מגן דוד אדום

ארגון ההצלה הלאומי של ישראל
Disambig RTL.svg המונח "מד"א" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב קהילה, ראו מרא דאתרא.

מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מגן דוד אדום מתנהל כאגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק.

מגן דוד אדום
Logo Magen David Adom.svg
בניין הנהלת מגן דוד אדום בתל אביב
בניין הנהלת מגן דוד אדום בתל אביב
Red Star of David.svg
תחום פעילויות בריאות אדם, סיוע הומניטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רחוב יגאל אלון 60, תל אביב
מקום פעילות ישראלישראל  ישראל
מייסדים משולם ליבונטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל אלי בין עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 1,300 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 7 ביוני 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mdais.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הסמליל של מגן דוד אדום עד 2012

תפקידו הראשי של מגן דוד אדום הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים ("לבנים") ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן). תפקידים נוספים של מגן דוד אדום הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמת דם ועזרה לצה"ל בשעת חירום ממלחמה. מלבד זאת פועל הארגון למתן סיוע הומניטרי וכן בחלוקת מצרכי מזון לקשישים ומשפחות נזקקות[1]. כמו כן מגן דוד אדום עובד בשיתוף עם משרד החינוך באמצעות פרויקטים כגון פרויקט מחויבות אישית.

תקציב מגן דוד אדום עומד על כ-645 מיליון ש"ח בשנה[2]. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מאגודות הידידים. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן וציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי נט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו מהווה כ-7% מהתקציב הארגון.

מנכ"ל הארגון הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא אבי זוהר.

היסטוריהעריכה

רקעעריכה

 
אחות יהודיה תומכת בלוחם עברי, 1918

הרעיון להקים גוף רפואי יהודי המקביל לצלב האדום הופיעה במלחמת העולם הראשונה במספר מוקדים. הראשון היה הרופא היהודי-שווייצרי, ד"ר משה ארלנגר, אשר בשנת 1915 הקים בירושלים אגודה בשם זה לטיפול בחיילים יהודיים פצועים או שבויים בשם זה. זאת כדי שלא ייאלצו להזדקק לשירותי "הצלב האדום" הנוצרי. לקראת סוף המלחמה אימצו את הרעיון הגדודים העבריים ששירתו בצבא הבריטי. האגף הרפואי שלהם פעל תחת סמל מגן דוד צבוע אדום עד פירוקם במאי 1921. הגדודים העבריים נעזרו בעניין זה בארגון "מגן דוד אדם" שהוקם בניו יורק באפריל 1918. הארגון האמריקאי עסק בעבודה רפואית וסניטרית בארץ ישראל. במשך הזמן הארגון פתח 70 סניפים ובהם 25 אלף חברים, רובם בארצות הברית אך חלק גם בקנדה, באנגליה ואפילו סניף אחד בתל אביב[3]. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן דוד אדום.

במקביל, בספטמבר 1918 הוקם ביפו ארגון מקביל בעל שם זהה. הארגון הוקם בהתאם להצעת ועד המתנדבות שליד הוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל. בגוף החדש שירות באופן וולונטרי רופאים, חובשים ואחיות וכן בעלי תפקידים נוספים. הם הגישו סיוע רפואי וסיעוד לחיילי הגדודים העבריים ולאוכלוסייה הכללית. הארגון פרסם קול קורא לצעירים יהודים להתגייס לשורותיו למען הערך הלאומי שהוא מייצג בדרך לעצמאות, וכך נכתב: "לא על בני עם נוכרי, המדברים שפה נוכריה, צריכים אנו להטיל את הטיפול בגיבורי חיילינו" הקריאה לא נפלה על אוזניים ערלות וכ-500 צעירים התנדבו לארגון. גם הארגון הישראלי וגם אחיו האמריקאי פורקו עם פירוק הגדודים העבריים ב-1921.

הקמת הארגוןעריכה

 
בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13, 1946
 
צריף האגודה לעזרה מהירה

בעקבות הגידול בתל אביב התוססת התרבו מקרי תאונות הדרכים בעיר. ד"ר משולם ליבונטין, אשר ראה במצרים שני זוגות אופניים עם מיטה, הציע לעירייה לרכוש כלי כזה שישמש לעזרה דחופה. על אף שפקידי העירייה הסכימו להקצות את הסכום הדרוש לכך הרעיון לא יצא לפועל. ב-7 ביוני 1930 התכנסו ד"ר משולם ליבונטין, חיים אלפרין, משה רבינוביץ', משה פרנקל, ד"ר ישעיהו אליהו, ד"ר ברזל וחיים ליבוביץ בבית קפה תל אביבי והחליטו להקים את "אגודה לעזרה מהירה - מגן דוד אדום"[4].

הארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה ל-73 מתנדבים[5]. באוגוסט אישר הנציב העליון הבריטי את רישום האגודה והיא החלה לאסוף תרומות לרכישת אמבולנס[6]. בדצמבר 1930 נרכש האמבולנס אשר הוכשר לייעודו בינואר 1931[7][8]. ב-24 בינואר התקיימה נסיעת האמבולנס הראשון בתל אביב מביתו של ליבונטין עד ביתו של מאיר דיזנגוף. דיזנגוף גם יזם איחוד ארגוני מגן דוד אדום שפעלו בערים השונות. באפריל 1931 נחנך בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13[9]. בספטמבר החלו אנשי הארגון ללבוש מדים אפורים עם סמל הארגון[10]. בשנה הראשונה לפעילותה הגישה האגודה עזרה ל-1,032 איש[11].בשנת 1932 כבר היו 2,582 קריאות ובשנה שלאחריה – 4,046 קריאות. ביוני 1932 יצא הארגון במבצע לגיוס כספים לאמבולנס שני[12].

עקב המצב הביטחוני בירושלים, התפתחות המודעות בארגון שירות לפצועים, אזרחים ולוחמים נוסד מגן דוד אדום בירושלים בשנת 1934. המייסדים היו הד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניסל. הארגון היה קשור ל"הגנה" ול"הדסה"[13]. בהמשך קמו אגודות נפרדות בערים נוספות ובהמשך התאגדו כולם לפעול כארגון אחד. החל משנת 1939 השתתף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.

משנות הארבעים הוציא לאור מגן דוד אדום את "מדריך לעזרה ראשונה" שנכתב על ידי ד"ר אריה אלוטין, ראש אגף ההדרכה של הארגון. ספר זה הודפס עד שנות השבעים ב-15 מהדורות, תורגם לאנגלית לצרפתית ולערבית, והופץ ב-65,000 עותקים בעברית וביחד עם ההוצאה העממית בשם "עזרה ראשונה לכל" (20,000 עותקים) והתרגומים, כ־100,000 עותקים. בשנת 1960 הוציא לאור מגן דוד אדום את החוברת "הנשמה מפה לפה", חוברת שהייתה בסיס לספרי הדרכת שיטת ההחייאה של שנות השמונים ואילך, (הופצה עד 1971 ב-140,000 עותקים)[14].

לאחר קום המדינהעריכה

 
אמבולנס בימי מלחמת העצמאות

ב־15 בנובמבר 1948, נמסר למגן דוד אדום "אווירון אמבולנס" - אמבולנס מוטס שנרכש מכספי תלמידי בתי הספר העירוניים בעיר תל אביב, ביוזמה של הד"ר ברוך בן-יהודה. הטקס נערך ב-שדה דב. עם תחילת מלחמת העצמאות נענה מגן דוד אדום לבקשת דוד בן-גוריון לשמש הזרוע המסייעת של "השירות הרפואי הצבאי" בראשותו של הד"ר חיים שיבא. מגן דוד אדום העביר לצבא 50 אמבולנסים שהתקבלו כתרומה מיהדות ארצות הברית[15] וסייע בהכשרה, בלימוד ובאימון של צוותי הרפואה הראשונים של צה"ל[16].

 
חובש מטפל בפצוע במלחמת העצמאות

עם קום המדינה הפך מגן דוד אדום לארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל לשירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית ולשירותי הדם. מעמדו ניתן לו באופן רשמי בשנת 1950 מתוקף חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950[17]. חוק זה הכיר בו הוכר כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל הפועל לסיוע בריאותי לרשויות הציבוריות. באותה עת היו לאגודה כ-28 סניפים בישראל.

ביולי 1950 התכנסו ב-אולם נחמני שבתל אביב מאות פעילים, עובדים בכירים ונציגי מתנדבים של "מגן דוד אדום" למה שתואר בהזמנה כ"כנס חירום". למוזמני הכנס התברר לפי תוכן הנאומים ש"מצב הארגון בכי רע". על אף הקשיים הניכרים מגן דוד אדום, בעיקר בסניפו בתל אביב הגביר בשנה שחלפה את פעילותו, בסניף תל אביב טופלו כ-3,082 מקרי אסון וסיפקו שירותי עזרה ראשונה ל-17,000 איש ואישה[18]

בשנת 1959 גדל הארגון עד כדי 50 סניפים ו-158 אמבולנסים[19]. הארגון קיבל על עצמו את הפרוטוקולים המקובלים לטיפול של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (אנ').

