אורי שרקי

רב ישראלי

הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי[1] (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים, יו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים. ביולי 2019 מונה לרב תנועת הנוער עזרא[2].

הרב אורי עמוס שרקי
הרב שרקי, 2024
הרב שרקי, 2024
הרב שרקי, 2024
לידה 14 בספטמבר 1959 (בן 64)
י"א באלול ה'תשי"ט
אלג'יריה הצרפתית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הגות יהודית, משנת הרב קוק, קבלה
מעסיק ברית עולם, מכון מאיר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב קהילת "בית יהודה" בקריית משה, לשעבר ראש המחלקה הישראלית במכון מאיר
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב מאיר יהודה גץ, הרב שלמה בנימין אשלג, הרב יהודה ליאון אשכנזי, הרב צבי טאו, הרב אריה בינה.
חיבוריו "שעורים בספר הכוזרי", "שיעורים על מסילת ישרים", "קדושה וטבע", "על שמונה פרקים" מקדם לעין – עיונים בפרק חלק, דעה צלולה – אדם ועולם במשנת הרב קוק, חידוש גדול ועוד
בת זוג רונית שרקי
צאצאים יאיר שרקי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ravsherki.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב שרקי עם נשיא המדינה ראובן ריבלין והסופר והמשורר מירון ח. איזקסון (במרכז) בשיעור תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017

ביוגרפיה עריכה

 
"בית שלום יוחאי" בירושלים, על שם בנו של הרב שרקי שנרצח בפיגוע

נולד בשנת 1959 באלג'יריה הצרפתית. סבו, עזר שרקי, היה נשיא הפדרציה הציונית של אלג'יריה וציר בקונגרס הציוני. אביו, חיים גדליה, היה דוקטור לכלכלה. אמו, בתיה אלברטין לבית סטג, הייתה ניצולת שואה. אחיה, אדי סטג, היה רופאם של כמה מנשיאי צרפת. בני הזוג הכירו בצרפת ועברו להתגורר באלג'יריה, שם נולדו ילדיהם. לאחר מכן עברו שוב למספר שנים לצרפת, ועלו לישראל בשנת 1972[3].

למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר". בגיל 16 החל להשתתף בקביעות בשיעוריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שלימים היה לרבו המובהק. לאחר לימודיו התיכוניים למד בישיבת מרכז הרב במסגרתה שירת בחיל התותחנים[3]. בין רבותיו נמנים הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו), הרב מאיר יהודה גץ, הרב שלמה בנימין אשלג והרב צבי ישראל טאו.

הרב שרקי משמש עשרות שנים כר"מ במכון מאיר. בעבר היה יו"ר המחלקה הישראלית במכון. הוא מעביר שיעורים במקומות שונים. לימד מספר שנים בטכניון בחיפה ובישיבת עטרת ירושלים[4]. בשנת תשע"ה לימד בישיבת בינות ברעננה. הוא אחד מרבני ארגון ראש יהודי ומעביר קורסים למפיצי יהדות על מנת שתהיה להם יכולת הידברות עם חילונים. עמד בראש מכללת צפירת תפארה ובראש מרכז יאיר (ע"ש הרב אשכנזי).

מקים ויו"ר "ברית עולם – המרכז העולמי לבני נח"[5], המבקש לעורר את המודעות לשבע מצוות בני נח ולקיומן על ידי אומות העולם. במוקד פעילות הארגון עומד מערך הסברה בקרב קהילות בני נח וקבוצות ב־72 מדינות שונות בעולם. מדי מספר חודשים הוא טס לחו"ל ונפגש עם קהילות ופעילי המרכז ברחבי העולם.

חבר בוועדת ההיגוי של ענף תודעה יהודית מטעם ראש אכ"א ובוועדה להענקת התואר "יקיר ירושלים".

קיבל את "פרס ברקאי" למנהיגות קהילתית לשנת 2018 מטעם מרכז ברקאי[6].

