יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Iradbenisaak (שיחה | תרומות)
מ ניסוח
שורה 29:
}}
[[קובץ:Catherine II of Russia.jpg|ממוזער|שמאל|200px|יקטרינה הגדולה, תמונה נוספת.]]
'''יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה''' (ב[[רוסית]]: '''Екатерина Вторая''';{{כ}} [[2 במאי]] [[1729]] – [[17 בנובמבר]] [[1796]]) הייתה [[קיסר רוסיה|קיסרית]] [[האימפריה הרוסית]] מ-[[1762]] ועד יום מותה, סופרת ומתרגמת, מחזאית ואספנית אמנות. מכונה גם '''יקטרינה הגדולה''' (Екатерина Великая). כשהמירה את דתה ל[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], קיבלה גם את השם '''יקטרינה אלכסייבנה''' (Алексеевна).
 
==ביוגרפיה==
שורה 35:
יקטרינה נולדה בעיר [[שצ'צ'ין|שטטין]] שב[[פרוסיה]] (כיום שצ'צ'ין, [[פולין]]), ושמה היה '''סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט'''. אביה, [[כריסטיאן אוגוסט, נסיך אנהלט-צרבסט]], היה קצין בצבא פרוסיה ומושל העיר. סופיה הגיעה ל[[רוסיה]] בשנת [[1744]], יחד עם אמה [[יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ]], בעקבות הזמנה של ה[[קיסרית יליזבטה]], אשר עמדה להינשא לדודה של סופיה, שנפטר לפני מועד החתונה. ב־[[21 באוגוסט]] [[1745]] נישאה סופיה ל[[פיוטר השלישי, קיסר רוסיה|קרל פטר אולריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ]], אחיינה של הקיסרית יליזבטה ויורש העצר שלה. למרות התנגדות אביה ה[[לותרניזם|לותרני]], המירה סופיה את דתה לנצרות אורתודוקסית ושינתה את שמה ליקטרינה אלכסייבנה.
 
נישואיה של יקטרינה לפיוטר לא היו מאושרים., ולו בשל מוגבלותו השכלית והנפשית של פיוטר. לשני בני הזוג היו מאהבים, ויקטרינה אף רמזה באוטוביוגרפיות שלה שבנה [[פאבל הראשון, קיסר רוסיה|פאבל]] הוא בנו של אחד ממאהביה [[סרגיי סלטיקוב]], אם כי היה דומה לבעלה.
 
ב[[חג המולד]] של שנת [[1761]] מתה הקיסרית יליזבטה. זמן קצר לאחר מכן, בינואר [[1762]] הוכתר פיוטר השלישי כ[[צאר]] של כל [[רוסיה]]. שלטונו של פיוטר השלישי הושפע רבות מהערצתו למלך פרוסיה [[פרידריך השני מלך פרוסיה|פרידריך השני]], שאת בירתה [[ברלין]] כבש הצבא הרוסי במהלך [[מלחמת שבע השנים]] (1760). פיוטר התערב לטובת [[הולשטיין]], מקום הולדתו, במחלוקת עם [[דנמרק]] בנוגע למחוז [[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]], מה שעורר ביקורת בקרב העם ובני האצולה של רוסיה.
שורה 45:
 
====מדיניות חוץ====
בעת [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774)|המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774]] נגד [[האימפריה העות'מאנית]], הייתה רוסיה אחד הכוחות המרכזיים. בעקבות כך השיגה רוסיה גישה ל[[הים השחור|ים השחור]] וסיפחה את ה[[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] הענקית שמאוחר יותר הפכה לחלק מ[[אוקראינה]], שם נבנו הערים [[אודסה]], [[מיקולאייב|ניקולאייב]], יקטרינוסלאב (מילולית: תהילת יקטרינה, כיום נקראת [[דניפרו]]) ו[[חרסון]].
 
ב־[[1783]] סיפחה יקטרינה לרוסיה גם את [[חצי האי קרים]], תשע שנים בלבד לאחר שזכה בעצמאות מהאימפריה העות'מאנית.