בתאריך 22 במאי 1970 נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ברחוב יגאל אלון 60 בשכונת יד אליהו בתל אביב. ב-25 במרץ 2009 נחנך בו נמצא מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון.

בשנת 1987 נחנך בנק הדם המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ביפו. בשנת 2016 החלה בנייתו של בניין בנק הדם החדש בסמוך לרמלה. זהו בנק הדם התת-קרקעי הראשון מסוגו בעולם[20]. הארגון מתרים מאות אלפי מנות דם מלא ומרכיבי דם בשיטת אפרזיס. בשיטה זו מעובד הדם למרכיבים לצורך ייעול ומבצע את כל הבדיקות הנדרשות במעבדות ייעודיות.

 
ברחובות בית שמש הונפו דגלי מד"א לצד דגלי ישראל כאות מחווה למד"א הודות לעזרתו בתקופת הקורונה

הארגון פועל להנחלת המשפט ההומניטארי הבין לאומי בציבור בישראל. הוא מדריך ומנחה למניעת מחלות ותאונות על בסיס כבוד הזולת וקדושת החיים. לפיכך, הארגון מטפל בכל אדם הזקוק לעזרה, ללא יחס לשיוך אתני, פוליטי גזעי או דתי. אפילו טרוריסטים יזכו לטיפול מידיהם של צוותי מגן דוד אדום. הארגון אמון על העברת סיוע הומניטארי באסונות שונים בעולם ובשיתוף עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות. משלחות נרחבות יצאו לטיפול ברעידת האדמה בנפאל, ברעידת האדמה בהאיטי וברעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי. בנוסף, מסייע הארגון בסיוע הומניטארי בתוך מדינת ישראל לקשישים ולנזקקים.

בשנת 2018 החלה הקמת הבניין החדש של בנק הדם המרכזי ברמלה.

במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 סייעו כוחות מגן דוד אדום במאבק נגד המגפה. הארגון פרסם סרטון נגיש למאבק בנגיף[21], לצד הובלת חולים בקורונה להמשך טיפול מחוץ לביתם[22] וביצוע בדיקות לגילוי קורונה[23].

שיתופי פעולהעריכה

שיתוף פעולה בינלאומיעריכה

ארגון מגן דוד אדום התקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל בתחילה הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד. ב-8 בדצמבר 2005 עודכנו הוראות הארגון בעקבות לחץ ישראל וארצות הברית. בעקבות זאת הותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". כך, התקבל ב-2006 כחבר מלא, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני. על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל ומחוצה לה. רק משלחות שיצאו לאזורי מצוקה ויידרשו על ידי המדינה המארחת להשתמש בסמל המעוין האדום יעשו כן[24].

מגן דוד אדום חתם ב-2002 על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי.

במרץ 2011 נערך בניהול מגן דוד אדום והסהר האדום הירדני, תרגיל משותף להיערכות לרעידות אדמה. בתרגיל השתתפו כ-200 איש, בהם אנשי מקצוע מיומנים משתי המדינות וחברי הסגל האקדמי וסטודנטים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[25].

בדצמבר 2019, 15 רופאים ופרמדיקים מרחבי העולם הצטרפו ליחידת החירום הבינלאומית של מגן דוד אדום[26].

שיתוף פעולה עם איחוד הצלהעריכה

בשנת 2006 קם ארגון מקביל בשם "איחוד הצלה". תחילה התקיים שיתוף פעולה בין הארגונים אך בשנת 2008 חדל מגן דוד אדום להעביר קריאות חירום לכונני איחוד הצלה, עקב החשש להגעת כוננים שאינם מוסמכים[27]. בעקבות אי שיתוף המידע ניסו באיחוד הצלה לפעול להקמת מוקד טלפוני מאוחד לכל ארגוני החירום בישראל כדוגמת 911[28]. ביולי 2017 פורסם חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות להסדרת שיתוף הפעולה בין הארגונים. ע"פ ההסדר, הקריאות למרכז השליטה והבקרה יגיעו למגן דוד אדום, ומוקד מגן דוד אדום יזניק את כונני איחוד הצלה אשר שמותיהם הועברו לידי משרד הבריאות ואושרו על ידם[29]. ניהול האירוע יהיה בידי מגן דוד אדום באמצעות אפליקציה סלולרית מיוחדת שתתאם בין הארגונים והכוננים בשטח[30]. האפליקציה בשם 'מערך הכוננים הלאומי' פותחה על ידי מגן דוד אדום והושקה ב-20 באוגוסט 2018 על ידי משרד הבריאות[31], אך המחלוקת המשפטית בין הארגונים עדיין נמשכת[32].

