זאכו
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
זאכו (בכורדית: زاخۆ/Zaxo; בערבית: زاخو, תעתיק מדויק: זאח'ו; בטורקית: Zaho; בארמית חדשה: ܙܟܼܘ) היא עיר במחוז דהוכ שבכורדיסטן העיראקית. זאכו נמצאת סמוך למעבר הגבול העיקרי בין עיראק לטורקיה. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסייתה מונה 211,964 בני אדם, רובם כורדים ואשורים.
מדינה | עיראק |
---|---|
מחוז | מחוז דהוכ |
חבל ארץ | כורדיסטן העיראקית |
גובה | 440 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 211,964[1] (1 ביולי 2018) |
קואורדינטות | 37°09′N 42°41′E / 37.150°N 42.683°E |
אזור זמן | UTC +3 |
http://www.duhokgov.org/english/ | |
אתר מפורסם בעיר הוא הגשר העתיק "דלאל" (שלא ידוע באיזו תקופה הוקם) על נהר חבור, יובל של החידקל. נהר זה מזוהה לפי המסורת עם "חבור" התנ"כי - אחד המקומות בארץ אשור שאליהם הוגלו עשרת השבטים (מלכים ב' י"ז 6).
העיר ממוקמת בקצה כביש מס' 5 של רשת הכבישים הערבית הבינלאומית משריק.
יהדות זאכו
עריכהעל פי המסורת המזהה את הנהר המקומי עם "חבור" התנ"כי, הועלתה ההשערה שיהודי זאכו והקהילות השכנות הם מצאצאי עשרת השבטים. אנשי קהילת זאכו, כמו קהילות יהודיות כורדיות נוספות, דיברו ניב של ארמית חדשה צפון-מזרחית.
הידיעות הראשונות על קיומה של קהילה יהודית בזאכו הגיעו לאחר ביקורו של רבי דוד דבית הלל שביקר בזאכו בשנת 1827 וכתב שמצא בעיר קהילה יהודית בת שש מאות משפחות חלקם עשירים גדולים בגלל מקניהם הרב וחלקם הגדול עסק במלאכות ואומניות כגון: אורגים וצורפים וסוחרים.
אף על פי שכורדיסטן הייתה ידועה בתור ארץ חקלאית שתושביה הם איכרים ורועי צאן, תושבי זאכו היו ברובם בעלי מלאכה אשר עסקו בעיקר בנגרות ובטוויה וסוחרים שנהנו משגשוג כלכלי.
בין רבניה הראשיים של העיר ניתן למצוא את הרב יעקב בבכא. תקופת מלחמת העולם הראשונה היו על פי דוח של חברת כי"ח כ-2400 יהודים בזאכו.
ראשוני העולים עלו לארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20, אולם עיקר הקהילה עלתה לישראל עם שאר יהודי עיראק בשנים 1950–1951 והתיישבה ברובה בירושלים ובמעוז ציון. בין בני הקהילה שזכו לפרסום ניתן למנות את הבלשן יונה צבר שהקדיש את מחקריו לחקר ניב הקהילה.[2]
בשנות ה-40 התאגדה בירושלים קבוצת עולים מזאכו בגרעין התיישבות בשם ארגון יעזק ראשי תיבות ליהודים עולי זאכו כורדיסטן. לאחר מלחמת השחרור וסיום המצור על ירושלים ייסדו את מושב עזריה ראשי תיבות של השם "עולי זאכו ראו ישועת השם".
יחסי יהודים-מוסלמים
עריכהיהודי זאכו חיו בשכונות יהודיות מבודדות מרצונם החופשי והשתדלו שלא להיטמע בחברה הלא יהודית הסובבת אותם, כך שמרו יהודי זאכו הן על חוקי הדת והמצוות בחופש רב יותר, הן על חופש פעולה מצד הממשל.
