלם בברכה גם בלילה, אף על פי שלא נהגו כך ברוב הקהילות בארץ.

היהודים – לאום ולא דת

היהודי הוא תמיד חלק מעם ישראל הנמצא בארץ ישראל. תורת ישראל אינה "דת", אלא המשך הברית שכרת ה' עם האבות על העם ועל הארץ. כל המצוות כולן הן לאומיות ומטרתן המוצהרת היא קיום עם ישראל בארצו, ולמעשה אין משמעות לקיומן על ידי יהודים בחו"ל, מעבר לשמירת המסורת. תפיסת היהדות כ"דת" בלבד היא חידוש הקשור בגלות. תפיסה זו ראשיתה בימי עזרא, היא התעצמה אחרי חורבן בית השני, והגיע לשיאה אצל הוגים רפורמים, ואנטי־ציוניים במהלך המאה ה־19, בעקבות האמנציפציה ותהליכי החילון, ואצל הוגים אורתודוקסים, כתוצאה מהסתגרות וקיפאון של ההלכה והמחשבה.

שיטת המשטר במדינת ישראל

שרקי מצדד בניהול ענייני המדינה כמדינת הלכה ובה המשפט העברי יוכר הלכה למעשה כמשפט לגיטימי, ולסנהדרין תהיה סמכות לפסול חוקים.

ייעודו של עם ישראל – אוניברסליות ולא קוסמופוליטיות

הייעוד של עם ישראל נקבע בדברי ה' לאברהם: ”וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה”, מיד לאחר שאברהם מתברך בכך שיקום לאום מזרעו (שם ב). מכאן שמימוש הייעוד מותנה בקיומו של לאום המביא ברכה לאנושות כולה (=אוניברסליות), ולא בקיומה של אחווה או של דת כלל־אנושית המתעלמת מהיסוד הלאומי (=קוסמופוליטיות). מראשית התהוות העם ועד לימינו ישנו מאבק רעיוני בין שתי ההשקפות האלו בתוך עם ישראל עצמו. לאחר הקמת מדינת ישראל, ובייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, נראה כי העולם כולו מתייחס לעם ישראל כישות לאומית־פוליטית ולא כאוסף של מאמיני הדת היהודית ("ישראלים" ולא "יהודים"). אחת הראיות לכך הוא העיסוק הבלתי־פרופורציונלי של האומות בעם ישראל, ובפרט דרישות מוסריות־צדקניות מצידן בנושא יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים. למעשה זהו ביטוי של התביעה התת־מודעת הכלל־עולמית מעם ישראל לממש את ייעודו להיות "אור לגויים".

השבת הנבואה לעם ישראל

הלך הרוח המודרני מניח כי הפילוסופיה הרציונלית היא הדבר הטבעי לאדם, ומכאן נובע יחס של ביטול לאמונות העמים הקדמונים, ובכללם לנבואה בעם ישראל.

ההיסטוריה מראה כי הלך רוח זה התחיל במאה ה־5–6 לפני הספירה. בתקופה זו קמו לפתע בכל העולם תנועות שייסדו פילוסופיות או דתות (=הפיכת חוויה רוחנית לדוגמה פילוסופית). קודם לכן, האמין העולם כולו במה שמכונה "מיתולוגיה" (ובעם ישראל "נבואה"), ומושגים פילוסופיים כמו אתאיזם או דת לא היו קיימים כלל. בדיוק בתקופה זו חרב בית המקדש הראשון, ולפי המקרא וחז"ל "הסתלקה השכינה", כלומר נעלמה האימננטיות האלוהית בעולם. דבר זה יכול להסביר את הופעת הפילוסופיה כמחליפת המיתולוגיה וכן את הופעת החכמים במקום הנביאים בעם ישראל.

העמים הקדמונים הגיעו לרמות מתקדמות בכל תחומי החיים, כגון אסטרונומיה, אדריכלות, ממשל וסחר בינלאומי. לכן אין זה סביר שדווקא בתחום הרוחני, שהיה המרכזי ביותר בחייהם, הם האמינו בהבלים. למעשה איננו יכולים להבין את מה שהם חוו, כיוון שהאימננטיות האלוהית חסרה בעולמנו. אלא שבניגוד לעמים אחרים, שחכמיהם זנחו את מורשת אבותם (ובצדק מבחינתם), השכילו חכמי ישראל לשמר את חשיבותה של הנבואה גם לאחר שהסתלקה. לכן, על עם ישראל מוטלת החובה לשמר את השאיפה לנבואה, כלומר את השבת ההתגלות האלוהית לעולם.

