קרני רנטגן – הבדלי גרסאות

קרני רנטגן הפכו לסנסציה מדעית. נכתבו עליהן למעלה מאלף כתבות בעיתונות ומעל ל-60 ספרים ומאמרים. מגזינים פופולריים הפיקו כתבות על "הקרניים החושפניות" והמליצו לנשים ללבוש בגדי עופרת כדי להגן על עצמן מחשיפה לעיני "סוטים המחזיקים במכשירים עם קרני X". אולם הנזק הבריאותי של קרני הרנטגן התבהר מאוחר יותר. כך למשל, טכניקת ה[[צילום רנטגן|שיקוף]] שבה נמשכת החשיפה לרנטגן מספר דקות, המשיכה לשמש ככלי אבחון ברפואה עד ל[[שנות החמישים של המאה העשרים]]. הנזק שנגרם לרופאים אף עלה על הנזק שנגרם לנבדקים, שכן המסך שבו התבוננו הרופאים מדי יום במשך שעות ארוכות היה חשוף ישירות לקרני הרנטגן{{הערה|1=[[פליקס דותן]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10834 קרוקס ורנטגן - על סף עידן חדש], [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]}}.

 

לקרינת רנטגן שימוש בתחומים רבים, אך בעיקר ידועה חשיבותן בתחום ה[[רפואה]], בזכות יכולתן לצלם איברי גוף פנימיים לשם בדיקתם. ב-[[1896]] החלו [[רפואת שיניים|רופאי השיניים]] להשתמש בקרניים לצורך תצלומי שיניים, ו[[כירורג]]ים השתמשו בהן לצורך מציאת שברים בעצמות המטופלים.