שיתוף פעולה עם הסהר האדום הפלסטיניעריכה

 
העברת פצוע פלסטיני בנוהל "גב אל גב" במעבר קלנדיה, 2011

ב-28 בנובמבר 2005 נחתם מזכר הבנות בין מגן דוד אדום לבין הסהר האדום הפלסטיני. לפי ההסכם מגן דוד אדום לא ייתן שירותי רפואת חירום ביהודה ושומרון. הסכם זה אושרר גם בכניסתם המשותפת לוועד הבינלאומי של הצלב האדום שנה לאחר מכן. באוגוסט 2011 החל מגן דוד אדום לשנות את הסימול של האמבולנסים היישובים ביהודה ושומרון[33]. הכיתוב מגן דוד אדום נמחק ובמקום סמל מגן דוד האדום הרגיל, מופיע מגן דוד ובתוכו מטה אסקלפיוס. מגן דוד אדום נימק את הצעד בצורך להבדיל בין כלל האמבולנסים היישובים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון[34]. לפי פר סטנבק, המשקיף שמונה ליישום ההסכם בין מגן דוד אדום לסהר האדום[35], מחיקת סמלי מגן דוד אדום התבצעה במסגרת הסכם עם הצלב האדום. לפי ההסכם, תרומות מרחבי העולם למגן דוד אדום לא יכולות להיות מופנות על ידי הארגון ליהודה ושומרון. מגן דוד אדום בתגובה רשמית הכחיש את קיום המסמך וטען כי לא חל שום שינוי בפעילות ביהודה ושומרון[36]

לאמבולנסים של הסהר האדום הפלסטיני אין היתר לעבור בשטחי ישראל ואמבולנסים של מגן דוד אדום לא עוברים בשטחי הרשות הפלסטינית. ישנה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכויות התנועה של אמבולנסים במזרח ירושלים. ב-2005 סוכם כי חמישה אמבולנסים ו-22 אנשי צוות פלסטינים יוסמכו לעבור אל מזרח ירושלים לצורך פינוי חולים לטיפול בישראל, בעיקר בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. אלו מצטרפים אל ארבעה אמבולנסים של בית החולים ליולדות של הסהר האדום. הללו מגיעים לקריאות הן דרך הפניות של מגן דוד אדום והן דרך קריאות של תושביה הערבים של השכונות המזרחיות.

יתר האמבולנסים הפלסטינים לא מורשים להיכנס למזרח ירושלים וכמעט כל החולים הפלסטינים מועברים לירושלים בשיטת "גב אל גב". לפי שיטה זו האמבולנסים מתאמים הגעה למחסום הקרוב באמצעות מנהלת התיאום והקישור או מול מתאמת בריאות של המנהל האזרחי. אל המחסום מוזעק אמבולנס ישראלי מטעם מגן דוד אדום. שני האמבולנסים נוסעים זה לקראת זה ברוורס (ומכאן שם השיטה) והחולה מועבר מן האמבולנס הפלסטיני אל האמבולנס הישראלי[37]. ארגוני זכויות אדם העלו ביקורת כנגד השיטה מאחר שהיא מעכבת את פינוי החולים הפלסטינים[38].

