מינרט – הבדלי גרסאות

למתחם הר הבית ("חראם א-שריף" בפי המוסלמים) יש ארבעה מינרטים שונים הבנויים על החומה המקיפה אותו. בקירות הצפוני והמערבי: מינרט אלפח׳ריה, שנבנה בפינה הדרום-מערבית ב-1278, ומינרט ע׳ואנימה (בני שייח' ע'אנם אבן עלי) שנבנה בפינה הצפון-מערבית בין 1297-1298 ושופץ בחלקו העליון ב-1924; שניהם נבנו מספוליה צלבנית מתוך מטרה לחגוג את הניצחון על הצלבנים. המינרטים נבנו בסגנון סורי-ריבועי, טיפוסי, עם מרפסת ואף עיטור [[מוקרנאס]]. בהמשך נבנה מינרט שער השלשלת (באב א-סלסלה) ב-1329 בקיר המערבי של הר הבית, על פתח הכניסה הראשי להר, בסגנון סורי-ריבועי, במסגרת תנופת הבנייה הממלוכית לאורך רחוב השלשלת, שמוביל למתחם המקודש. מאוחר יותר, ב-1367, האמיר סיף א-דין קטלובע'אה בנה את מינרט השבטים (אל-אסבאט). למינרט בסיס ריבועי ממלוכי, שכיום יושב עליו גוף "עפרוני" דקיק וגבוה שנבנה בתקופה העות׳מאנית (1924). למבנה זה חמש קומות ומדרגות לולייניות המובילות למרפסת המואזין, בראש המינרט; המרפסת מקורה ומעליה כיפה. המינרט דומה למבנה המינרט ב[[מגדל דוד|מצודת העיר ירושלים ("מגדל דוד")]] שנבנה בין 1635 ל-1665. מינרט זה יוצא דופן בבנייה הממלוכית, שאופיינה בבסיסי מינרטים מרובעים ולא מעוגלים. המינרט קרוי בשם שבטי ישראל, כי לפי המסורת המוסלמית יצאו היהודים דרך השער שבקרבתו (אל-אסבאט) בתום התפילה בבית המקדש. לפי סברה אחרת, הצריח קרוי על שם [[בריכת ישראל]] הסמוכה. (ב-2006, הודיע מלך ירדן [[עבדאללה השני]] על כוונה, שטרם מומשה, להקים מינרט חמישי בסמוך ל[[אורוות שלמה|מסגד מרוואן]] על גבי הקיר המזרחי של הר הבית, שישקיף על [[הר הזיתים]]).{{מיון רגיל:{{הערה| https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3360707,00.html.}}}}[[קובץ:TM fachariyya musk minarett.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צריח מסגד פח'ריה]]

בתקופה זוהממלוכית נבנו גם ברובע הנוצרי בירושלים גם שני מינרטים החובקים את מתחם [[כנסיית הקבר]]: מינרט [[מסגד עומר]], שנבנה ב-1418, ומינרט [[אל-ח'נקה א-צלאחיה]] שנבנה ב-1341 בהוראת הסולטאן [[מוחמד בן קלאוואןקלאוון]]. שני המינרטים בסגנון סורי-מרובע מובהק, וניכר שנבנו כזוג. גבהם עולה על גובה כנסיית הקבר, והקו המחבר ביניהם חוצה את קבר ישו.{{הערה|Murphy-O'Connor, Jerome (2008). Two Mosques. The Holy Land: An Oxford Archaeological Guide from Earliest Times to 1700. Oxford Archaeological Guides. Oxford: Oxford University Press. pp. 62–63. {{ISBN|978-0-19-923666-4}}.|כיוון=שמאל}}