בצלאל אלוני

אמרגן ויוצר ישראלי

בְּצַלְאֵל אַלּוֹנִי (נולד ב-4 באפריל 1940 בפתח תקווה) הוא אמרגן, תסריטאי, מחזאי, סופר, במאי, מפיק, פזמונאי ומשורר ישראלי. שימש במשך למעלה מ-20 שנים כמלחין, מפיק ומנהל אמנותי של עפרה חזה.

בצלאל אלוני
אין תמונה חופשית
לידה 4 באפריל 1940 (בן 82)
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1961–הווה (כ־61 שנים)
עיסוק מלחין, מפיק
שיתופי פעולה בולטים עפרה חזה
מספר יצירות ידוע "תפילה", "בית חם", "יד ביד"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אלוני נולד בפתח תקווה למשפחה של עשרה אחים, להורים שעלו מתימן וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. קיבל חינוך דתי ולמד בתיכון צייטלין. לאחר שחרורו מצה"ל השתתף כשחקן בהצגה בתיאטרון האוהל שלאחריה הבין שעליו לעסוק בתפקידי בימוי וניהול. עבד במחלקת החינוך של עיריית תל אביב. שני ספרי שירה שלו "דמעות כתובות" (1963) ו"ילדי הקט מחייך" (1965) ראו אור בהוצאת "מחברות לספרות".

ב-1971 נבחר אלוני לנהל את "סדנת תיאטרון שכונת התקווה", חוג תיאטרון לנערי שכונת התקווה שיזמה השחקנית אורנה פורת[1]. הוא ניהל את הסדנה וכן כתב וביים את כל הצגות שהועלו על ידיה[2], בהן "פרחים מפלסטיק" (1971), "חשוד תמיד חשוד" (1972), "סמבוסק מתי הבחירות" (1973), "אהבה ראשונה" (1974), "וחוץ מזה הכול בסדר" (1975) ו"שיר השירים בשעשועים" (1976)[3]. הסדנה גם הוציא לאור מספר תקליטים[4].

הצגות הסדנה הוצגו באופן קבוע באולם "צוותא" בתל אביב ובמקומות אחרים בישראל. ההצגה "חשוד תמיד חשוד" זיכתה את סדנת התקווה בפרס כינור דוד היוקרתי למחזה המיוחד של השנה. ב-1975 זכתה הסדנה במקום השני בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "פרשת דרכים"[5]. בין שחקני וזמרי הסדנה בלטה, כבר בימיה הראשונים, נערה צעירה ושמה עפרה חזה, שהייתה אז רק בת 13. עם הזמן היא הפכה לכוכבת הסדנה[6].

לאחר שבע שנים, ב-1978, "סדנת תיאטרון שכונת התקווה" חדלה מפעילותה, ואלוני החל כותב, מלחין, מפיק ומנהל את הקריירה של עפרה חזה. בין עשרות הלהיטים הגדולים שכתב לה: "תפילה", "אמן למילים", "אין זמן לתעות", "בית חם", "יד ביד", "הגשם", "שיר אהבה לחייל", "במנגינת הלב", "סימנים של אוהבים" ועוד רבים אחרים לאורך הקריירה שלה. להיטים אלה ואחרים זיכו את השניים באלבומי זהב ופלטינה בישראל ובעולם[7].

ב-1984 חזה ואלוני הקליטו את האלבום שירי תימן, שהופץ גם בעולם. הצלחת האלבום סימנה בתוך זמן קצר פריצה מטאורית אל קדמת המוזיקה העולמית. השניים המשיכו ליצור ואלבומיהם נמכרו במיליוני עותקים, בהם האלבום Shaday שיצא בשנת 1988 כהפקה לשוק הבינלאומי וזכה להצלחה רבה באירופה ואף שהה במשך תשעה שבועות במצעד אלבומי הבילבורד האמריקאי[8], והאלבום Kirya, שהיה מועמד לפרס גראמי.

ב-3 בפברואר 1987 ניצל יחד עם עפרה חזה מהתרסקות מטוס ססנה, שהיה אמור להחזיר אותם מהופעה בבסיס נבטים לתל אביב, והתרסק ליד דאהרייה בהרי חברון[9].