יחידותעריכה

כונני תגובה מיידיתעריכה

 
לחיצה על הסמליל פותחת קריאה למוקד ומועבר לו אוטומטית מיקום הטלפון ומידע רפואי קודם על הפונה

מגן דוד אדום מפעיל יחידת כונני תגובה מיידית ארצית המורכבת מ-6,500 מתנדבים[39], בהם מגישי עזרה ראשונה, חובשי רפואת חירום, חובשים בכירים, פרמדיקים ורופאים. בעת קבלת קריאה באחד ממוקדי מגן דוד אדום מאותרים הכוננים הקרובים למקום הקריאה באופן אוטומטי ומוזנקים באמצעות רכבם הפרטי או אופנועי מגן דוד אדום. בזכות פריסתם הרחבה מתקצרים זמני התגובה המאפשר להגיש סיוע ראשוני מציל חיים. הכוננים מחויבים להשתלמויות מקצועיות ולביצוע משמרות באמבולנסים. לרשות גדוד הכוננים אמצעי איתור ומכשירי קשר. כלל הכוננים מאוכנים לאפליקציה ייעודית המתריעה בזמן אמת על אירועי חירום בסביבתם. לחברי הגדוד הכוננים ערכות עזרה ראשונה, ציוד החייאה מתקדם ודפיברילטורים חצי אוטומטיים. בשירות היחידה 500 אופנועים תלת גלגלים וכן הוקמו יחידות בימבולנסים ואופניים לשם הגעה מהירה למקומות אורבניים צרים.

נוער מד"אעריכה

  ערך מורחב – נוער מד"א

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי הפועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות. נוער מד"א מורכב ממתנדבי נוער בגילאי 15 עד 18.

פרויקט נאמן חייםעריכה

 
סמליל התוכנית

בינואר 2016 הושק פרויקט נאמן חיים במסגרתו אזרחים בעלי הכשרה רפואית נרתמים להענקת טיפול ראשוני במצבי חירום המתרחשים בסביבתם הקרובה. סוג האירועים העיקרי עמם הפרויקט נועד להתמודד הוא מקרים של דום לב ואובדן הכרה שבהם לטיפול בדקות הראשונות יש חשיבות מיוחדת[40]. השותפים למיזם משתמשים באפליקציה מבוססת מיקום שמאפשרת להזעיק נאמני חיים חיים הקרובים ביותר לאירוע בזמן אמת. האפליקציה משמשת בגרסתה המורחבת גם את כלל פעילי מד"א. למעלה מ-21,000[39] אנשי רפואה שהצטרפו לפרויקט נאמני החיים.

היעד שהציב ארגון מגן דוד אדום לעצמו הוא לגייס לתוכנית מיליון מצטרפים בתוך כמה חודשים[41].

מד"א מוקד לאומי משולבעריכה

בשנת 2007 הקים מגן דוד אדום בשכונת קיראון בקריית אונו את מוקד השליטה והבקרה הארצי שנקרא מד"א מוקד לאומי משולב ובראשי תיבות - ממל"מ. למוקד מספר מוקדים[42]:

  • מוקד רפואי - במוקד זה יושבים חובשים, פרמדיקים, ורופאים המאשרים פעולות הדורשות אישור מיוחד, ומפקחים על פעולת הצוותים.
  • מוקד 101 - העונה לשיחות החירום ומסייע לשאר המוקדים ברחבי הארץ. כל השיחות נענות באופן מיידי אצל המוקדן הפנוי הראשון בשונה מבעבר, אז הן היו תלויות באזור החיוג.
  • מוקד פיקוח על אירועים משמעותיים (מוקד ארצי) - חומרים מסוכנים (חומ"ס) ואירוע רב נפגעים (אר"ן). כמו כן המוקד מהווה גורם אחראי באירועים הדורשים הזנקת מסוק. המוקד גם מפקח על כלל האזורים והמרחבים, ועל פעולות הצוותים בהם.
  • מוקד בתי ספר - נותן מענה בעת צורך רפואי בבתי הספר במקום האחיות.
  • מוקד תגובה מיידית (כוננים) - מזניק את הכוננים האופנועים והאמבולנסים הכוננים, הקרובים ביותר למקרים הרפואיים על פי הצורך.
  • מוקד מחוז מרכז - משגר את רכבי ההצלה לאירועים המתקבלים בקווי מ-101 בגזרה מיבנה ועד וינגייט. מהרצליה ועד לאריאל - קרני שומרון, מודיעין, מודיעין עלית.

יחידת האיתור הבינלאומיתעריכה

  ערך מורחב – יחידת האיתור הבינלאומית

יחידת האיתור הבינלאומית היא יחידה הפועלת במסגרת מגן דוד אדום, כחלק משירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום. מטרת היחידה איתור בני משפחה וחברים שהופרדו במהלך אסונות נרחבים.

