מגן דוד אדום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מחוז מרכז: פרטים על סמך מידע אישי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
'''מגן דוד אדום בישראל''', המוכר גם ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''מד"א''', הוא [[ארגון]] ההצלה הלאומי של [[ישראל]]. הארגון בנוי על-פי הדגם של [[הוועד הבינלאומי של הצלב האדום]], והוא מספק שירותי [[עזרה ראשונה]], [[פינוי נפגעים]] באמצעות [[אמבולנס]]ים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ו[[רפואת חירום]] ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מגן דוד אדום מתנהל כאגודת עזרה של [[מתנדבים]] שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק.
תפקידו הראשי של מגן דוד אדום הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים (
תקציב מגן דוד אדום עומד על כ-645 מיליון [[ש"ח]] בשנה.{{הערה|שם=דוח17|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mdais.org/media/1226/דוח_2017.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח שנתי 2017|אתר=|עמודים=6|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-05-15}}}}
מנכ"ל הארגון הוא [[אלי בין]] ונשיא הארגון הוא [[אבי זהר|אבי זוהר]].
שורה 20:
הרעיון להקים גוף רפואי יהודי המקביל לצלב האדום הופיעה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] במספר מוקדים. הראשון היה ה[[רופא]] ה[[יהדות שווייץ|יהודי-שווייצרי]], ד"ר [[משה ארלנגר]], אשר בשנת [[1915]] הקים ב[[ירושלים]] אגודה בשם זה לטיפול בחיילים יהודיים פצועים או שבויים. זאת כדי שלא ייאלצו להזדקק לשירותי "[[הצלב האדום]]" ה[[נוצרי]]. לקראת סוף המלחמה אימצו את הרעיון [[הגדודים העבריים]] ששירתו ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. האגף הרפואי שלהם פעל תחת סמל [[מגן דוד]] צבוע אדום עד פירוקם במאי [[1921]]. הגדודים העבריים נעזרו בעניין זה בארגון "מגן דוד אדם" שהוקם ב[[ניו יורק]] באפריל [[1918]]. הארגון האמריקאי עסק בעבודה רפואית וסניטרית ב[[ארץ ישראל]]. במשך הזמן הארגון פתח 70 סניפים ובהם 25 אלף חברים, רובם בארצות הברית אך חלק גם בקנדה, באנגליה ואפילו סניף אחד ב[[תל אביב]]{{הערה|{{דואר היום||מכתבים למערכת|1919/08/29|00412}}}}. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן דוד אדום.
במקביל, בספטמבר [[1918]] הוקם ב[[יפו]] ארגון מקביל בעל שם זהה. הארגון הוקם בהתאם להצעת ועד המתנדבות שליד הוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל. בגוף החדש
=== הקמת הארגון ===
[[קובץ:בית מגן דוד אדום ברחוב מזאה.jpg|200px|ממוזער|בית מגן דוד אדום ב[[רחוב מזא"ה]] 13, 1946]]
[[קובץ:Agoda-le-ezra-meira-1930-harvard-university-library.jpg|200px|ממוזער|צריף האגודה לעזרה מהירה]]
בעקבות
הארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה ל-73 מתנדבים.{{הערה|{{דבר||מגן דוד אדום|1930/06/19|00404}}{{ש}}{{דואר היום||מגן דוד אדום|1930/07/11|00607}}}}
עקב המצב הביטחוני בירושלים, התפתחות המודעות בארגון שירות לפצועים, אזרחים ולוחמים נוסד מגן דוד אדום בירושלים בשנת [[1934]]. המייסדים היו הד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניסל. הארגון היה קשור ל"[[ההגנה|הגנה]]" ול"הדסה"{{הערה| [[יהושע בן אריה]], "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק : הרפואה בירושלים, פרק משנה : "שרותי הרפואה בירושלים", פרופ' שמואל ניסן, הוצאת [[יד בן צבי]], עמוד 317}}. בהמשך קמו אגודות נפרדות בערים נוספות ובהמשך התאגדו כולם לפעול כארגון אחד. החל משנת [[1939]] השתתף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.
