חסידות סלונים – הבדלי גרסאות

לאחר פטירת רבי משה מקוברין בשנת [[תרי"ח]] ([[1858]]), פנו רוב החסידים שנמנו באלפים{{הערה|זכרונות יחזקאל קוטיק, פרק 15.}} לתלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] ([[1804]]-[[1883]]) מסלונים ומינוהו לאדמו"ר. הוא מכונה על שם ספרו העיקרי, יסוד העבודה. נפטר ב[[י"א בחשוון]] [[תרמ"ד]] (1883).

 

[[קובץ:האדמור מסלונים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר רבי אברהם יהושע השיל וינברג]]

לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמו"רים. הבכור, רבי [[ישכר לייב וינברג]] (מכונה ביידיש "דער עלטערער", כלומר: המבוגר), חתנו של רבי [[שלום פרלוב|שלום פרלוב מבראהין]], כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, ונפטר ב[[כ"ח בניסן]] שנת [[תרפ"ח]] ([[1928]]). את מקומו תפס בנו, רבי [[אברהם יהושע השיל וינברג]]{{הערה|חתנו של הרב דוד וינפלד (חותנו בזיווג שני של ה[[ישראל אלתר|בית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]]).}} אשר עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) ופתח בית מדרש ב[[תל אביב]]. הוא חיבר ספר תורני-אנציקלופדי בשם "אוצר ערכי התורה - אשל אברהם". נפטר ב[[כ"ד בניסן]] [[תשל"ה]] ([[1975]]). על שמו רחוב אשל אברהם בבני ברק. בניו הם: [[שמואל וינברג]], לשעבר ראש עיריית [[בני ברק]] ומראשי [[פועלי אגודת ישראל]], והרב [[אריה וינברג]], ראש מוסדות "לב בנים".