היחידה הוקמה לאחר חתימת מדינת ישראל על אמנות ז'נבה, ובהן הנחיה להפעיל שירותי חיפוש קרובים. השירות מטפל בבקשת איתור קרובים שהקשר איתם אבד כתוצאה ממלחמות או מאסונות טבע. בין השנים 20022007 יחידת האיתור הבינלאומית טיפלה ביותר מ-5,000 פניות. ביותר מ-1,700 מקרים, הפונים קיבלו אישור על מוות או גירוש יקיריהם ממדינות שונות[43].

אמצעיםעריכה

נתונים על מגן דוד אדום
  • 2 מסוקים לפינוי נפגעים
  • 3 שניות עד מענה מוקד לקריאת חירום
  • 5 דקות זמן להגעת כונן על אופנוע
  • 8 דקות זמן להגעת אמבולנס
  • 8 טרקטורונים לפינוי נפגעים
  • 15 שניות בין קריאות חירום
  • 38 שניות בין הזנקת אמבולנסים
  • 43 ניידות לאיסוף תרומות דם
  • 50 רכבי הצלה מוגני ירי
  • 143 תחנות מגן דוד אדום
  • 379 ניידות טיפול נמרץ
  • 500 פעולות החייאה בחודש
  • 500 כונני תגובה מיידית עם אופנועים
  • 1,079 אמבולנסים
  • 1,300 מנות דם נתרמות ביום
  • 1,745 נסיעות אמבולנס מבצעיות ביום
  • 1930 שנת ההקמה של מגן דוד אדום
  • 1950 השנה בה נחקק חוק מגן דוד אדום
  • 2,100 עובדים
  • 4,500 נפגעי תאונות עבודה טופלו בשנת 2016
  • 11,000 בני נוער מתנדבים
  • 17,000 מתנדבים חובשים, פרמדיקים ורופאים
  • 20,000 מתנדבים 'נאמני חיים'
  • 26,000 מ"ר השטח של 'קריית מד"א' הנבנית ברמלה
  • 40,000 מנות לחג וציוד חורף לנזקקים
  • 71,000 נפגעי תאונות דרכים טופלו ופונו בשנת 2016
  • 100,000 איש מודרכים מדי שנה
  • 702,000 איש טופלו ופונו בשנת 2016
  • 1,500,000 שעות התנדבות של נוער
  • 2,000,000 שיחות חירום למוקד מגן דוד אדום בשנה
  • 650,000,000 ש"ח התקציב השנתי של מגן דוד אדום[2]



מתוך מד"א החיים, מגזין ידידי מגן דוד אדום בישראל, נובמבר 2017

בארגון 1,850 שכירים[דרוש מקור] ולצידם כ-26,000 מתנדבים[44]. הוא מהווה את ארגון ההתנדבות הלא-ממשלתי הגדול במדינת ישראל. הארגון מפעיל 9 סוגי ניידות מבצעיות עיקריות:

  • אמבולנס רגיל (לבן) - הכולל נהג (בעל הכשרת חובש/חובש בכיר/פרמדיק) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.
  • אמבולנס משופר - הכולל נהג שהוא חובש ופרמדיק ועוד שני מתנדבים, לאמבולנס זה מצורף ארגז תרופות ומוניטור.
  • אמבולנס טיפול נמרץ - ידוע בראשי התיבות אט"ן. האמבולנס הכולל פרמדיק, נהג ומתנדב. עד ינואר 2015 האמבולנס נקרא נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) שכלל גם רופא.
  • תחנת אירוע רב-נפגעים - ידוע בראשי התיבות תאר"ן. משמשת כעמדת פיקוד ניידת ובסיס לוגיסטי באירוע רב נפגעים. נקרא בעבר תער"ן - תחנת עזרה ראשונה ניידת.
  • טיפול נמרץ בהיטס - מסוק הכולל טייס ו-2 פרמדיקים, עם יכולת פינוי של 2 פצועים.
  • אוטובוס להעברות טיפול נמרץ - כולל צוות רפואי מלא של פרמדיק, רופא ונהג. יתרונו על פני ניידת רגילה הוא יכולת העברת חולה עם מיטת האשפוז שלו בבית החולים.
  • אופנולנס - הלחם אופנוע ואמבולנס, משמש לכונני תגובה מיידית.
  • בימבולנס - כלי רכב חשמלי קומפקטי. מטרתם היא קיצור זמן ההגעה של כונני מגן דוד אדום לאירועי חירום באזורים עירוניים.
  • אמבולנס המשאלות - הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה.
  • אופניים - בנוסף לכלי הרכב ישנם מתנדבים הרכובים על אופניים חשמליים ייעודיים המכילים ציוד עזרה ראשונה לשיפור יכולת התגובה בערים צפופות.
  • ניידת דם - ניידת של בנק הדם בה מועבר ציוד וצוות מתרימים. לאחר ההתרמה מועברות בה מנות הדם אל בנק הדם בתל השומר לסינון ואחסון. מכילה מיטת התרמה אחת.
  • ניידת דם גדולה - ניידת דם המכילה שתי מיטות וצוות מתרימים.

