מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: הוספת מקור
שורה 55:
חליפות המכתבים בין הצדדים הניצים לא פסקו, וחכמי בבל כתבו לרבי אהרן בן מאיר וניסו לפייסו לחזור בו ("נעשינו חרפה בגויים וקלסה בין המינים"; "אבלים נזופים בבכי תמרורים ואנחה", ועוד), אך רבי אהרן לא חזר בו והשיב להם במכתב כי "{{גודל|1|אף}} אילו נהרגנו ואלף כמותנו, לא נשנה מנהג אבותינו ולא נחליף חוק... יש הרשות לחבורת ארץ ישראל על חכמי בני הגולה, ואין לבני הגולה רשות על בני ארץ ישראל".{{הערה|כמבואר ב{{בבלי|ברכות|סג|ב}}: "אמרו לאחינו שבגולה אם שומעים מוטב ואם לאו יעלו להר אחיה יבנה מזבח חנניה נגן בכנור ויכפרו כולם ויאמרו אין לנו חלק באלהי ישראל"}} בהמשך מכתבו זה טען רבי אהרן בן מאיר כי רב סעדיה גאון אשם במחלוקת שפרצה.
 
ואולם, לפי מחקר עדכני (2019)דעתו של סשהיששכר סטרןשטרן, היה רב סעדיה גאון דמות שולית יחסית בניהול הפולמוס. לטענת סטרןשטרן, ספר המועדים איננו פרי עטו של סעדיה, איננו דיון שיטתי בהלכות קביעת לוח השנה, אלא יומן תיעודי של תולדות הפולמוס (ואם כן שמו איננו בדיוק 'ספר המועדים'); ובעיקר: הפולמוס לא הסתיים בניצחון בבלי חד משמעי שכן לוחות השנה היריבים המשיכו להתקיים במקביל גם לאחר מכן (בשנת [[927]] ובשנת [[1108]]) ולמעשה המשיך חוסר המיתאם בלוח עד [[המאה ה-12]] (אז כבר הייתה ההגמוניה הארצישראלית חלשה הרבה יותר).<ref>{{צ-ספר|מחבר=Sacha Stern|שם=The Jewish Calendar Controversy of 921/2 c e|מקום הוצאה=Leiden|מו"ל=Brill|שנת הוצאה=2019}}</ref>
 
==עמדת הרמב"ם==