ב-1997 נישאה חזה, וניתקה את הקשר עם אלוני. ב-23 בפברואר 2000 נפטרה חזה מסיבוכים של מחלת האיידס[10].

בשנת 2007 כתב אלוני את הספר "מכתבים לעפרה"[11]. ב-2009 עלה בתיאטרון הצפון המחזמר "עפרה" שכתב אלוני על בסיס הספר. את דמותה של עפרה חזה גילמו ליאל קולט ולירון סלע. את אלוני עצמו גילם גברי בנאי, ואת אשתו גילמה חגית דסברג[12]. העלאת המחזה עוררה מחלוקת בין משפחת חזה לבין אלוני. בסופו של דבר עלתה ההצגה לאחר שהושגה פשרה[13].

חיים אישייםעריכה

בצלאל אלוני נשוי לאוגניה, אב לשניים[14]. הוא דודה של אלינור אהרון.

יצירותיועריכה

מילים לשירים ופזמוניםעריכה

  • "מי לי יתן"
  • "הגשם"
  • "יד ביד"
  • "תפילה"
  • "אהבה ראשונה"
  • "אתך הלילה"
  • "אהלן אושר"
  • "הפרח שנבל"
  • "זה יבוא פתאום"
  • "כל הנשמה"
  • "ילד אחד"
  • "כל יום והכאב שלו"

מילים ולחניםעריכה

  • "אין זמן לטעות"
  • "אמן למילים"
  • "בית חם"
  • "בודדה בשניים"

אלבומים שהפיקעריכה

מחזותעריכה

  • "איזבלה" (1969)[15]
  • "פרחים מפלסטיק" (1971)
  • "חשוד תמיד חשוד" (1972)
  • "סמבוסק מתי הבחירות" (1973)
  • "אהבה ראשונה" (1974)
  • "וחוץ מזה הכול בסדר" (1975)
  • "שיר השירים בשעשועים" (1976)
  • "עפרה" (2009)

תסריטעריכה

ספריםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חוה נובק, פרחי הפלאסטיק של שכונת התקוה, דבר, 6 בינואר 1972
  2. ^ ב"סדנה" אין מקום לבוגרים "מקצועיים", מעריב, 9 ביוני 1977
  3. ^ חוה נובק, תכנית חדשה לסדנת שכונת התקוה, דבר, 17 בנובמבר 1975
  4. ^ יוסי חרסונסקי, שורשים עתיקים וקהל מודרני, מעריב, 11 באפריל 1976
  5. ^ יוסי רפאלי, פסטיבל הומר - סוף פסוק, דבר, 23 באפריל 1975
  6. ^ קריירה – חזה, חדשות, 4 באוגוסט 1985
  7. ^ איציק יושע, חזה תופיע בלונדון בחודש הבא, חדשות, 9 בדצמבר 1986
    רונן טל, עפרה חזה הופיעה ב״פלדיום" בניו־יורק, חדשות, 17 ביולי 1989
  8. ^ אבי מורגנשטרן, עפרה חזה מקדימה את מייקל ג'קסון באירופה, מעריב, 15 באוגוסט 1988
  9. ^ אלכס פישמן, רן לוי, אורן כהן, בצבא היו בטוחים שהם הלכו פייפן, חדשות, 5 בפברואר 1987
  10. ^ המסתורין התפוגג עם מות עופרה חזה מאיידס, באתר הארץ, 8 באפריל 2001
  11. ^ אבי שילון, ילדה רוצה רק בית חם, באתר הארץ, 4 ביוני 2007
  12. ^ יוסי קליין, בצלאל אלוני מוציא את עצמו טוב במחזה שכתב על חייה של עפרה חזה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2009
  13. ^ מרב יודילוביץ', בצלאל אלוני ומשפחת חזה הגיעו לפשרה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2009
  14. ^ אלוני, חדשות, 21 בדצמבר 1984
  15. ^ פרסים לשלושה מחזות מקוריים, דבר, 19 במרץ 1969