מגן דוד אדום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מחוז מרכז: פרטים על סמך מידע אישי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Sigarya (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 9:
'''מגן דוד אדום בישראל''', המוכר גם ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''מד"א''', הוא [[ארגון]] ההצלה הלאומי של [[ישראל]]. הארגון בנוי על-פי הדגם של [[הוועד הבינלאומי של הצלב האדום]], והוא מספק שירותי [[עזרה ראשונה]], [[פינוי נפגעים]] באמצעות [[אמבולנס]]ים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ו[[רפואת חירום]] ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מגן דוד אדום מתנהל כאגודת עזרה של [[מתנדבים]] שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק.
 
תפקידו הראשי של מגן דוד אדום הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים ("לבנים") ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן) שצבעו צהוב. תפקידים נוספים של מגן דוד אדום הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה ו[[החייאה]], מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול [[בנק הדם|שירותי התרמת דם]] ועזרה ל[[צה"ל]] בשעת חירום ממלחמה. מלבד זאת פועל הארגון למתן סיוע הומניטרי וכן בחלוקת מצרכי מזון לקשישים ומשפחות נזקקות.{{הערה|[https://www.mdais.org/about/ באתר הארגון]}}. כמו כן מגן דוד אדום עובד בשיתוף עם [[משרד החינוך]] באמצעות פרויקטים כגון [[פרויקט מחויבות אישית]].
 
תקציב מגן דוד אדום עומד על כ-645 מיליון [[ש"ח]] בשנה.{{הערה|שם=דוח17|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mdais.org/media/1226/דוח_2017.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח שנתי 2017|אתר=|עמודים=6|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-05-15}}}}. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מאגודות הידידים. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן וציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי [[בנק הדם]]. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי נט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו מהווה כ-7% מהתקציבמתקציב הארגון.
 
מנכ"ל הארגון הוא [[אלי בין]] ונשיא הארגון הוא [[אבי זהר|אבי זוהר]].
שורה 20:
הרעיון להקים גוף רפואי יהודי המקביל לצלב האדום הופיעה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] במספר מוקדים. הראשון היה ה[[רופא]] ה[[יהדות שווייץ|יהודי-שווייצרי]], ד"ר [[משה ארלנגר]], אשר בשנת [[1915]] הקים ב[[ירושלים]] אגודה בשם זה לטיפול בחיילים יהודיים פצועים או שבויים. זאת כדי שלא ייאלצו להזדקק לשירותי "[[הצלב האדום]]" ה[[נוצרי]]. לקראת סוף המלחמה אימצו את הרעיון [[הגדודים העבריים]] ששירתו ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. האגף הרפואי שלהם פעל תחת סמל [[מגן דוד]] צבוע אדום עד פירוקם במאי [[1921]]. הגדודים העבריים נעזרו בעניין זה בארגון "מגן דוד אדם" שהוקם ב[[ניו יורק]] באפריל [[1918]]. הארגון האמריקאי עסק בעבודה רפואית וסניטרית ב[[ארץ ישראל]]. במשך הזמן הארגון פתח 70 סניפים ובהם 25 אלף חברים, רובם בארצות הברית אך חלק גם בקנדה, באנגליה ואפילו סניף אחד ב[[תל אביב]]{{הערה|{{דואר היום||מכתבים למערכת|1919/08/29|00412}}}}. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן דוד אדום.
 
במקביל, בספטמבר [[1918]] הוקם ב[[יפו]] ארגון מקביל בעל שם זהה. הארגון הוקם בהתאם להצעת ועד המתנדבות שליד הוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל. בגוף החדש שירותשירתו באופן וולונטרי רופאים, חובשים ואחיות וכן בעלי תפקידים נוספים. הם הגישו סיוע רפואי וסיעוד לחיילי הגדודים העבריים ולאוכלוסייה הכללית. הארגון פרסם קול קורא לצעירים יהודים להתגייס לשורותיו למען הערך הלאומי שהוא מייצג בדרך לעצמאות, וכך נכתב: {{ציטוטון|לא על בני עם נוכרי, המדברים שפה נוכריה, צריכים אנו להטיל את הטיפול בגיבורי חיילינו}} הקריאה לא נפלה על אוזניים ערלות וכ-500 צעירים התנדבו לארגון. גם הארגון הישראלי וגם אחיו האמריקאי פורקו עם פירוק הגדודים העבריים ב-1921.
 
