יהושע גרבר – הבדלי גרסאות

כשנודע לגרבר על פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, הוא החליט להתנדב למלחמה על מנת להילחם ב[[פשיזם]] וב[[נאציזם]], ששניהם היוו איום על חייהם של יהודים באירופה. מספר המתנדבים שיצאו מפלשתינה למלחמה מוערך ב-150–200, רובם המוחלט יהודים קומוניסטים.<ref>[[רענן ריין]], "כניסה מאוחרת, מתנדבים יהודים במלחמת האזרחים בספרד ומקומם בנרטיב הלאומי הישראלי", בתוך '''מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1936-1938'''(תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 65–88.</ref> יהושע, שלא היה קומוניסט, היה אחד הבודדים שיצא כשאין ארגון מאחוריו, לא בפלשתינה ולא ב[[צרפת]]. הוא הפסיק את לימודי הערב ב[[בית הספר הפוליטכני הרץ]] בתל אביב, ונסע על חשבונו לצרפת עם ספרי הלימוד. על פי החלטת הממשלה הבריטית, ב[[אשרה (ויזה)|אשרה]] שקיבל משלטונות המנדט נרשם 'לכל הארצות פרט לספרד'.<ref>Telegram from the Secretary of State to the High Commissioner for Palestine, Transjordan, 24/1/37, ארכיון המדינה.</ref> ב[[פריז]] פגש בני משפחה וידידים מפולין, ומכיוון שלא היה קומוניסט נעזר ב[[איגוד עובדים|איגודים המקצועיים]] הצרפתיים על מנת להגיע לספרד. עם רבים אחרים, רובם קומוניסטים, נסע ברכבת לגבול הספרדי. הוא עבר ברגל את הגבול במנהרה, המשיך דרך [[ברצלונה]] המופצצת והגיע ל[[אלבסטה]], ששימשה כבסיס לבריגדות הבינלאומיות. כפועל בניין הוצב בפלוגת הנדסה, שממנה הועבר ליחידת קשר בשל ידיעת השפות שלו. ב[[מאי]] [[1937]] התחוללה בברצלונה מעין מלחמת אזרחים בתוך מלחמת האזרחים, בה הקומוניסטים דכאו את ה[[אנרכיזם|אנרכיסטים]] וה[[טרוצקיזם|טרוצקיסטים]].<ref>Stanley Payne, '''''The Spanish Civil War, The Soviet Union, and Communism''''' (New Haven: Yale University Press, 2004), p. 217.</ref> גרבר נפקד מיחידתו כשחשב שתישלח לברצלונה, ומשלא נשלחה, חזר אליה. מאחר ששלט במספר שפות, ובכלל זה [[רוסית]], [[גרמנית]] ו[[צרפתית]], הופנה לבי"ס מיוחד ל[[מתורגמן|מתורגמנים]] במטרה לסייע לסגל ה[[ברית המועצות|סובייטי]]. גרבר סירב להפוך למתורגמן ונשלח לחזית קורדובה כקשר. הקומוניסטים הפעילו צנזורה פוליטית, והוא הוזהר על ידי מכר ארץ-ישראלי כי מכתביו הביתה בהם ביקר את המפלגות בספרד מעוררים חשד לחוסר נאמנות. גרבר חלה במחלה קשה, אושפז בבית חולים של הבריגדה בספרד ומשם הועבר לבית החולים של הבריגדה בצרפת, ליד פריז. כאשר הבריא, הועמד בפני וועדה רפואית שרוב חבריה היו יהודים, ואלה נעתרו לבקשתו לחזור לפלשתינה-א"י ולא לספרד. מצרפת נסע לבקר את הוריו בפולין וחזר לפלשתינה בתחילת [[1938]].

 

 

לאחר שחרורו מצה"ל עבד כפועל בניין. בהמשך הועסק בחברת מקורות, עד שהגיע לגיל פרישה. נפטר בישראל ב-[[21 באוקטובר]] 1990.