בעבר תמך הרב שרקי בחטיבת "מנהיגות יהודית" במפלגת הליכוד, אך לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב־2015 הודיע על תמיכתו ברשימת הבית היהודי[7].

במאי 2023 השתתף בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11[8].

חיים אישיים עריכה

 
הרב אורי שרקי ואחיו אליעזר שרקי בפאנל במרכז מורשת מנחם בגיןמרץ 2024

הרב שרקי נשוי לרונית, דוקטור לביולוגיה[9]. לזוג שבעה ילדים[10], והם מתגוררים בירושלים. אחד מילדיו הוא העיתונאי יאיר שרקי. ב־15 באפריל 2015 נרצח בנו, שלום יוחאי שרקי[11], בפיגוע דריסה בירושלים, בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה[12].

אחיו של הרב אורי שרקי הוא המזרחן אליעזר שרקי.

גיסו הוא הרב ברוך כהנא[13].

עיקרי משנתו עריכה

משנתו של הרב שרקי מושפעת במידה רבה מתורתם של הראי"ה קוק והרב יהודה ליאון אשכנזי. משנתו, הנלמדת ברובה בשיעורים בעל־פה, מתאפיינת בהיקף נרחב של נושאים ומקורות (תורה, פילוסופיה, מדע ועוד) ובניסוחים חדים ובהירים.[דרוש מקור]

ציונות וגאולה עריכה

לדעת הרב שרקי, מהותה של הגאולה המתוארת במקורות היהדות אינה גאולה רוחנית או מיסטית, אלא שחרור של עם ישראל משעבוד פיזי[א]. ראשית הציונות מהווה את האתחלתא דגאולה ששיאה בהצהרת בלפור, בעוד שהקמת מדינת ישראל מהווה את סיום תהליך הגאולה, ומבחינה הלכתית טהורה אנו נמצאים כעת ב"ימות המשיח"[ב], ומכאן שכעת על עם ישראל להתחיל לממש את ייעודו האוניברסלי. עם זאת, אנו עדיין מתפללים ל"גאולה שלימה", כלומר, להשלמת התהליך כולו, הן בדברים התלויים בידי אדם (העמדת מלך, הקמת מקדש, ייסוד סנהדרין) והן בדברים התלויים בידי שמים (חזרת הנבואה לעם ישראל). כביטוי לתפיסה זו, פסק הרב שרקי (במאמר "כליל התקדש חג"), כמו הרב גורן, כי ביום העצמאות יש לומר הלל שלם בברכה גם בלילה, אף על פי שלא נהגו כך ברוב הקהילות בארץ[14].

היהודים – לאום ולא דת עריכה

לדעת הרב שרקי, יהודי הוא תמיד חלק מעם ישראל הנמצא בארץ ישראל. תורת ישראל אינה "דת", אלא המשך הברית שכרת ה' עם האבות על העם ועל הארץ. כל המצוות כולן הן לאומיות ומטרתן המוצהרת היא קיום עם ישראל בארצו, ולמעשה אין משמעות לקיומן על ידי יהודים בחו"ל, מעבר לשמירת המסורת. תפיסת היהדות כ"דת" בלבד היא חידוש הקשור בגלות. תפיסה זו ראשיתה בימי עזרא, היא התעצמה אחרי חורבן הבית השני, והגיע לשיאה אצל הוגים רפורמים, ואנטי־ציוניים במהלך המאה ה־19, בעקבות האמנציפציה ותהליכי החילון, ואצל הוגים אורתודוקסים, כתוצאה מהסתגרות וקיפאון של ההלכה והמחשבה.

שיטת המשטר במדינת ישראל עריכה

הרב שרקי מצדד בניהול ענייני המדינה כמדינת הלכה ובה המשפט העברי יוכר הלכה למעשה כמשפט לגיטימי, ולסנהדרין תהיה סמכות לפסול חוקים[15].