ההכשרות שניתן לעבור כוללות הכשרת מגיש עזרה ראשונה, "חובש רפואת חירום" (חובש-נהג אמבולנס), מפעיל תאר"ן, מסייע אט"ן, חובש בכיר, פרמדיק, מדריך, מוקדן, מתרים דם, וקצין איתור.

פריסהעריכה

במגן דוד אדום ישנם 4 מחוזות, 10 מרחבים ו-11 מוקדים, והוא כולל בתוכו כ-2,100 עובדים וכ-17,000 מתנדבים נכון לנובמבר 2017[45]. במגן דוד אדום עובדים ומתנדבים אנשים מגיל 15 ועד גיל הפרישה ולעיתים מעבר. לארגון למעלה כ-1,080 אמבולנסים מסוגים שונים, כ-143 תחנות ונקודות הזנקה ויחידת כוננים מתנדבים הנושאים ברכבם ציוד החייאה והצלה, יחידת אופנועים עם פריסה ארצית של כ-600 אופנועים, יחידת בימבולנס ארצית, יחידת האופניים, וזאת על מנת להקטין את זמן התגובה, מה שיכול במקרים מסוימים, להבדיל בין חיים למוות.

מחוז צפוןעריכה

מחוז מרכזעריכה

מרחב ירושליםעריכה

מחוז דרוםעריכה

זמני תגובהעריכה

בתקופת האינתיפדה השנייה (2001–2004) הגיע האמבולנס הראשון לזירת האירוע בממוצע אחרי 3.9 דקות. הפצוע הראשון פונה אחרי 10.7 דקות בממוצע, הפצוע הדחוף האחרון פונה אחרי 25.2 דקות[47]. בעשור השני של המאה ה-21, זמן תגובה לאמבולנס עומד על כ-8.3 דק' מקבלת קריאה.

מדיםעריכה

 
סמל מגן דוד כפי שמופיע על המדים הרשמיים

המדים התקניים במגן דוד אדום כוללים חולצה בצבע לבן, מכנסיים בצבע כחול-כהה, פליס בצבע כחול-כהה או אדום-כהה וכן מעיל בצבע אדום או כחול.

על החולצה ועל המכנסיים מופיע פס אפור המחזיר אור, ובנוסף יכול להופיע פס נוסף המעיד על הכשרת לובש החולצה:

סמל סוג הכשרה צבעים הערות
  פרמדיק פס כתום מעל הפס האפור
  חובש בכיר פס כחול מעל הפס האפור
  חובש רפואת חירום/משתלם פרמדיקים פס אפור בלבד ייתכנו גם בעלי הכשרות פחותות (מע"ר / מע"ר בכיר) מעל גיל 18, אך הם יהיו ללא דרגות.
  מדריך פס ירוק מעל הפס האפור נמצא בשימוש החל ממדריכים ב' אך לא תקף בכל המרחבים.
  מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) פס אדום מעל הפס האפור לרוב נוער עד גיל 18, בחלק מהמרחבים גם לאחר גיל 18.
עובד מנהלה ללא פסים כלל עובד מנהלה, בדרך כלל יענוד דרגות מנהלה.

דרגותעריכה

  ערך מורחב – דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל

מסלול קידום מתן (חובשים)עריכה

דרגה שם דרגה וותק בארגון/הכשרה המזכה בדרגה
  מתן חובש רפואת חירום
  מת"ש
(מתן שני)
הכשרת חובש בכיר
  מת"מ
(מתן מתקדם)
קצין משמרת
אחראי התרמה
  מת"ב
(מתן בכיר)
חונך מתרים
נאמן איכות
נאמן בטיחות
  מת"ק
(מתן בכיר מתקדם)
ראש צוות התרמה
  רמ"ת
(רב מתן)
נהג אחראי תחנה
  רמ"ב
(רב מתן בכיר)

