ורדזיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
בוורדזיה זוהו ארבעה שלבי בנייה נפרדים: הראשון בתקופת שלטונו של [[גיאורגי השלישי, מלך גאורגיה|גיאורגי השלישי]] (1156–1184), כאשר האתר הוצב ונחפרו בתי המגורים הראשונים; השני בין מותו לנישואין של יורשתו [[תמר, מלכת גאורגיה|תמר]] בשנת 1186, כאשר כנסיית הדורמיציון נחצבה ועוטרה; השלישי מאותו מועד ועד [[קרב בסיאן]] בשנת 1203, במהלכו הוקמו דירות רבות נוספות כמו גם הגנות, אספקת המים ורשת ההשקיה; ואילו הרביעית הייתה תקופה של בנייה מחדש חלקית לאחר נזק כבד ברעידת האדמה בשנת 1283.
 
המנזר המלכותי מילא תפקיד מרכזי בחיים הפוליטיים והתרבותיים של הממלכה הגאורגית. שמו של ראש מנזר ורדז'יה היה באופן מסורתי סופר המיטה, הוא פיקח על פעילויות המנזרים בכנסיות ומילא תפקיד בולט בחיים הפוליטיים של הממלכה. מתעד ימיה של המלכה תמר מספר את סיפורה של ורדזיה בפירוט ובצורה אומנותית. יצירתו של המנזר המלכותי הגדול ביותר קשורה לאפיון עבודתה של המלכה תמר בתחום הבנייה הכנסייתית-נזירית. בחירת המיקום נבעה ממאפייני הבנייה הטובים ביותר של הסלע, מיקום נוח, משק בית, צבאי, וגם נוכחות של מי שתייה באתר. מספר מקורות תיעודיים משלימים את הידע שמקורו במרקם הפיזי של האתר. אוסף הכרוניקות הגאורגיות שנקראות [[הרשומות הגאורגיות|חיי כארתלי]] מציין כי תמר הקימה כנסייה כדי לשכן בה את [[איקונין|האייקון]] של הבתולה מוורדזיה{{הערה|ვარძიის ღვთისმშობელი}} לאחר שקיבלה עזרה אלוהית במערכות הצבאיות שלה, לפני שהעבירה את המנזר מוורדזיה עילית. תמר הוא אמר שחרגו מן ורדזיה במהלך אותה [[תמר, מלכת גאורגיה#%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D|בקמפיין נגד מוסלמים]], ו לה שלאחר מכן נכתב שיר הלל לניצחון ב[[קרב בסיאן]] - "מזמור לכבוד הבתולה מוורדזיה" על ידי [[יואנה שוותלי]]. מספריית ורדזיה שרד כתב-היד המאויר של [[הבשורות של ורדזיה]] {{גאו|ვარძიის ოთხთავი}}. [[הרשומות הגאורגיות]] מספרות גם כיצד ורדזיה ברחה [[פלישות וכיבושים מונגוליים|מהפולשים המונגולים]] בשנות ה -90 של המאה העשרים. על פי דברי ימי גאורגיה, המנזר הזה הכיל כמות גדולה של חפצי ערך מאבני כסף, זהב ואבנים ערמומיות, דבר המעיד על שגשוגה הכלכלי. הבנייה במקום נמשכה גם לאחר מותה של תמר. מגדל הפעמון ופורטל הכנסייה הדרומי נבנו בסוף המאה ה -13 - תחילת המאה ה -14. על פי הכיתוב מעל הפורטל, חדר האוכל הוקם בתקופת שלטונו של האטאבג איוואן {{אנ|Ivane II Jaqeli}}, במחצית הראשונה של המאה ה -15. מערות מסוימות מ[[אנאנורי|קומפלקס אָנָאנוּרִי]] {{אנ|Ananuri}} נבנו אף הן במאות 15-16.
 
בשנת 1551 פשט על המנזר הצבא [[האימפריה הספווית|הפרסי-ספווי]] בראשות השאה [[שאה תהמאספ הראשון]].השאה בזז את כל ה[[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמיות]] החשובות (כולל צלמית הבתולה מוורדזיה) דלתות הזהב והפלדה ואוצרות תרבות רבים אחרים נבזזו ושם קץ לחיי המנזר בפועל. מחבר הרשומות [[האימפריה הספווית|הפרסי-ספווי]] (ההיסטוריון של השושלת הספווית) חסן בג רומלו {{אנ|Hasan Beg Rumlu}} מתאר את ורדזיה כ"פֶּלֶא", "בלתי חדיר כחומה של [[אלכסנדר הגדול]]", לפני שתיאר את ביזתו על ידי הפרסים תחת השאה [[שאה תהמאספ הראשון]] בשנת 1551. תהמאספ הראשון בזז את כל ה[[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמיות]] החשובות ושם קץ לחיי המנזר בפועל; הערה כמעט עכשוויתנבואית בבשורות על פי ורדזיה {{גאו|ვარძიის ოთხთავი}} מספר על חזרתו מבזאר פרסי. לאחר הגעתם של [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] בשנת 1578, הנזירים עזבו והאתר ננטש. חלק מחפצי הערךהועברו לכפר ורדזיה {{אנ|ვარძია (ხარაგაულის მუნიციპალიტეტი)}} שב[[אימרתי]], שם הם ככל הנראה שימשו לבניית כנסייה ומגדל הפעמון.
 
לאחר החלת [[גאורגיה הסובייטית|השלטון הסובייטי בגאורגיה]] החל מחקר מדעי על מתחם מנזר זה. בשנת 1938 הוכרז האתר כשמורת מוזיאונים. חפירות ארכיאולוגיות בוצעו בוורדזיה בשנים 1970-1971, נחקרו שלוש שכבות של תרבויות: ימי הביניים המוקדמים, המאה השתים עשרה והמאות השלוש עשרה והארבע עשרה. נמצאו מגוון דוגמאות של כלי חרס, כלי מלאכה להתכות מתכות, כלי עבודה, כלי בית שונים ועוד.
 
בשנת [[1283]], [[רעידת אדמה]] ב[[סאמצחה]] השמידה בערך שני שלישים מהעיר, כשהיא חושפת את המערות כלפי חוץ, ולהתמוטטות מערכת ההשקיה.