חמישה קולות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.8
מ מאד-מאוד (דרך WP:JWB)
שורה 25:
בבאור הביטוי "'עובר בחמישה קולות"' נאמרו כמה פירושים. רש"י מבאר: {{ציטוטון|מזלזל בחמישה קולות שבירך בהן הקדוש ברוך הוא את ישראל}}. הפרישה{{הערה|אבן העזר, סימן ס"ה.}} מבאר: {{ציטוטון|לא יזכה לאלו הה' קולות בנחמת ירושלים}}. הישמח ישראל (מאלכסנדר){{הערה|פרשת תרומה, אות ח.}} מבאר: ארבעת הקולות 'ששון שמחה חתן וכלה', נותן הקב"ה למסובים, בעוד שהם יתנו את הקול החמישי – קול ההודיה לה', לכן הנהנה מסעודת חתן ולא מודה לה' מבטל לכאורה את ארבע הקולות הראשונים.
 
בכל תפוצות ישראל נהגו לשיר אחרי ה[[חופה]] "עוד ישמע". מנהג זה קדום מאדמאוד, כפי שמובא בספר "[[מחזור ויטרי]]" (מתלמידי רש"י):
{{ציטוט|ומושיבין אותם (החתן והכלה) בכילה ומשוררים לפניהם "קול ששון וקול שמחה, ישמח חתן בכלה, עתה יזכה לחמישה קולות"}}. המנהג הרווח היום הוא לשיר לאחר החופה רק את ארבעה הקולות הראשונים (ששון, שמחה, חתן וכלה). היו שהעירו על מנהג זה שראוי לשיר גם את הקול החמישי, שהוא הקול העיקרי{{הערה|ראו: הרב שמואל קרלינסקי, '''המנגינה של עוד ישמע''', קדושת ציון, גיליון ל"ו.}}.