ייעודו של עם ישראל – אוניברסליות ולא קוסמופוליטיות עריכה

לדעת הרב שרקי הייעוד של עם ישראל נקבע בדברי ה' לאברהם: ”וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה”[16], מיד לאחר שאברהם מתברך בכך שיקום לאום מזרעו[17]. מכאן שמימוש הייעוד מותנה בקיומו של לאום המביא ברכה לאנושות כולה (=אוניברסליות), ולא בקיומה של אחווה או של דת כלל־אנושית המתעלמת מהיסוד הלאומי (=קוסמופוליטיות). מראשית התהוות העם ועד לימינו ישנו מאבק רעיוני בין שתי ההשקפות האלו בתוך עם ישראל עצמו. לאחר הקמת מדינת ישראל, ובייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, נראה כי העולם כולו מתייחס לעם ישראל כישות לאומית־פוליטית ולא כאוסף של מאמיני הדת היהודית ("ישראלים" ולא "יהודים"). אחת הראיות לכך הוא העיסוק הבלתי־פרופורציונלי של האומות בעם ישראל, ובפרט דרישות מוסריות־צדקניות מצידן בנושא יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים. למעשה זהו ביטוי של התביעה התת־מודעת הכלל־עולמית מעם ישראל לממש את ייעודו להיות "אור לגויים".

השבת הנבואה לעם ישראל עריכה

לדעת הרב שרקי, הלך הרוח המודרני מניח כי הפילוסופיה הרציונלית היא הדבר הטבעי לאדם, ומכאן נובע יחס של ביטול לאמונות העמים הקדמונים, ובכללם לנבואה בעם ישראל.

לפי הניתוח של הרב שרקי, ההיסטוריה מראה כי הלך רוח זה התחיל במאה ה־56 לפני הספירה. בתקופה זו קמו לפתע בכל העולם תנועות שייסדו פילוסופיות או דתות (=הפיכת חוויה רוחנית לדוגמה פילוסופית)[ג]. קודם לכן, האמין העולם כולו במה שמכונה "מיתולוגיה" (ובעם ישראל "נבואה"), ומושגים פילוסופיים כמו אתאיזם או דת לא היו קיימים כלל. בדיוק בתקופה זו חרב בית המקדש הראשון, ולפי המקרא וחז"ל "הסתלקה השכינה", כלומר נעלמה האימננטיות האלוהית בעולם. דבר זה יכול להסביר את הופעת הפילוסופיה כמחליפת המיתולוגיה, וכן את הופעת החכמים במקום הנביאים בעם ישראל.

הרב שרקי טוען כי העמים הקדמונים הגיעו לרמות מתקדמות בכל תחומי החיים, כגון אסטרונומיה, אדריכלות, ממשל וסחר בינלאומי. לכן אין זה סביר שדווקא בתחום הרוחני, שהיה המרכזי ביותר בחייהם, הם האמינו בהבלים. למעשה איננו יכולים להבין את מה שהם חוו, כיוון שהאימננטיות האלוהית חסרה בעולמנו. אלא שבניגוד לעמים אחרים, שחכמיהם זנחו את מורשת אבותם (ובצדק מבחינתם), השכילו חכמי ישראל לשמר את חשיבותה של הנבואה גם לאחר שהסתלקה. לכן, על עם ישראל מוטלת החובה לשמר את השאיפה לנבואה, כלומר את השבת ההתגלות האלוהית לעולם.

אמונה שכלית ולא מיסטית עריכה

לדעת הרב שרקי, אמונה משמעה הבנה ודאית של האדם כי דבר מסוים הוא אמת. לא תיתכן אמונה בדבר שלא הוכח או הוברר לאדם, ואף בני ישראל לא האמינו למשה עד שה' "נאלץ" כביכול להתגלות אליהם בהר סיני. מכאן שהאמונה במציאות ה', למשל, מבוססת על התגלות ה' לישראל (שהיא עצמה אירוע היסטורי שנמסר מדור לדור וקבע את זהותו הלאומית של העם) ולא על ספקולציה פילוסופית.

