רבי שמעון בר יוחאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2600:1700:DAC0:16E0:E8E3:A038:F16F:DB76 (שיחה) לעריכה האחרונה של בורה בורה |
←מקום קבורתו והנצחתו: {{מקור}} |
||
שורה 70:
לאחר פטירתו מתואר במדרש כי [[רבי יהושע בן לוי]] מצא את [[אליהו הנביא]] יושב בפתח מערת רשב"י, ושם שאלו לגבי זמן ביאת ה[[משיח]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צח|א|ללא=שם}}.}}. במדרש אחר מתואר כיצד עסקו רבי יהושע בן לוי ואליהו הנביא בהלכות שנאמרו בשם רשב"י, ונכנסו למערת קבורתו כדי לשאלו בדבר שנתקשו בו{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|לה|ב}}.}}.
האתר המזוהה כיום עם קברו של רשב"י נמצא ב[[הר מירון]], מדרום למושב [[מירון (מושב)|מירון]] של ימינו. אתר הקבר משך אליו את [[מקובלי צפת]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. העלייה המרכזית לרגל קרויה '''[[הילולא דרבי שמעון בר יוחאי]]''' על קברו ב[[ל"ג בעומר]], יום פטירתו על פי המסורת, בו פוקדים את הציון מאות אלפים מכל רחבי העולם. נהוג להביא ילדים בני שלוש למירון ולספר אותם שם את ה[[תספורת]] הראשונה בחייהם בטקס המכונה [[חאלקה]], כיוון שרבי [[חיים ויטאל]], תלמידו של [[האר"י]], סיפר כי רבו עשה כן לבנו.{{מקור}}
הילולת רשב"י הביאה לאימוץ המנהג, בגרסאות שונות, בישראל ובגולה. דמותו של רשב"י בל"ג בעומר קשורה גם כדמות קבלית{{הערה|שם=הוס|הוס, בועז, תשס"ב, מקום קדוש, '''זמן קדוש, ספר קדוש: השפעת ספר הזוהר על מנהגי העלייה לרגל למירון וחגיגות ל"ג בעומר''', קבלה 7, לוס אנג'לס, 237-256.}}, וגם כצדיק שמגן, מרפא ומברך ביום זה. דמותו כצדיק שפורש חסות בל"ג בעומר, היוותה השראה לעליות לקבר ולהדלקות לזכר צדיקים רבים אחרים בישראל ובגולה{{הערה|שם=לוינסקי 1|לוינסקי, יום טוב. תשי"ט. '''מאי ל"ג בעומר?'''. בתוך: לוינסקי, יום טוב (עורך), [http://www.hebrewbooks.org/41737 ספר המועדים ו], אגודת עונג שבת, תל אביב, 336-359.}}.
| |||