אמונה שכלית ולא מיסטית

אמונה משמעה הבנה ודאית של האדם כי דבר מסוים הוא אמת. לא תיתכן אמונה בדבר שלא הוכח או הוברר לאדם, ואף בני ישראל לא האמינו למשה עד שה' "נאלץ" כביכול להתגלות אליהם בהר סיני. מכאן שהאמונה במציאות ה', למשל, מבוססת על התגלות ה' לישראל (שהיא עצמה אירוע היסטורי שנמסר מדור לדור וקבע את זהותו הלאומית של העם) ולא על ספקולציה פילוסופית.

חול, קודש וקודש הקודשים

החול הוא עולם הטבע, והוא נועד להיות "זירת ההתמודדות" של הקודש – הקודש יכול להתגלות דווקא בו. בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה החול מזוהה עם הטומאה, ומהווה את ההפך מן הקודש, המזוהה עם הטהרה: ישנו חול טהור (למשל פיזיקה) ומנגד ישנו קודש טמא (עבודה זרה, למשל). באופן דומה, גם הזהות הרווחת בין חול לגשמיות ובין קודש לרוחניות אינה במקומה – ישנו חול רוחני (למשל מוזיקה) וישנו קודש גשמי (בשר קרבן, למשל). כאשר החול והקודש מתאחדים זהו מצב הנקרא "קודש קודשים" – כך בקודש הקודשים במקדש נמצא ארון הברית, שחיבר בין התורה (= קודש) שבתוכו ובין אהבת האיש והאישה, שהתבטאה בחיבור שני הכרובים (= חול) שמעליו. לכן הגדיר גם רבי עקיבא את מגילת שיר השירים "קודש קודשים", שהרי כל תוכנה הוא אהבת האיש והאישה, שהיא עצמה אהבת ה'. אחת ההשלכות המעשיות של תפיסה זו היא החיוב שהעיסוק בפוליטיקה יוטל על אנשי קודש, כדי שערכי הקודש יתממשו בעולם החול.

הקודש העליון חייב להתגלות בשלושה ממדים: הממד הדתי – הקודש הגלוי, הממד הלאומי – הציונות, והממד האוניברסלי של הפניה לאומות העולם.

תורה ומדע

לא תיתכן סתירה בין תורה למדע, כיוון שבורא העולם הוא נותן התורה. תורת משה שבידינו אינה מכילה ידע מדעי, ובוודאי שלא רמוזות בה כל הידיעות המדעיות וכדומה. מאמרי חז"ל המדברים על "התורה" שבה הסתכל ה' וברא את העולם, מתייחסים לתורה העליונה הכתובה "אש שחורה על גבי אש לבנה" (ירושלמי שקלים ו' ה'), וזו אינה התורה שבידינו, ואף חכם מחכמי ישראל מעולם לא למד מדעים דרך התורה, אלא דרך ספרות מדעית. עם זאת, לעיתים ישנה הקבלה בין רעיונות מדעיים לבין דברי התורה, שהרי שניהם באים ממקור אחד, וידיעה אנושית שלמה יותר של העולם תוביל לידיעה שלמה יותר של בורא העולם.

הבריאה והאבולוציה

תיאור הבריאה בספר בראשית אינו תיאור פיזיקלי, אלא תיאור מטפיזי בעל משמעויות מוסריות. ששת ה"ימים" המתוארים שם הם רבדים רוחניים הנוגעים לקדימות מוסרית (אור לפני חושך וכדומה), ולא תקופות זמן כרונולוגיות. גם מעשה עץ הדעת והנחש לא התרחש כפשוטו אלא מתאר את הפיצול הקיים בנפש האדם בין הטבע (=הנחש) לבין המוסר, וכן הלאה. ההתייחסות של התורה לעולם הפיזי המוכר לנו מתחילה רק ברגע שהישות המוסרית הראשונה (האדם) קיבלה גוף פיזי, כמתואר בפסוק: ”וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם” (ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"א). מכאן שאין כל מניעה להסביר שהגוף הפיזי בו נפח ה' רוח חיים היה "קוף/אדם קדמון" כלשהו, לאחר מיליוני או מיליארדי שנים של קיום פיזי של העולם.

