זאכו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר ותקציר |
מ ←יהדות זאכו: הרחבה |
||
שורה 33:
==יהדות זאכו==
על פי המסורת המזהה את הנהר המקומי עם "חבור" התנ"כי, נהוג לשער כי יהודי זאכו והקהילות השכנות הם מצאצאי [[עשרת השבטים]]. אנשי קהילת זאכו, כמו קהילות [[יהדות כורדיסטן|יהודיות כורדיות]] נוספות, דיברו ניב של [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]].
בין רבניה הראשיים של העיר ניתן למצוא את [[בבכא יעקב|הרב יעקב בבכא]].▼
הידיעות הראשונות על קיומה של קהילה יהודית בזאכו הגיעו לאחר ביקורו של רבי דוד דבית הלל שביקר בזאכו בשנת 1827 וכתב שמצא בעיר קהילה יהודית בת שש מאות משפחות חלקם עשירים גדולים בגלל מקניהם הרב וחלקם הגדול עסק במלאכות ואומניות כגון: אורגים וצורפים וסוחרים. יש להם [[בית כנסת]] אחד עתיק וגדול השוכן ליד נהר חבור ומנהגים וטקסי חתונותיהם דומים לאלו המוזכרים בספרי ההיסטוריה- לכן הוא מסיק שהם ללא ספק צאצאים של [[עשרת השבטים]].
הקהילה היהודית בעיר שמנתה כ-1400 איש. ראשוני העולים עלו לארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20, אולם עיקר הקהילה עלתה לישראל עם שאר [[יהדות בבל|יהודי עיראק]] בשנים [[1950]]–[[1951]] והתיישבה ברובה ב[[ירושלים]] וב[[מעוז ציון]]. בין בני הקהילה שזכו לפרסום ניתן למנות את הבלשן [[יונה צבר]] שהקדיש את מחקריו לחקר ניב הקהילה.{{הערה|1={{הארץ|[[נטשה מוזגוביה]]|מסע שורשים בכורדיסטן מסתיים בקביעת מותה של הארמית|1.1287715|30/10/2009}}}}▼
בשנות ה-40 התאגדה בירושלים קבוצת עולים מזאכו ב[[גרעין התיישבות]] בשם [[ארגון יעזק]] ראשי תיבות ליהודים עולי זאכו כורדיסטן.▼
אף על פי ש[[כורדיסטן]] הייתה ידועה בתור ארץ חקלאית שתושביה הם [[איכר]]ים ו[[רועה צאן|רועי צאן]], תושבי זאכו היו ברובם [[בעל מלאכה|בעלי מלאכה]] אשר עסקו בעיקר ב[[נגרות]] וב[[טווייה|טוויה]] ו[[סוחר]]ים שנהנו משגשוג כלכלי.
▲בין רבניה הראשיים של העיר ניתן למצוא את [[בבכא יעקב|הרב יעקב בבכא]]. תקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] היו על פי דוח של חברת [[כל ישראל חברים|כי"ח]] כ 2400 יהודים בזאכו.
▲
▲בשנות ה-40 התאגדה בירושלים קבוצת עולים מזאכו ב[[גרעין התיישבות]] בשם [[ארגון יעזק]] ראשי תיבות ליהודים עולי זאכו כורדיסטן. לאחר מלחמת השחרור וסיום המצור על ירושלים ייסדו את מושב [[עזריה]] ראשי תיבות של השם "עולי זאכו ראו ישועת השם".
=== יחסי יהודים-מוסלמים ===
| |||