חול, קודש וקודש הקודשים עריכה

לדעת הרב שרקי, החול הוא עולם הטבע, והוא נועד להיות "זירת ההתמודדות" של הקודש – הקודש יכול להתגלות דווקא בו. בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה החול מזוהה עם הטומאה, ומהווה את ההפך מן הקודש, המזוהה עם הטהרה: ישנו חול טהור (למשל פיזיקה) ומנגד ישנו קודש טמא (עבודה זרה, למשל). באופן דומה, גם הזהות הרווחת בין חול לגשמיות ובין קודש לרוחניות אינה במקומה – ישנו חול רוחני (למשל מוזיקה) וישנו קודש גשמי (בשר קרבן, למשל). כאשר החול והקודש מתאחדים זהו מצב הנקרא "קודש קודשים" – כך בקודש הקודשים במקדש נמצא ארון הברית, שחיבר בין התורה (= קודש) שבתוכו ובין אהבת האיש והאישה, שהתבטאה בחיבור שני הכרובים (= חול) שמעליו[ד]. לכן הגדיר גם רבי עקיבא את מגילת שיר השירים "קודש קודשים", שהרי כל תוכנה הוא אהבת האיש והאישה, שהיא עצמה אהבת ה'. אחת ההשלכות המעשיות של תפיסה זו היא החיוב שהעיסוק בפוליטיקה יוטל על אנשי קודש, כדי שערכי הקודש יתממשו בעולם החול.

לדעת הרב שרקי, הקודש העליון חייב להתגלות בשלושה ממדים: הממד הדתי – הקודש הגלוי, הממד הלאומי – הציונות, והממד האוניברסלי של הפניה לאומות העולם.

תורה ומדע עריכה

לדעת הרב שרקי, לא תיתכן סתירה בין תורה למדע, כיוון שבורא העולם הוא נותן התורה. תורת משה שבידינו אינה מכילה ידע מדעי, ובוודאי שלא רמוזות בה כל הידיעות המדעיות וכדומה[ה]. מאמרי חז"ל המדברים על "התורה" שבה הסתכל ה' וברא את העולם, מתייחסים לתורה העליונה הכתובה "אש שחורה על גבי אש לבנה"[20], וזו אינה התורה שבידינו, ואף חכם מחכמי ישראל מעולם לא למד מדעים דרך התורה, אלא דרך ספרות מדעית. עם זאת, לעיתים ישנה הקבלה בין רעיונות מדעיים לבין דברי התורה, שהרי שניהם באים ממקור אחד, וידיעה אנושית שלמה יותר של העולם תוביל לידיעה שלמה יותר של בורא העולם.

הבריאה והאבולוציה עריכה

לדעת הרב שרקי, תיאור הבריאה בספר בראשית אינו תיאור פיזיקלי, שהרי חז"ל הגדירו את מעשה בראשית כסוד שאסור בלימוד בחברותא[21], וכפי שאין לפרש פסוקים המגשימים את הבורא כפשוטם, כך אין לפרש פסוקים אלו כפשוטם. שרקי טוען כי ספר בראשית הוא תיאור מטפיזי בעל משמעויות מוסריות. ששת הימים המתוארים שם הם רבדים רוחניים הנוגעים לקדימות מוסרית (אור לפני חושך וכדומה), ולא תקופות זמן כרונולוגיות. גם מעשה עץ הדעת והנחש לא התרחש כפשוטו אלא מתאר את הפיצול הקיים בנפש האדם בין הטבע (כלומר הנחש) לבין המוסר, וכן הלאה. ההתייחסות של התורה לעולם הפיזי המוכר לנו מתחילה רק ברגע שהישות המוסרית הראשונה (האדם) קיבלה גוף פיזי, כמתואר בפסוק: ”וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”[22]. מכאן שאין כל מניעה להסביר שהגוף הפיזי בו נפח ה' רוח חיים היה "קוף/אדם קדמון" כלשהו, לאחר מיליוני או מיליארדי שנים של קיום פיזי של העולם.