תפקיד הציונות הדתית

תפקידה של הציונות הדתית אינו מסתכם במעמד של "ספקי פולקלור" של העם היהודי. על לומדי התורה בציבור להתמודד עם קביעת הנורמות, הן בשיח הפילוסופי והן בשיח התרבותי במדינת ישראל.

על השיח העדתי והספרדיות בישראל

בריאיון עמו נכתב כי הוא מצר על רדידות השיח העדתי בחברה: "לצערי, היום מדברים על המזרחיות כעל תוספת רגש וחום, וזו בעצם עמדה של מסכנות והתחשבות בעממיות. אני לא רואה את הספרדיות באופן כזה. אני חושב שיש בה שדר של נורמליות. המתחים הפנימיים שעברה היהדות האשכנזית גרמו לעיוותים רבים ולמאבקים – בין חסידות להתנגדות, בין משכילים לבית המדרש, ובין ציונים לחרדים. הרבה מאוד מתחים הצטברו שם, ודרוש מסר של שלמות פנימית והרמוניה. אני חושב שהיהדות הספרדית תורמת את הנקודה הזאת ביהדות הארץ־ישראלית שנבנית עכשיו, וזה מה שכדאי לקלוט ממנה".

פרסומים

בהתאם לשיטתו המבכרת לימוד מפי רב על לימוד מתוך ספרים, עיקר מאמציו של הרב מוקדשים להעברת שיעורים בעל פה. הוא מעביר כ־20 שיעורים בשבוע (גם בצרפתית) במסגרות שונות. רוב השיעורים מתווספים למאגרים שלו בארכיון של מכון מאיר ובאתר של הרב שרקי. במאגרים אלה ישנם כ־6,000 שיעורים מוקלטים. לעמוד היוטיוב של הרב שרקי כ־7,000 מנויים וכ־1,000,000 צפיות בשיעורים.

תלמידיו הוציאו חוברות המבוססות על שיעוריו. כמה מספריו יצאו ב"הוצאת אורים" שהקימו תלמידיו.

חוברות

• חירות ואור – על חנוכה (תשנ"ח)
• טוב הארץ – על ט'"ו בשבט (תשנ"ח)
• שירת האידיאות – על שיר השירים (תשנ"ח)
• שואה ושאלה – לעשרה בטבת יום הקדיש הכללי (תשנ"ט)
• ואמונתך בלילות – ברורים בעניין אמירת הלל בליל יום העצמאות (תשס"ב)
• גאל ישראל – על גאולה ראשונה וגאולה אחרונה (לזכרו של הרב יהודה ליאון אשכנזי) (תשס"ו)
• עיון תפילה – על ברכות ק"ש ותפילת עמידה (תשס"ו)
• בהמצאו – על ענייני תשובה (אלול תשס"ז)
• התורה והמצוה – על מהות תורה שבעל פה (סיון תשנ"ח)

סדרת אופקים:

• שורשי החיים – על יסודי אמונת ישראל, תורה משמים, ביקורת המקרא ועוד (מנחם־אב תשס"ט)
• ניצני החיים – על סוגיית הבחירה החופשית, היצר הרע, החוויה הדתית ועוד (תשרי התשע"א)
• אימהות – על האימהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, דינה, בלהה, זלפה. (ניסן התשע"א)

