ניקולאה צ'אושסקו – הבדלי גרסאות

מדיניות זו הפכה את רומניה למדינה מקובלת על המערב ולגורם בפוליטיקה העולמית. מעמד זה בא לידי ביטוי במהלכי תיווך של ממשל צ'אושסקו, שתרמו לקיום [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל|ביקור נשיא מצרים]], [[אנואר סאדאת]] ב[[ירושלים]] בשנת [[1977]]. כדי לא לתת תירוצים ל[[ברית המועצות]] לפלוש לרומניה, כפי שפלשה ל[[הונגריה]] ב-1956 או [[הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה]] ב-1968, אך גם מסיבות פנימיות אחרות, הקפיד משטרו של צ'אושסקו על שלטון קומוניסטי אדוק יותר מכל מדינה קומוניסטית אחרת באירופה, פרט ל[[אלבניה]]. בתחילת הנהגתו זכה לאהדה עממית, הודות לעמדתו העצמאית בגוש הקומוניסטי. אולם בהמשך התהפכה המגמה: הירידה ברמת החיים של העם, [[פולחן אישיות|פולחן האישיות]] הסטליניסטי, טיפוח ה[[נפוטיזם]], שהתבטא בין היתר בעמדה הבכירה של אשתו ובהכנת הבן לירושת השלטון, והבזבוז האדיר של משאבים על בניית [[ארמון הפרלמנט]] – כל אלה השניאו את צ'אושסקו על שכבות רחבות של האוכלוסייה.