בצלאל אלוני

בצלאל אלוני (נולד ב-4 באפריל 1940 בפתח תקווה) הוא אמרגן, אמן ויוצר ישראלי. שימש במשך למעלה מ-20 שנים כמלחין, מפיק ומנהל אמנותי של עפרה חזה. שני ספרי שירה שלו "דמעות כתובות" (1963) ו"ילדי הקט מחייך" (1965) ראו אור בהוצאת "מחברות לספרות", ובשנת 2007 כתב את הספר "מכתבים לעפרה" שגם הוצג כמחזה עם שירים בתיאטרון הצפון, בשנת 2009.

ביוגרפיה

אלוני נולד בפתח תקווה וגדל בתל אביב. לאחר שחרורו מצה"ל עבד במחלקת החינוך של עיריית תל אביב. ב-1971 ייסד את "סדנת תיאטרון שכונת התקווה", כמחאה על המצב החברתי הקשה. הוא ניהל את הסדנה וכן כתב וביים את כל הצגות המחאה שהועלו על ידיה, בהן "פרחים מפלסטיק" (1971), "חשוד תמיד חשוד" (1972), "סמבוסק מתי הבחירות" (1973), "אהבה ראשונה" (1974), "וחוץ מזה הכול בסדר" (1975) ו"שיר השירים בשעשועים" (1976).

הצגות הסדנה הוצגו באופן קבוע באולם "צוותא" בתל אביב ובמקומות אחרים בישראל. ההצגה "חשוד תמיד חשוד" זיכתה את סדנת התקווה בפרס כינור דוד היוקרתי למחזה המיוחד של השנה. בין שחקני וזמרי הסדנה בלטה, כבר בימיה הראשונים, נערה צעירה ושמה עפרה חזה, שהייתה אז רק בת 14. עם הזמן היא הפכה לכוכבת הסדנה.

לאחר שבע שנים, ב-1978, "סדנת תיאטרון שכונת התקווה" חדלה מפעילותה. בצלאל אלוני מצא את עצמו, כותב, מלחין, מפיק ומנהל את הקריירה של עפרה חזה. בין עשרות הלהיטים הגדולים שכתב לה: "תפילה", "אמן למילים", "אין זמן לתעות", "בית חם", "יד ביד", "הגשם", "שיר אהבה לחייל", "במנגינת הלב", "סימנים של אוהבים" ועוד רבים אחרים לאורך הקריירה שלה. להיטים אלה ואחרים זיכו את השניים באלבומי זהב ופלטינה בישראל ובחו"ל.

ב-1984 חזה ואלוני הקליטו את האלבום שירי תימן, שהופץ גם בעולם. הצלחת האלבום סימנה בתוך זמן קצר פריצה מטאורית אל קדמת המוזיקה העולמית. השניים המשיכו ליצור ואלבומיהם נמכרו במיליוני עותקים, בהם גם האלבום Kirya, שהיה מועמד לפרס גראמי – הישג שאף אמן ישראלי לא רשם לעצמו עד היום.

אלוני היה הדמות המרכזית בהצלחתה של עפרה חזה בישראל ובעולם. כשלושים שנות קריירה מפוארת באו אל קיצן עם מותה הטרגי של הזמרת ב-23 בפברואר 2000.

לאחר מותה כתב אלוני את הספר "מכתבים לעפרה". ב-2009 עלתה בתיאטרון הצפון הדרמה המוזיקלית "עפרה" שכתב אלוני על בסיס הספר. את דמותה של עפרה חזה גילמו ליאל קולט ולירון סלע. את אלוני עצמו גילם גברי בנאי, ואת אשתו גילמה חגית דסברג.

בצלאל אלוני נשוי לאוגניה, אב לשניים וסב. הוא דודה של אלינור אהרון.

יצירותיו

מילים לשירים ופזמונים

• "מי לי יתן"
• "הגשם"
• "יד ביד"
• "תפילה"
• "אהבה ראשונה"
• "אתך הלילה"
• "אהלן אושר"
• "הפרח שנבל"
• "זה יבוא פתאום"
• "כל הנשמה"
• "ילד אחד"
• "כל יום והכאב שלו"

מילים ולחנים

• "אין זמן לטעות"
• "אמן למילים"
• "בית חם"
• "בודדה בשניים"

אלבומים שהפיק

• בוא נדבר
• פיתויים
• חי
• בית חם
• שירי תימן
• אדמה
• ימים נשברים
• Desert Wind
• Kirya
• חי / בית חם

מחזות

• "פרחים מפלסטיק" (1971)
• "חשוד תמיד חשוד" (1972)
• "סמבוסק מתי הבחירות" (1973)
• "אהבה ראשונה" (1974)
• "וחוץ מזה הכול בסדר" (1975)
• "שיר השירים בשעשועים" (1976)
• "עפרה" (2009)

ספרים

• דמעות כתובות: שירים, הוצאת מחברות לספרות, תל אביב (1963)
• ילדי הקט מחייך: שירים לאבות ובנים, הוצאת מחברות לספרות, תל אביב (1965)
• מכתבים לעפרה, הוצאת דן-אל, יהוד (2007)

קישורים חיצוניים

• בצלאל אלוני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בצלאל אלוני, באתר Discogs (באנגלית)
• בצלאל אלוני, באתר בית לזמר העברי
• אבי שילון, ילדה רוצה רק בית חם, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
• טל פרי, ‏בחזה מורם, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2009
• שי גנזיה, בתפקיד הראשי: הגורל, באתר ynet, 6 באוקטובר 2009 - ביקורת על המחזה "עפרה"
• בצלאל אלוני, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
• איתי חכמה, בצלאל אלוני כתב לעופרה חזה, ירדנה ארזי שרה: "לא היה סכסוך", באתר Xnet‏, 14 בנובמבר 2018
• דודי פטימר, ‏עפרה חזה, המחאה וההצלחה: בצלאל אלוני חוזר ל"סדנת תיאטרון שכונת התקווה", באתר מעריב אונליין, 1 בדצמבר 2018