בשנות פעילותה של הקהילה שררה שלווה יחסית בין הקהילה היהודית לאוכלוסייה המוסלמית באזור ולא התרחשו פרעות או מעשי זדון על ידי המוסלמים באזור. בגלל ריחוקה של זאכו ממרכז כורדיסטן, בתקופות בהם הייתה יציבות שלטונית, השלטון לא הפריע לקהילה להתנהל ואף תמך בה ונתן לה חופש פעולה ודת.
למרות חוסר ההיטמעות של היהודים בחברה הכורדית נוצרה מערכת יחסים ייחודית בין יהודי זאכו לבין שכניהם הלא יהודים. ראשי השבטים נתנו חופש פעולה ליהודי זאכו ויהודי זאכו התלבשו ככורדים מוסלמים מרצונם החופשי. בתקופות החגים המוסלמים התכבדו לבקר בתים יהודים והשליטים המקומיים פעלו לשם קידום היחסים ההדדיים.
בשנת 1929 בעקבות המרד הערבי והתחזקות התנועה הציונית חלה התקררות ביחסים בין המוסלמים לקהילה היהודית בזאכו ונקבעו איסורים על היהודים בזאכו כגון:איסור על פעילות ציונית, הגבלות על כמות התיירים היהודים הרשאים לבקר בכורדיסטן, איסור לימוד עברית בבתי ספר יהודים ואיסור הדפסת ספרים ועיתונים בעברית[דרוש מקור].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- היינו ציונים, קהילת זאכו בכורדיסתאן, סיפור ומסמך / חיה גביש, הוצאת יד בן צבי, תשס"ד (הספר בקטלוג ULI)
- האובדים מארץ אשור - העליות מכורדיסתאן וההתיישבות בארץ ישראל / מוטי זקן
- גן העדן של אבי: מסעו של בן בעקבות עברו היהודי בכורדיסטן / אריאל צבר (מאנגלית: יואב כ"ץ), ירושלים: שוקן, תש"ע-2009 (הספר בקטלוג ULI)
- יהודים תחת שלטון עיראקי במאה העשרים:אסירי ציון והרוגי מלכות בעיראק / יוסף מאיר,תל אביב, תשס"ט (הספר בקטלוג ULI)
- יהודי כורדיסתאן מחקר אתנולוגי,אריך בראואר, השלים ערך ותרגם רפאל פטאי, ירושלים:המכון הארצישראלי לפולקלור, תש"ח (הספר בקטלוג ULI)
- Unwitting Zionists: The Jewish Community of Zakho in Iraqi Kurdistan,חיה גביש,תש"ע (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של זאכו
- זאכו(הקישור אינו פעיל), באתר הארגון הארצי של עולי כורדיסטן
- מידע על זאכו בקטלוג הספרייה הלאומית
- זאכו (עיראק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Iraq: Governorates, Major Cities & Urban Centers - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
- ^ נטשה מוזגוביה, מסע שורשים בכורדיסטן מסתיים בקביעת מותה של הארמית, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בגדאד מוסול | |||||||||
1 | בגדאד | בגדאד | 6,719,476 | 11 | אל-חלה | באבל | 455,741 | בצרה כירכוכ | |
2 | מוסול | נינוה | 1,361,819 | 12 | א-דיוואניה | אל-קאדסיה | 403,796 | ||
3 | בצרה | בצרה | 1,340,827 | 13 | אל-כות | ואסט | 389,376 | ||
4 | כירכוכ | כירכוכ | 972,272 | 14 | דהוכ | דהוכ | 340,871 | ||
5 | ארביל | ארביל | 879,071 | 15 | זובייר | בצרה | 300,751 | ||
6 | נג'ף | א-נג'ף | 747,261 | 16 | בעקובה | דיאלא | 279,133 | ||
7 | כרבלא | כרבלא | 711,530 | 17 | פלוג'ה | אל-אנבאר | 250,884 | ||
8 | סולימאניה | סולימאניה | 676,492 | 18 | רמאדי | אל-אנבאר | 223,525 | ||
9 | נאסריה | ד'י קאר | 558,446 | 19 | סמאווה | אל-מות'נא | 221,743 | ||
10 | עמארה | מיסאן | 527,472 | 20 | זאכו | דהוכ | 211,964 |