שורה 35:
=== לאחר קום המדינה ===
[[קובץ:Magen David Adom1948.jpg|200px|ממוזער|ימין|אמבולנס בימי [[מלחמת העצמאות]]]]
ב־[[15 בנובמבר]] [[1948]], נמסר למגן דוד אדום "אווירון אמבולנס" - אמבולנס מוטס שנרכש מכספי תלמידי בתי הספר העירוניים בעיר תל אביב, ביוזמה של הד"ר [[ברוך בן-יהודה]]. הטקס נערך ב-[[שדה דב]]. עם תחילת [[מלחמת העצמאות]] נענה מגן דוד אדום לבקשת [[דוד בן-גוריון]] לשמש הזרוע המסייעת של "השירות הרפואי הצבאי" בראשותו של הד"ר [[חיים שיבא]]. מגן דוד אדום העביר לצבא 50 אמבולנסים שהתקבלו כתרומה מיהדות [[ארצות הברית]]{{הערה|1={{ישראל היום|דיוויד סלע|המאבק על האמבולנסים|671397|5 יולי 2019}}}} וסייע בהכשרה, בלימוד ובאימון של צוותי הרפואה הראשונים של [[צה"ל]].{{הערה|"נאחזים באוויר: ילדי תל אביב רכשו אווירון אמבולנס למד"א] [[ישראל היום]], "70 שנים אחרי", דייוויד סלע, מוסף שיששבת 16 בנובמבר 2018, עמוד 18}}.
[[קובץ:Magen David Paramedic, Tel Aviv 1947.jpg|200px|ממוזער|[[חובש]] מטפל בפצוע ב[[מלחמת העצמאות]]]]
עם קום המדינה הפך מגן דוד אדום לארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל לשירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית ולשירותי הדם. מעמדו ניתן לו באופן רשמי בשנת [[1950]] מתוקף '''[[חוק מגן דוד אדום]], התש"י-1950'''{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950|כתובת=https://www.mdais.org/media/1599/חוק-מדא.pdf|תאריך=1950|מידע נוסף=באתר מגן דוד אדום}}}}. חוק זה הכיר בו הוכר כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל הפועל לסיוע בריאותי לרשויות הציבוריות. באותה עת היו לאגודה כ-28 סניפים בישראל.
ביולי [[1950]] התכנסו ב-[[אולם נחמני]] שבתל אביב מאות פעילים, עובדים בכירים ונציגי מתנדבים של "מגן דוד אדום" למה שתואר בהזמנה כ"כנס חירום". למוזמני הכנס התברר לפי תוכן הנאומים ש"מצב הארגון בכי רע". על אף הקשיים הניכרים מגן דוד אדום, בעיקר בסניפו בתל אביב הגביר בשנה שחלפה את פעילותו, בסניף תל אביב טופלו כ-3,082 מקרי אסון וסיפקו שירותי עזרה ראשונה ל-17,000 איש ואישה.{{הערה|"מגן דוד נזקק לעזרה: הקופה ריקה והעתיד מעורפל" [[ישראל היום]], "70 שנים אחרי" דיוויד סלע, 3 ביולי 2020, מוסף שישבת, עמוד 12}}
בשנת [[1959]] גדל הארגון עד כדי 50 סניפים ו-158 אמבולנסים.{{הערה|{{חרות||הג"א מתאימה עצמה ללוחמה נגד מטוסי סילון ונשק חדיש|1959/02/10|00110}}}}
בתאריך [[22 במאי]] [[1970]] נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ב[[רחוב יגאל אלון]] 60 בשכונת [[יד אליהו]] ב[[תל אביב]]. ב-[[25 במרץ]] [[2009]] נחנך בו
בשנת [[1987]] נחנך [[בנק הדם]] המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|שיבא (תל השומר)]] לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ב[[יפו]]. בשנת [[2016]] החלה בנייתו של בניין בנק הדם החדש בסמוך ל[[רמלה]]. זהו בנק הדם התת-קרקעי הראשון מסוגו בעולם.<ref>{{כיכר השבת|kikar.co.il בשיתוף מד"א|בנק הדם של מד"א - התת קרקעי הראשון בעולם|214856|20 בנובמבר 2016}}</ref>
[[קובץ:דגל מד"א ודגל ישראל.jpg|ממוזער|ברחובות בית שמש הונפו דגלי מד"א לצד דגלי ישראל כאות מחווה למד"א הודות לעזרתו בתקופת הקורונה]]
|