בקר הבית – הבדלי גרסאות

האדם משתמש בפרות לשימושים מגוונים: פרות משמשות כבהמות משא ו[[חרישה]], מנוצלות ל[[חליבה]], נשחטות למאכל, גלליהן משמשים לבעירה והסקה, מעורן מפיקים מוצרי [[עור (חומר גלם)|עור]], מעצמותיהן מפיקים [[דבק]].

 

 

כמו כל [[יונק]], הפרה מניבה חלב עבור צאצאיה. האדם משתמש בחלב זה לתזונתו שלו ומגדל את הפרה כך שתפיק את מרב החלב האפשרי. לשם כך, במשך עשרות שנים עברה הפרה [[ברירה מלאכותית]] אינטנסיבית שתגדיל את תפוקת החלב שלה. כיוון שהפרה מניבה חלב רק לאחר המלטה, מגדלי הפרות שומרים על הפרה במצב כמעט תמידי של [[הריון]] או בתקופה שלאחר המלטה לאורך כל השנה ברציפות. לשם כך משתמשים מגדלי הבקר ב[[הזרעה מלאכותית]], המבוצעת כ־60 יום לאחר מועד ההמלטה על מנת להבטיח את המשך הפוריות וההנבה של הפרה. מחזור החלב של הפרה לאחר ההמלטה נקרא "שנת החלב".

 

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זכויות בעלי חיים]], [[רווחת בעלי חיים]], [[צער בעלי חיים]]}}

 

הביקורת על גידול הבקר לצורכי בשר וחלב כאחד באה גם מארגונים [[סביבתנות|סביבתניים]], הטוענים שגידול בקר לבשר הוא תעשייה מזהמת ובזבזנית. הטענות מתמקדות בפליטת גזי חממה, זיהום קרקע, בזבוז מים ובזבוז שטחים לצורך גידול מזון לבעלי החיים. על פי מחקר של [[מכון ויצמן]] ייצור של חלבון בקר דורש פי 25 יותר שטח חקלאי מאשר חלבון צמחי שווה ערך{{הערה|[https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/כמה-מזון-אנחנו-מפסידים-ואיך-אפשר-להאכיל-את-כל-האנושות-לאורך-זמן/סביבה-וטבע כמה מזון אנחנו מפסידים, ואיך אפשר להאכיל את כל האנושות לאורך זמן]}}{{הערה|The opportunity cost of animal based diets exceeds all food losses - http://www.pnas.org/content/115/15/3804|כיוון=שמאל}}.

 

{{פרים}}

[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]

[[קטגוריה:בעלי חיים בתנ"ך]]

[[קטגוריה:מגה-פאונה]]