חנון – הבדלי גרסאות

* '''עקומה''' – כינוי לחנונית ממין נקבה, המדגיש את המראה הלא אסתטי שלה. בדיחה [[ישראל]]ית מפורסמת מתארת את [[הטכניון]] כ[[מקום גאומטרי|מקום הגאומטרי]] בו כל המרובעים פוגשים את כל העקומות.

* '''יורם''' (ולעיתים '''שרגא''') – מקורו של הכינוי "יורם" ככל הנראה במחזה "[[ילדי הצל]]" מאת [[בן-ציון תומר]], שהתפרסם בארץ ב[[שנות השישים]]. גיבור המחזה יורם הוא חנון המנסה להפוך לצבר "גזעי", אך אינו יכול להתעלות על [[גלותיות]]ו, דבר שמוטח בפניו שוב ושוב על ידי חברי ה[[קיבוץ]]. המונח יצא משימוש החל משנות התשעים. ככלל מדובר בווריאציה קלה יותר של החנון, הדומה ל"מרובע".

* '''חרשן''' – החרשן (מלשון "לחרוש", כלומר: לשקוד היטב על חומר הלימוד במטרה להצטיין) הוא סוג של חנון, המקדיש חלק ניכר מזמנו ללימודים. החרשן איננו בהכרח חכם ואיננו בהכרח מנודה חברתית; זהו רק היבט אחד באופיו של החנון.

* '''תולעת ספרים''' – חנון המאופיין בכך שהוא מבלה שעות רבות בקריאת ספרים ובבליסת כמויות עצומות של טקסט וידע.