שלמי חגיגה – הבדלי גרסאות

| שם =

| תמונה =

| כיתוב =

| משנה =

| תלמוד בבלי =

| תלמוד ירושלמי =

| משנה תורה לרמב"ם =

| שולחן ערוך =

| ספרות הלכתית נוספת =

קורבן '''שלמי חגיגה''' הוא אחד משלושת ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שמתחייב בהם כל אדם מישראל ב[[עלייה לרגל|עלייתו לרגל]] ל[[בית המקדש]] ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]] - – [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].

מקור ה[[מצווה]] ב[[פסוק]]: "שלוש{{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רגליםרְגָלִים '''תחוגתָּחֹג''' לילִי בשנה" (בַּשָּׁנָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד}}).}} חז"ל פירשו שהכוונה היא שיש להביא קורבן חגיגה בשלושת הרגלים.

כל מי שחייב להביא [[עולת ראייה]] -– חייב להביא שלמי חגיגה, ולפיכך גברים חייבים להביא שלמי חגיגה אך הנשים פטורות, כפי שנאמר בעולת ראיה: "{{ציטוטון|יֵרָאֶה כָּל '''זְכוּרְךָ'''"}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יז}}, וכן {{תנ"ך|שמות|לד|כג}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז}}.}}.

קטנים (ילדים שלא [[בר מצווה|הגיעו למצוות]]) פטורים מקורבן זה מן התורה, אך חכמים תקנו שאף הם חייבים, אלא שנחלקו מאיזה גיל הם חייבים: לדעת [[בית שמאי]] כל ילד שיכול לרכב על כתפותכתפי אביו ולעלות עמו מ[[ירושלים]] ל[[הר הבית]] – חייב במצווה זו, ואילו לדעת [[בית הלל]] (שהלכה כמותם) – כל ילד שיכול לאחוז בידו של אביו ולעלות עמו מירושלים להר הבית – חייב במצווה.

מי שאינו יכול לעלות לירושלים ברגל מסיבות שונות (חיגר, זקן, חולהוחולה) – פטור מן המצווה. גם בעלי מומים אחרים (חרש, אלם,אילם עיורועיור) – פטורים ממצווה זו.

חובת המצווה היא, כאמור, להביא את הקורבן ביום טוב הראשון של החג, אך מי שאיחר ולא הביא את הקורבן ביום זה, יכול להביאו באחד משאר ימות החג. בחג ה[[פסח]] – ניתן להביא את הקורבן באחד משבעת ימי החג, ובחג הסוכות – באחד משמונת ימי החג (כולל [[שמיני עצרת]]). גם בחג ה[[שבועות]], אף שהוא בן יום אחד בלבד - – ניתן להביא את הקורבן באחד מששת הימים שלאחר החג. לאחר שעברו ימים אלה – לא ניתן להביא את הקורבן.

לקורבן זה אין שיעור מן התורה, שנאמר: "איש{{ציטוטון|אִישׁ כמתנתכְּמַתְּנַת ידויָדוֹ, כברכתכְּבִרְכַּת ה' אלוהיךאֱלֹהֶיךָ אשראֲשֶׁר נתןנָתַן לך"לָךְ}}{{הערה|1=[[ספר {{תנ"ך|דברים]] |טז,|יז.}}}}, אך חכמים קבעו שיעור מינימלי לערכו של הקורבן, לפי בית שמאי מעה אחת של כסף ולפי בית הלל (שהלכה כמותם) -– שתי מעות של כסף.

* אימורי הקרבן מוקטרים על גבי ה[[מזבח]].

קיים סוג נוסף של קורבן שלמי חגיגה הקרב בארבעה עשר בניסן, ביחד עם קורבן הפסח. קורבן זה הנקרא "[[חגיגת ארבעה עשר]]"{{הערה|{{מיקרופדיה|חגיגת ארבעה עשר}}.}} אינו חובה, והוא בא כדי שקורבן הפסח הנאכל אחריו -– ייאכל "על השובע" (כדי לשבוע ממנו, ולא מתוך רעב כבד). הרחבה בעניין זה -– בערך [[קורבן פסח#חגיגה הבאה עם הפסח|קורבן פסח]].

'''קרבנות נוספים שיש להקריב ברגל:'''

* '''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', כרך יבי"ב, '''חגיגה'''.

* [http://www.daat.co.il/encyclopedia/value.asp?id1=657 קרבן חגיגה] באתר אנציקלופדיה דעת.

[[קטגוריה:בית המקדש]]