חוק המעבר – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 15 שנים
מ
אין תקציר עריכה
(דף חדש: '''חוק המעבר, התש"ט-1949''' נחקק עם תחילת כהונתה של האספה המכוננת, ב-16 בפברואר 1949, במטרה ליצור את התשת...)
 
מאין תקציר עריכה
בסעיף 1 לחוק נקבע כי "לבית-המחוקקים במדינת ישראל יקרא "הכנסת"". במשפט פשוט זה, עוגן בחוק תפקידה של '''הכנסת''' כ[[הרשות המחוקקת|רשות המחוקקת]] של מדינת ישראל, והיא הוסמכה [[חקיקה|לחוקק]] חוקים.
 
החוק קבע את ההוראות הראשונות בדבר תפקידיו וסמכויותיו של [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] ובדבר מעמדו כראש המדינה. כבר באותו היום בו אושר החוק, בחרה הכנסת ב[[חיים ויצמן]] לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. בשנת [[1951]] נחקק חוק כהונת הנשיא, התשי"סב-1951. הסעיפים בחוק המעבר העוסקים בכהונתו של הנשיא בוטלו, אך הסעיפים העוסקים בסמכויותיו נותרו בעינם עד חקיקתו של [[חוק יסוד: נשיא המדינה]] בשנת [[1964]].
 
החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. ראשית, נקבע כי על [[הממשלה הזמנית]] להתפטר מייד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה ב[[הצעת אי אמון]]. עוד עיגן החוק את עקרון ה[[אחריות מיניסטריאלית|אחריות המיניסטריאלית]] של ה[[שר|שרים]]. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] ב-[[1968]], למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.
62,586

עריכות