=== הקמת הארגון ===
[[קובץ:בית מגן דוד אדום ברחוב מזאה.jpg|200px|ממוזער|בית מגן דוד אדום ב[[רחוב מזא"ה]] 13, 1946]]
[[קובץ:Agoda-le-ezra-meira-1930-harvard-university-library.jpg|200px|ממוזער|צריף האגודה לעזרה מהירה]]
בעקבות הגידולגידול האוכלוסיה ב[[תל אביב]] התוססת התרבו מקרי תאונות הדרכים בעיר. ד"ר משולם ליבונטין, אשר ראה במצרים שני זוגות אופניים עם מיטה, הציע לעירייה לרכוש כלי כזה שישמש לעזרה דחופה. על אף שפקידי העירייה הסכימו להקצות את הסכום הדרוש לכך הרעיון לא יצא לפועל. ב-[[7 ביוני]] [[1930]] התכנסו ד"ר [[משולם ליבונטין]], [[חיים אלפרין]], [[משה רבינוביץ']], [[משה פרנקל]], ד"ר [[ישעיהו אליהו]], ד"ר ברזל ו[[חיים ליבוביץ]] בבית קפה תל אביבי והחליטו להקים את "'''אגודה לעזרה מהירה - מגן דוד אדום'''"{{הערה|{{דבר||עזרה מהירה|1930/06/15|00402}}}}.
 
הארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה ל-73 מתנדבים.{{הערה|{{דבר||מגן דוד אדום|1930/06/19|00404}}{{ש}}{{דואר היום||מגן דוד אדום|1930/07/11|00607}}}}. באוגוסט אישר [[הנציב העליון]] הבריטי את רישום האגודה והיא החלה לאסוף תרומות לרכישת [[אמבולנס]]{{הערה|{{דבר||יום מגן דוד אדום|1930/08/15|00300}}}}. בדצמבר 1930 נרכש האמבולנס אשר הוכשר לייעודו בינואר [[1931]].{{הערה|{{דבר||אבטומוביל לעזרה מהירה|1930/12/10|00306}}}}{{הערה|{{דואר היום||מגן דוד אדום|1931/01/21|00400}}}}. ב-[[24 בינואר]] התקיימה נסיעת האמבולנס הראשון בתל אביב מביתו של ליבונטין עד ביתו של [[מאיר דיזנגוף]]. דיזנגוף גם יזם איחוד ארגוני מגן דוד אדום שפעלו בערים השונות. באפריל [[1931]] נחנך בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13.{{הערה|{{דואר היום||חנוכת בית מגן דוד אדום|1931/04/14|00409}}}}. בספטמבר החלו אנשי הארגון ללבוש מדים אפורים עם סמל הארגון.{{הערה|{{דואר היום||לתשומת לב|1931/09/06|00400}}}}. בשנה הראשונה לפעילותה הגישה האגודה עזרה ל-1,032 איש.{{הערה|{{דואר היום||באגודת מגן דוד אדום|1932/01/01|00403}} - יוער שנראה שהשירות החל לפני אפריל, ראו {{דואר היום||התנגשות מכוניות|1931/03/25|00406}}}}.בשנת 1932 כבר היו 2,582 קריאות ובשנה שלאחריה – 4,046 קריאות. ביוני [[1932]] יצא הארגון במבצע לגיוס כספים לאמבולנס שני.{{הערה|{{דבר||עזרו לעוזר - תרמו למגן דוד אדום|1932/06/24|00606}}}}.
 
עקב המצב הביטחוני בירושלים, התפתחות המודעות בארגון שירות לפצועים, אזרחים ולוחמים נוסד מגן דוד אדום בירושלים בשנת [[1934]]. המייסדים היו הד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניסל. הארגון היה קשור ל"[[ההגנה|הגנה]]" ול"הדסה"{{הערה| [[יהושע בן אריה]], "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק : הרפואה בירושלים, פרק משנה : "שרותי הרפואה בירושלים", פרופ' שמואל ניסן, הוצאת [[יד בן צבי]], עמוד 317}}. בהמשך קמו אגודות נפרדות בערים נוספות ובהמשך התאגדו כולם לפעול כארגון אחד. החל משנת [[1939]] השתתף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.
שורה 35:
=== לאחר קום המדינה ===
[[קובץ:Magen David Adom1948.jpg|200px|ממוזער|ימין|אמבולנס בימי [[מלחמת העצמאות]]]]
ב־[[15 בנובמבר]] [[1948]], נמסר למגן דוד אדום "אווירון אמבולנס" - אמבולנס מוטס שנרכש מכספי תלמידי בתי הספר העירוניים בעיר תל אביב, ביוזמה של הד"ר [[ברוך בן-יהודה]]. הטקס נערך ב-[[שדה דב]]. עם תחילת [[מלחמת העצמאות]] נענה מגן דוד אדום לבקשת [[דוד בן-גוריון]] לשמש הזרוע המסייעת של "השירות הרפואי הצבאי" בראשותו של הד"ר [[חיים שיבא]]. מגן דוד אדום העביר לצבא 50 אמבולנסים שהתקבלו כתרומה מיהדות [[ארצות הברית]]{{הערה|1={{ישראל היום|דיוויד סלע|המאבק על האמבולנסים|671397|5 יולי 2019}}}} וסייע בהכשרה, בלימוד ובאימון של צוותי הרפואה הראשונים של [[צה"ל]].{{הערה|"נאחזים באוויר: ילדי תל אביב רכשו אווירון אמבולנס למד"א] [[ישראל היום]], "70 שנים אחרי", דייוויד סלע, מוסף שיששבת 16 בנובמבר 2018, עמוד 18}}.
 