ספרים

• סידור בית מלוכה – ליום העצמאות ויום ירושלים, בשלושה נוסחים, נוסח עדות המזרח, נוסח ספרד ונוסח אשכנז, ארז הוצאה לאור, תשנ"ט
• זית רענן – אוסף מאמרים על מועדי ותקופות השנה (שפורסמו בחוברות) של הרב, ארז הוצאה לאור, סיון תשס"ח
• על שמונה פרקים לרמב"ם – (עורך: עוז בלומן), בהוצאת אורים, אלול תשס"ח
• שיעורים בספר כוזרי, חלק א – (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, אלול תשע"א
• שיעורים בספר כוזרי, חלק ב – (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, סיוון תשע"ג
• קדושה וטבע – אסופת מאמרים בשורשי הקיום (עורכים: עוז בלומן, שדמה קדר ומיאל מסורי), בהוצאת אורים, שבט תשע"ד
• דעה צלולה – עולם ואדם במשנת הרב קוק, הוצאת אורים, אייר תשע"ה
• שיעורים במסילת ישרים – בהוצאת אורים, אלול תשע"ה
• בעוד מועד – חשיפת שורשי המועדים, בהוצאת אורים והוצאת מגיד, תשע"ו
• ברית עולם – סידור לבני נח, תשע"ו
• ואני תפילה – עיונים בסידור התפילה (עורך: שדמה קדר), הוצאת אורים, תשע"ז
• חידוש גדול – הארות מתורתו של הרב שרקי, בעריכת דן סתר, הוצאת אורים, תשע"ח
• 350 מילה – אסופת מאמרים על הפרשות וההפטרות השבועיות, הוצאת אורים, תשע"ח
• מקדם לעין – עיונים בפרק חלק, שני כרכים, הוצאת אורים, תשפ"א
• ברית שלום – שולחן ערוך לבני נח, תשפ"ב
• ניפגש בפרשה - שיחות בין הרב אורי שרקי לאראל סג"ל, הוצאת אורים, תשפ"ב

תרגומים

• שיבת ציון נס לעמים – סיפרו של הרב ד"ר אברהם ליבני, תרגום מצרפתית, תשנ"ה
• מענה לשון - חוברת הכוללת מאמרים מהספר "הדיבור והכתב" של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו), תרגום מצרפתית, תשפ"ב

הרב שרקי ערך הגדה של פסח עם תרגום לצרפתית.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אורי שרקי (בעברית, בצרפתית ובאנגלית)

• אורי שרקי, ברשת החברתית פייסבוק
• אורי שרקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אורי שרקי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אורי שרקי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• שיעורי הרב שרקי באתר "מכון מאיר"
• קבוצת תלמידי הרב אורי שרקי בפייסבוק, ואתר שנוסד בעקבות פעילות הקבוצה
• שיעורי הרב שרקי להורדה בקובצי MP3 באתר "הרב אורי עמוס שרקי – האתר הבלתי רשמי"
• תוכנית שבועית (פודקאסט) בנושאי אקטואליה באתר sound cloud
• אורי עמוס שרקי (1959-), דף שער בספרייה הלאומית

תוכניות וריאיונות

• אריאל הורוביץ, "הרמקול שלנו כלפי האנושות נפתח מחדש", ראיון, מקור ראשון, מוסף "שבת"
• רשימת המאמרים של אורי שרקי, באתר רמבי"ש
• תוכניות הרב והפרופסור ובין קבלה לפילוסופיה (אורכב 04.07.2011 בארכיון Wayback Machine) בערוץ אורות
• נטעאל בנדל, ‏דברים שלא ידעתם על הרב אורי שרקי, באתר כיפה, 3 באפריל 2013
• הבלוג של טל הרוש 'רב הנסתר' בו מצויים שעורי הרב אורי שרקי שניתנו בת"א
• ynet, הרב שרקי: "מעדיף ללמד חילונים על פני דתיים", 9 בפברואר 2012
• תוכנית 'נקודת מפגש' בהשתתפות הרב שרקי וד"ר מאיר בוזגלו
• ביקורת בבלוג של אריאל סרי־לוי על הספר 'על שמונה פרקים לרמב"ם'
• ליאת רגב מדברת עם הרב שרקי על אוניברסליות של היהדות בערוץ 1
• אלישיב רייכנר, אביו של שלום שרקי: "אנו מתכחשים לכך שאנו במלחמה", באתר nrg‏, 1 במאי 2015
• ריאיון עם הרב שרקי לאחר השבעה, מורדי מילר, שבועון עולם קטן, ערב שבת בהר 8/5/2015 ובבלוג MORE-D
• כל הכתבות על הרב אורי שרקי, באתר ערוץ 7