תפקיד הציונות הדתית עריכה

לדעת הרב שרקי, תפקידה של הציונות הדתית אינו מסתכם במעמד של "ספקי פולקלור" של העם היהודי. על לומדי התורה בציבור להתמודד עם קביעת הנורמות, הן בשיח הפילוסופי והן בשיח התרבותי במדינת ישראל.[דרוש מקור]

על השיח העדתי והספרדיות בישראל עריכה

בריאיון עמו, הרב שרקי מצר על רדידות השיח העדתי בחברה: "לצערי, היום מדברים על המזרחיות כעל תוספת רגש וחום, וזו בעצם עמדה של מסכנות והתחשבות בעממיות. אני לא רואה את הספרדיות באופן כזה. אני חושב שיש בה שדר של נורמליות. המתחים הפנימיים שעברה היהדות האשכנזית גרמו לעיוותים רבים ולמאבקים – בין חסידות להתנגדות, בין משכילים לבית המדרש, ובין ציונים לחרדים. הרבה מאוד מתחים הצטברו שם, ודרוש מסר של שלמות פנימית והרמוניה. אני חושב שהיהדות הספרדית תורמת את הנקודה הזאת ביהדות הארץ־ישראלית שנבנית עכשיו, וזה מה שכדאי לקלוט ממנה"[4].

פרסומים עריכה

בהתאם לשיטתו המבכרת לימוד מפי רב על לימוד מתוך ספרים, עיקר מאמציו של הרב מוקדשים להעברת שיעורים בעל פה. הוא מעביר כ־20 שיעורים בשבוע[23] (גם בצרפתית) במסגרות שונות. רוב השיעורים מתווספים למאגרים שלו בארכיון של מכון מאיר ובאתר של הרב שרקי. במאגרים אלה ישנם כ־6,000 שיעורים מוקלטים. לעמוד היוטיוב של הרב שרקי כ־14 אלף מנויים וכ־3 מיליון צפיות בשיעורים[24].

תלמידיו הוציאו חוברות המבוססות על שיעוריו. כמה מספריו יצאו ב"הוצאת אורים" שהקימו תלמידיו.

חוברות עריכה

סדרת אופקים:

ספרים עריכה

  • סידור בית מלוכה – ליום העצמאות ויום ירושלים, בשלושה נוסחים, נוסח עדות המזרח, נוסח ספרד ונוסח אשכנז, ארז הוצאה לאור, תשנ"ט
  • זית רענן – אוסף מאמרים על מועדי ותקופות השנה (שפורסמו בחוברות) של הרב, ארז הוצאה לאור, סיוון תשס"ח
  • על שמונה פרקים לרמב"ם – (עורך: עוז בלומן), בהוצאת אורים, אלול תשס"ח
  • שיעורים בספר כוזרי, חלק א – (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, אלול תשע"א
  • שיעורים בספר כוזרי, חלק ב – (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, סיוון תשע"ג
  • קדושה וטבע – אסופת מאמרים בשורשי הקיום (עורכים: עוז בלומן, שדמה קדר ומיאל מסורי), בהוצאת אורים, שבט תשע"ד
  • דעה צלולה – עולם ואדם במשנת הרב קוק, הוצאת אורים, אייר תשע"ה
  • שיעורים במסילת ישרים – בהוצאת אורים, אלול תשע"ה
  • בעוד מועד – חשיפת שורשי המועדים, בהוצאת אורים והוצאת מגיד, תשע"ו
  • ברית עולם – סידור לבני נח, תשע"ו
  • ואני תפילה – עיונים בסידור התפילה (עורכת: שדמה קדר), הוצאת אורים, תשע"ז
  • חידוש גדול – הארות מתורתו של הרב שרקי, בעריכת דן סתר, הוצאת אורים, תשע"ח
  • 350 מילה – אסופת מאמרים על הפרשות וההפטרות השבועיות, הוצאת אורים, תשע"ח
  • מקדם לעין – עיונים בפרק חלק, שני כרכים, הוצאת אורים, תשפ"א
  • ברית שלוםשולחן ערוך לבני נח, תשפ"ב
  • ניפגש בפרשה – שיחות בין הרב אורי שרקי לאראל סג"ל, הוצאת אורים, תשפ"ב

תרגומים עריכה

הרב שרקי ערך הגדה של פסח עם תרגום לצרפתית.

