תל אדמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למבנה ציבור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
| שם =
| שם בשפת המקור =
|תמונה=[[קובץ:אדמי הנקב.jpg|250px|מרכז]]
| כיתוב = ערוץ נחל אֲדָמִי הקניוני (הַנֶּקֶב של "אֲדָמִי הַנֶּקֶב" המקראית?) ובו בוקע עין אֲדָמִי (באזור הצמחייה שבחלק התחתון של הערוץ בתמונה). בערך באמצע גובה הגבעה בחלק הימני של הצילום ניתן לראות את שרידי ח'רבת דמין, ותל אֲדָמִי נישא מעליה בראש הגבעה.
| שמות נוספים = "ח'רבת א-דאמיה"{{ש}}"ח'רבת דמין"
| מיקום =
שורה 34:
== ארכאולוגיה ומחקר ==
[[קובץ:תל אדמי.jpg|250px|ממוזער|תל אֲדָמִי - מבט מכוון מערב]]
תל אדמי, אינו [[תל]] [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]], אלא גבעה טבעית. מרחוק הוא דומה לכזה מאחר שה[[חיקסוס]]ים, שהקימו את היישוב בתקופת [[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה בייניימית|הברונזה הבייניימית]], בנו [[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללת]] הגנה גדולה מצידו המערבי של ה[[תל]], ואת היישוב הם בנו בשיפוליה המזרחיים של הסוללה. הסוללה הגנה על העיר מהכיוון בו אין הגנה טבעית, מקום חיבור השלוחה ל[[רכס]].
הממצאים הקדומים ביותר שנמצאו בתל הם שלושה שפיפונים, אבני פולחן של דייגים וספנים מתקופת הברונזה הקדומה הנפוצים באזור הכנרת. לאחר [[תקופת הברונזה]] (בה הקימו ה[[חיקסוס]]ים את המקום), היה האתר מיושב מ[[תקופת הברזל]] ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]{{הערה|שם='''אריאל:81|1='''אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן''', עמ' 83-81, תל אדמי, ח' דמין.}}. בלב התל נבנה [[אקרופוליס]] מוקף חומה. רוב השרידים שבתל הם מהתקופה הביזנטית. ממזרח לאקרופוליס נמצאו אבני [[גזית]], שברי פסיפס ושברי רעפים, המעידות על [[מבנה ציבור]]י גדול, כנראה [[אדריכלות ביזנטית|כנסייה ביזנטית]] או [[בית כנסת]].
[[קובץ:חורבת דמין1|250px|ממוזער|ח'רבת דמין]]
החורבה שלמרגלות התל, נחפרה על ידי חוקרי המאה ה-19, ובהם [[ויקטור גרן]], שטחה כ-80 דונם והיא בנויה ממספר מפלסים ממזרח למערב. דרך החורן ההיסטורית עברה בסמוך. תושבי החורבה עיבדו את האדמות הפוריות שבעמק שלמרגלות הגבעה ובנו בריכת השקיה הקולטת את מימיה מעין אדמי הסמוך. במקום יש כמות גדולה של שרידים אריכטקטונים כולל קירות רבים העומדים על תילם ושני בתי בד מרשימים. השרידים מתוארכים ל[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית בארץ ישראל]], התקופה הביזנטית וה[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל]]. חלק מהאבנים מהתקופה הביזנטית שימשו לבנייה משנית במבני הכפר המוסלמי המאוחר שבמקום. ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] תושבי הכפר הפכו לדרוזים בידי מפיץ הדת הדרוזית בארץ ישראל משאיח' אלחמא. הכפר היה מיושב עד שנת 1948.
| |||