טיוטה:הממלכה המאוחדת במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tamir Kalman (שיחה | תרומות) |
Tamir Kalman (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 31:
== רקע ==
=== הסכם ורסאי ===
[[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה בהפסד גרמניה ובהתמוטטות כלכלית וצבאית שלה, וב-18 בינואר 1919 נפתחה ועידת השלום בארמון ורסאי שבפריז במטרה לדון על פרטי הסכם השלום, ובה השתתפו 16 מדינות ובהן בריטניה, ארצות הברית וצרפת, שהיו ל"שלושת הגדולות". בין המדינות התגלו פערים בדרך להסכם. ארצות הברית, בהובלתו של הנשיא [[וודרו וילסון]] ביקשה שההסכם יתבסס על [[ארבע עשרה הנקודות]] שהציג, וכללה "שלום ללא מנצחים ומנוצחים", כהגדרתו. וילסון רצה שההסכם יעניש את גרמניה במידה כזו שתעודד פיוס באירופה, וכן קרא בניגוד לדעת הקהל בארצו שרצתה בבדלנות להקמת [[חבר הלאומים]]. צרפת, שנפגעה קשות מהמלחמה שהתנהלה ברובה בשטחה, קראה בהנהגתו של [[ז'ורז' קלמנסו]] להפיל את גרמניה על ברכיה ולחייב אותה לשלם פיצויים אדירים על המלחמה. הוא אף הבטיח בפני הציבור שהוא "יגרום לגרמניה לשלם". עם זאת, בשיחות פרטיות הוא הסכים שאסור להחליש את גרמניה יתר על המידה כדי להימנע מעלייתם של השמאל הקיצוני וה[[בולשביזם]].
בריטניה, שראש ממשלתה היה [[דייוויד לויד ג'ורג']], ראתה ברעיון ההגדרה העצמית של הנשיא וילסון בלתי אפשרי במזרח אירופה, בה בכל מדינת לאום עתידית היה אמור להיות לפחות מיעוט אחד, והיא גם התנגדה לדרישה לאפשר גישה חופשית לים במלחמה ובשלום, שכן המצור על נתיבי הסחר הגרמניים שימשו את בריטניה להכריע את גרמניה במלחמה. עם זאת, שניהם אכן הסכימו על הרעיון לאפשר הסכם שיחליש את גרמניה אך לא יפרק אותה לחלוטין מעוצמתה, בין היתר בשל רצונה של בריטניה להימנע מהגמוניה צרפתית ביבשת והרצון בגורם מאזן, וכן בשל הרצון לאפשר מקומות עבודה בחברות שייצאו סחורות לגרמניה. לויד ג'ורג' חשש גם שהחלשה של גרמניה בצורה מוגזמת תביא כאוס ואנרכיה. לעומת זאת, אם יתאפשר לגרמנים להאמין ביכולת לשגשג מחדש בעתיד, הדבר ימנע התחזקות של הקומוניסטים במדינה. דעת הקהל בבריטניה רצתה בהסכם משפיל לגרמניה, אחרי האבדות הכבדות שגבתה המלחמה.
לבסוף נחתם ב-28 ביוני 1919 ההסכם שכלל פיצויים כבדים שהושתו על גרמניה בגובה מיליארדי דולרים, ויתורים טריטוריאליים מרחיקי לכת (כ-13% משטחה הועברו לידי מדינות אחרות ובהן פולין), הקטנה דרמטית של אוכלוסייתה (10% מהאוכלוסייה הועברה למדינות אחרות במסגרת הוויתורים הטריטוריאליים), היא פורקה ממושבותיה ברחבי העולם, הוטלה עליה האשמה בפרוץ המלחמה ונאסר עליה להחזיק צבא של יותר ממאה אלף איש, חיל שריון וחיל אוויר.
=== השפל הגדול ===
=== מדיניות הפייסנות ===
== פרוץ המלחמה ==
| |||