קישורים חיצוניים עריכה

תוכניות וראיונות

ביאורים עריכה

  1. ^ המונח "גאולה" משמש במקרא לתיאור השבת דבר לבעליו המקוריים.
  2. ^ לפי דעת הרמב"ם, שפסק כדעת חכמים שנאמרה בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד ב', לפיה "ימות המשיח" מוגדרים כתקופה בה יוסר שעבוד המלכויות מעל עם ישראל, וקריטריון זה כבר התממש.
  3. ^ סוקרטס ביוון, גאוטמה בודהה בהודו, קונג־פו־דזה ולאו־דזה בסין וזרתוסטרה בפרס.
  4. ^ על פי מדרש חז"ל[18] הכרובים היו בצורת נער ונערה "מעורים זה בזה".
  5. ^ בניגוד לאמונה הרווחת המסתמכת בין היתר על המאמר "הפוך בה והפוך בה דכולא בה"[19]. לטענתו המאמר הוצא מהקשרו, שהרי הוא מדבר על הדרכות מוסריות (כמוכח מהקשר המסכת ומהמשך הדברים עצמם: "...שאין לך מידה טובה הימנה") ולא על ידיעות מדעיות כלשהן.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איך מבטאים את שם הרב, באתר הרב אורי שרקי, ‏י"ז בניסן ה'תש"ע
  2. ^ חילופי תפקידים בין הרב אורי שרקי לרב דוד סתיו והרב יוסף וייצן, באתר "סרוגים", 11 ביולי 2019
  3. ^ 1 2 רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ 7, ‏כ"א בכסלו תשפ"ג, 15 בדצמבר 2022
  4. ^ 1 2 אלישיב רייכנר, אביו של שלום שרקי: "אנו מתכחשים לכך שאנו במלחמה", באתר מקור ראשון, ‏1 במאי 2015
  5. ^ המרכז העולמי לבני נח, באתר ברית עולם
  6. ^ הרב אורי שרקי זכה בפרס מפעל חיים לרב קהילה, באתר "סרוגים", 18 ביוני 2018
  7. ^ רעות הדר, הרב שרקי עזב את הליכוד לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2015
  8. ^   סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
  9. ^ הרב שרקי: הפמיניזם הדתי מתסכל נשים, באתר ynet, 22 בינואר 2014
  10. ^ לפי הסדר, הבן הבכור מיכאל, שלום יוחאי הי"ד, אסתר, יאיר, שלומציון, אמיתי וישי.
  11. ^ שלום יוחאי שרקי, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  12. ^ רועי ינובסקי, חשד לפיגוע: גבר נדרס למוות בתחנת אוטובוס בי-ם, באתר ynet, 15 באפריל 2015
  13. ^ יואב שורק, עלייתם ונפילתם של פייגלין ו'מנהיגות יהודית', באתר מקור ראשון, ‏16 בינואר 2015
  14. ^ שיעור לצפייה: תקופתנו מהי
  15. ^ מדינת הלכה - הלכה המדינה? (סיכום שיעור), באתר הרב אורי שרקי
  16. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ג'
  17. ^ שם ב
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ד, עמוד א'
  19. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"ב.
  20. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ו', הלכה א'
  21. ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א'
  22. ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"א
  23. ^ שיעורים קבועים של הרב אורי שרקי
  24. ^ ערוץ היוטיוב של הרב שרקי