בצלאל אלוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←‏ביוגרפיה: מתוך הריאיון לפרוייקט של מפעל הפיס
שורה 13:
 
==ביוגרפיה==
אלוני נולד בפתחב[[פתח תקווה]] למשפחה של עשרה אחים, להורים שעלו מתימן וגדל ב[[יד אליהו|שכונת יד אליהו]] ב[[תל אביב]]. גדל בחינוך דתי ולמד ב[[צייטלין (בית ספר)|תיכון צייטלין]]. לאחר שחרורו מ[[צה"ל]] השתתף כשחקן בהצגה ב[[אהל (תיאטרון)|תיאטרון האוהל]] שלאחריה הבין שעליו לעסוק בתפקידי בימוי וניהול. עבד במחלקת החינוך של עיריית תל אביב. שני ספרי שירה שלו "דמעות כתובות" (1963) ו"ילדי הקט מחייך" (1965) ראו אור בהוצאת [[מחברות לספרות (הוצאת ספרים)|"מחברות לספרות"]]. ב-[[1971]] ייסד את "סדנת תיאטרון שכונת התקווה", כמחאה על המצב החברתי הקשה. הוא ניהל את הסדנה וכן כתב וביים את כל הצגות המחאה שהועלו על ידיה, בהן "פרחים מפלסטיק" (1971), "חשוד תמיד חשוד" ([[1972]]), "סמבוסק מתי הבחירות" ([[1973]]), "אהבה ראשונה" ([[1974]]), "וחוץ מזה הכול בסדר" ([[1975]]) ו"[[שיר השירים בשעשועים]]" ([[1976]]).
 
הצגות הסדנה הוצגו באופן קבוע באולם "[[צוותא]]" בתל אביב ובמקומות אחרים בישראל. ההצגה "חשוד תמיד חשוד" זיכתה את סדנת התקווה ב[[פרס כינור דוד]] היוקרתי למחזה המיוחד של השנה. בין שחקני וזמרי הסדנה בלטה, כבר בימיה הראשונים, נערה צעירה ושמה [[עפרה חזה]], שהייתה אז רק בת 14. עם הזמן היא הפכה לכוכבת הסדנה.