מצע מנותק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
Erel Segal (שיחה | תרומות)
שורה 50:
 
=== עציץ נקוב על-גבי רצפה ===
עציץ נקוב המונח על-גבי רצפת אבן - לפי החזון איש נחשב כמנותק מהארץ כיוון שהאבן חוצצת ואינה מאפשרת יניקה,{{הערה|חזון איש שביעית כב א|שם=חזוןאיש}} ולפי הרב שלמה זלמן אוירבך דינו כמחובר לארץ כיוון שהרצפה מחוברת עצמה נחשבת כחלק מהאדמה (כדין כרם על גג הבית בדברי הרא"ש).{{הערה|הרב שלמה זלמן אוירבך, מנחת שלמה תניינא קטו}}
 
אולם עציץ המונח על רצפת בלטות - גם לפי החזון איש נחשב כמחובר לארץ, כיוון שהשורשים יכולים לעבור דרכן.{{הערה|כך העיד הרב שמואל הלוי וואזנר (שבט הלוי ו קסז): "ובדידי היה עובדא עם הגאון חזון איש, זה לי שלושים שנה שדעתי היה אז שרצפה רגילה הנ"ל הוי כאבן ומפסקת בין עציץ לקרקע... והחזון איש התווכח איתי ואמר דרצפה זאת אינה מפסקת והעציץ יונק מבעדה מן הקרקע. ושוב אחרי זמן הרימותי עציץ כזה ואבן הרצפה מן הקרקע, וראיתי ברור, שכנגד נקב העציץ היה חלול כמו נקב באבן הרצפה על השכבה העליונה, וניכר לעיניים שזה מכוח משיכת קרקע העציץ על-ידי נקב שלו, ואין... מפסיק, ואמרתי 'ברוך שבחר בחכמים ובמשנתם'.}}
 
=== ענפים ועלים החורגים מגבולות העציץ ===
חכמיםחכמי רביםהמשנה סברו, שהצמח יונק לא רק דרך האדמה והשורשים, אלא גם דרך האויר והעלים. לכן פסקו, ש[[קישוא]] שגדל בעציץ, ועליו חרגו מגבולות העציץ, יצא מכלל טומאה - כיוון שהוא נחשב כמחובר לארץ לעניין טהרה.{{הערה|{{ויקיטקסט|משנה עוקצין ב ט}}.}} וכןוהאחרונים כתבהתלבטו בשאלה, האם דין זה תקף גם לגבי מצוות התלויות בארץ. הרב [[יהודה רוזאניס]]{{הערה|הרב[[יהודה רוזאניס]], (משנה למלך על {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות ביכורים ב ט}}): "אם הגדילה, ויצאה נופה חוץ לעציץ, ונוטה על הארץ, ויונק מריח הארץ דרך אויר - כמחובר דמיא".}} ו[[אגלי טל]]{{הערה|אגלי טל מלאכת קוצר}} פסקו שכן, ומכאן פסק החזון איש, שכדי שהמצע ייחשב למנותק, "יש להיזהר שלא יצאו הנופות והעלים חוץ לעציץ, שאז דינו כמחובר".{{הערה|שם=חזוןאיש}}
*