בלה הרביעי, מלך הונגריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Devorah06 (שיחה | תרומות)
שורה 235:
 
==בלה הרביעי והיהודים==
בהתחלת דרכו, בדומה לאביו המלך [[אנדראש השני, מלך הונגריה|אנדראש השני]], בלה "מלך המשנה" הצעיר נאלץ לעיתים להיכנע לדרישות של הכנסייה להגבלת זכויות היהודים. בנוסף אחד הנושאים שהדאיגו באותה תקופה את הכנסייה היה קיומם של [[גיור]]ים בקרב האוכלוסייהתושבי בממלכההממלכה. בשנת [[1234]] נשבע על כן הנסיך בלה בפני הבישוף יעקוב של פרנסטה להטיל [[עונש מוות]] על כל [[נוצרי]] שיעז להתגייר.
{{הערה|1=
1988 R. Patai ע'85 }}
מאוחר יותר, אחרי הפלישה המונגולית-טטרית, לפי דוגמת החלטותיו של פרידריך השני פון [[בבנברג]] "הלוחמני", מאוסטריה, מהשניםבשנים [[1238]] [[1244]] וכפי שנהגו עוד כמה משליטי אירופה בימי הביניים ([[בולסלב האדוק]] בפולין בשנת [[1264]], אוטאקר השני בצ'כיה ב-[[1268]], הדוכס היינריך של [[שלזיה]] ב-[[1269]]) במסגרת מדיניות השיקום של ממלכת הונגריה, חזר בלה הרביעי מההחלטות הקודמות נגד היהודים והוציא ב-[[5 בדצמבר]] [[1251]] צ'רטר בן 30 סעיפים
{{הערה|1=
1996 R. Patai ע' 47 - 49 עם טקסט ההחלטה של בלה הרביעי בתרגום לאנגלית
שורה 252:
באשר לחלק מהסכסוכים המשפטיים בין היהודים לבין עצמם דייניהם הורשו להכריע לפי הלכתם.
במקרים חמורים מסוימים לקח המלך לעצמו את הזכות לפסוק את הדין.
היהודים הוכרזו כ"משרתים של חדר האוצר" (Servi camerae) {{כ}} (Judaei ad cameram regiam pertinentes)
לפי מעמד זה היו חייבים במס מיוחד ששולם ישירות לאוצר המלך. בנוגע לעסקאות מסחר מצבם היה דומה לשאר הסוחרים שבערים.
הצ'רטר כלל גם אמצעים להגן על היהודים מפני התעללויות ורדיפות.
שורה 259:
בסביבות [[1250]] יהודי אחר, בשם חנל או חנלה, (חנוך) הובא מווינה לבודה על מנת להטביע מטבעות בשביל המלך במטבעה (fabrica) שהוקמה בבודה. חנל או חנוך קיבל את התפקיד של "אישפאן של חדר האוצר "
kamaraispán או "רוזן" של האוצר comes camerae regiae (מעין "שמבלאן" או "[[צ'מברלין (תפקיד)|צ'מברלין]]").
הוא הלווה למלך סכומים של כסף ותמורתובמקום חזרתםהחזרתם קיבל כמה טירות, אדמות וטחנות קמח ב[[וספרם]], [[קומארום]] ו[[טטה (הונגריה)|טאטה]].
 
על חלק ממטבעות הנחושת הקרויים "טטריים" שהונפקו בימי המלכים אנדראש השני, בלה הרביעי ואישטוואן החמישי, מופיעה באמצע אות עברית המסמנת ככל הנראה את האות הראשונה של שם האחראי על האוצר, "ט" בשביללפי שם ה"רוזן" טקה, "ח" בשביל לפי "חנוך", "פ" בשביללפי "פרדמנוס" או אולי "פסח" וכו'.
הפריווילגיות מהן נהנו היהודים, עםעל אף כל המגבלות שלהןהקיימות, עוררו לא פעם את מורת רוחם של האפיפיורים.
כך בשנת 1462 באיגרת אל בלה הרביעי מחה האפיפיור [[אורבנוס הרביעי]] נגד "ההזדמנויות הניתנות ליהודים, ש[[חטא]]ם שלהם עצמם גזר עליהם עבדות נצח, לקבל סמכויות רשמיות מעל לנוצרים".
למרותאף זאתעל פי כן המלך המשיך המלך להתעלם ממחאות אלה.
 
הזכויות שהוענקו על ידי בלה הרביעי בשנת 1251 ליהודים שחיו בהונגריה חודשו בדרך כלל על ידי המלכים שבאו אחריו (עם היוצא מן הכלל של [[לסלו החמישי, מלך הונגריה|לאסלו החמישי]]). במיוחד קיבלו תוקף מחודש אחרי שבשנת 1396, לפי בקשת היהודים המלך [[זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|זיגמונד לבית לוקסמבורג]] הסכים להעביר לנציגם, שלמון (שלמה), עותק מהמסמך של בלה הרביעי שנשמר בעיר סקשפהרוואר.
שורה 271:
}}
 
הןהזכויות המיוחדות קויימו עד לתבוסת ההונגרים בידי ה[[עות'מאנים]] ב[[קרב מוהאץ']] ב-[[1526]].
 
במוזיאון יהדות הונגריה בבודפשט נמצא העתק של הבולה של בלה הרביעי הנוגעת לזכויות היהודים.