ספירת העומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בזמן שבית המקדש היה קיים: משתמש:מי־נהר, אכן הביטוי מקובל, אבל רצוננו שגם יושבי קרו"ת יבינו את הנושא. לכן שינית את הכותרת, אבל השארתי את גוף הפסקא (וגם מסיבות אחרות נראה לי שעדיף להשאיר בגוף הפיסקא).
שורה 19:
{{ש}}וכן בספר [[דברים]]: {{ציטוטון|שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.|{{תנ"ך|דברים|טז|ט|י}}}}
 
==בזמןבימי שביתבית המקדש היה קיים==
{{ערך מורחב|מנחת העומר}}
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים היו מקריבים 'ממחרת השבת', היינו ב[[ט"ז בניסן]] – למחרת חג ה[[פסח]], את [[מנחת העומר]] של ראשית הקציר. הקרבן נקרא 'עומר', על שם '''כמות''' התבואה המוקרבת, שהיא 'עומר', לכהן שיניפנו 'לפני ה' '. על שם הנפה זו הקרבן נקרא גם 'עומר התנופה'.