[[קובץ:Magen David Paramedic, Tel Aviv 1947.jpg|200px|ממוזער|[[חובש]] מטפל בפצוע ב[[מלחמת העצמאות]]]]
עם קום המדינה הפך מגן דוד אדום לארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל לשירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית ולשירותי הדם. מעמדו ניתן לו באופן רשמי בשנת [[1950]] מתוקף '''[[חוק מגן דוד אדום]], התש"י-1950'''{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950|כתובת=https://www.mdais.org/media/1599/חוק-מדא.pdf|תאריך=1950|מידע נוסף=באתר מגן דוד אדום}}}}. חוק זה הכיר בו הוכר כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל הפועל לסיוע בריאותי לרשויות הציבוריות. באותה עת היו לאגודה כ-28 סניפים בישראל.
 
ביולי [[1950]] התכנסו ב-[[אולם נחמני]] שבתל אביב מאות פעילים, עובדים בכירים ונציגי מתנדבים של "מגן דוד אדום" למה שתואר בהזמנה כ"כנס חירום". למוזמני הכנס התברר לפי תוכן הנאומים ש"מצב הארגון בכי רע". על אף הקשיים הניכרים מגן דוד אדום, בעיקר בסניפו בתל אביב הגביר בשנה שחלפה את פעילותו, בסניף תל אביב טופלו כ-3,082 מקרי אסון וסיפקו שירותי עזרה ראשונה ל-17,000 איש ואישה.{{הערה|"מגן דוד נזקק לעזרה: הקופה ריקה והעתיד מעורפל" [[ישראל היום]], "70 שנים אחרי" דיוויד סלע, 3 ביולי 2020, מוסף שישבת, עמוד 12}}
 
בשנת [[1959]] גדל הארגון עד כדי 50 סניפים ו-158 אמבולנסים.{{הערה|{{חרות||הג"א מתאימה עצמה ללוחמה נגד מטוסי סילון ונשק חדיש|1959/02/10|00110}}}}. הארגון קיבל על עצמו את הפרוטוקולים המקובלים לטיפול של [[האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה]] {{אנ|American Heart Association}}.
 
בתאריך [[22 במאי]] [[1970]] נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ב[[רחוב יגאל אלון]] 60 בשכונת [[יד אליהו]] ב[[תל אביב]]. ב-[[25 במרץ]] [[2009]] נחנך בו נמצא מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון.
 
בשנת [[1987]] נחנך [[בנק הדם]] המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|שיבא (תל השומר)]] לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ב[[יפו]]. בשנת [[2016]] החלה בנייתו של בניין בנק הדם החדש בסמוך ל[[רמלה]]. זהו בנק הדם התת-קרקעי הראשון מסוגו בעולם.<ref>{{כיכר השבת|kikar.co.il בשיתוף מד"א|בנק הדם של מד"א - התת קרקעי הראשון בעולם|214856|20 בנובמבר 2016}}</ref>. הארגון מתרים מאות אלפי מנות דם מלא ומרכיבי דם בשיטת [[אפרזיס]]. בשיטה זו מעובד הדם למרכיבים לצורך ייעול ומבצע את כל הבדיקות הנדרשות במעבדות ייעודיות.
[[קובץ:דגל מד"א ודגל ישראל.jpg|ממוזער|ברחובות בית שמש הונפו דגלי מד"א לצד דגלי ישראל כאות מחווה למד"א הודות לעזרתו בתקופת הקורונה]]