מסלול קידום מזר (פרמדיקים)עריכה

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מז"ר פרמדיק
  מז"ש
(מזר שני)
לאחר סיום הכשרת קורס מורשי אט"ן
  מז"מ
(מזר מתקדם)
חונך בקורס פרמדיק
  מז"ב
(מזר בכיר)
  מב"מ
(מזר בכיר מתקדם)
מרכז תחום בנה"ד
  רמ"ז
(רב מזר)
פרמדיק אחראי
אחראי מוקד
מתאם התרמות דם
אחראי מתנדבים אזורי

מסלול קידום מגן (מנהלה)עריכה

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מג"ר
(מגן ראשון)
מנהל מדור
סופרוויזר
מדריך ראשי קורס פרמדיק
יו"ר הנהלת מתנדבים המכהן כנציג מועצת מגן דוד אדום
סגן מנהל מעבדה
דרגת כבוד
  סמ"ג
(סגן מגן)
מנהל מעבדה
סגן/עוזר מנהל מרחב
סגן/עוזר מנהל מחלקה
  מג"מ
(מגן משנה)
מנהל מחלקה
  תמ"ג
(תת מגן)
מנהל מרחב
מנהל מערך
סגן מנהל אגף
  מגן מנהל אגף
  רמ"ג
(רב מגן)
מנהל כללי

ארגוני הצלה הפועלים תחת מגן דוד אדוםעריכה

  ערך מורחב – הצלה ישראל

ארגוני הצלה שונים פועלים תחת מד"א, כגופים התנדבותיים המאגדים כונני מגן דוד אדום דתיים וחרדים למתן מענה רפואי ראשוני עד להגעת האמבולנס. ארגון "הצלה" הוא גוף התנדבותי חברתי שפועל בהנחיות ובהוראות פוסקי הלכה ובשיתוף פעולה מלא עם "מגן דוד אדום בישראל". בשנת 1991 נוסד גרעין בירושלים שהיה הראשון בישראל.

  • הצלה גוש דן - ארגון הצלה שהוקם בראשית שנות ה-80 והיה מראשוני ארגוני ההצלה החרדיים. בשנותיו הראשונות, סייע הארגון שמרכזו בבני-ברק להקמה של קבוצות מתנדבי 'הצלה' באזורים רבים בארץ. בארגון מתנדבים בערי גוש-דן והוא מפעיל קבוצות מתנדבים נוספות בצפון ובדרום. בראשות הארגון עומד אשר שלומוביץ. רב הארגון הוא הרב שמואל אליעזר שטרן.
  • צוות הצלה - ארגון מתנדבים הפועל בירושלים וסביבתה, בית שמש ורחובות. צוות הצלה מפעיל כ-180 מתנדבים המשמשים כונני רפואת חירום לתגובה מהירה, בירושלים, בית שמש ורחובות. בין חברי הארגון נמנים מתנדבים בעלי הכשרה רפואית של חובש, אח, פרמדיק ונהג אמבולנס[48].
  • הצלה ללא גבולות - ארגון הצלה הפועל מאז אוקטובר 2000. פעיליו פרושים בכל יהודה ושומרון ובמקומות מסוימים בפריפריה.
  • הצלה פתח תקווה - ארגון מתנדבים הפועל בפתח תקווה, בראש הארגון עומד ישראל גודלבסקי. רב הארגון הרב שלמה גוטפריד. בהצלה פתח תקווה ישנם כ-130 מתנדבים.
  • החובש הר נוף - ארגון מקומי בשכונת הר נוף בירושלים, המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת המתנדבים השכונתית.
  • הצלה יבנאל - ארגון מקומי ביבנאל המורכב מכוננים חסידי ברסלב[49].
  • הצלה דרום - ארגון שפועל באשדוד ויישובי חבל לכיש.

בנוסף ישנם גופי הצלה באלעד, רחובות, ראש העין, קריית ספר, עפולה, מירון וצפת, כפר חב"ד, טבריה, חולון ובת-ים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

 
בול ישראלי לציון 25 שנה למגן דוד אדום, ערך נקוב 160 פרוטות, שנת 1955

קישורים חיצונייםעריכה

  אתר האינטרנט של מגן דוד אדום

היסטוריה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באתר הארגון
  2. ^ 1 2 דו"ח שנתי 2017 (עמ' 6)
  3. ^ מכתבים למערכת, דואר היום, 29 באוגוסט 1919
  4. ^ עזרה מהירה, דבר, 15 ביוני 1930
  5. ^ מגן דוד אדום, דבר, 19 ביוני 1930
    מגן דוד אדום, דואר היום, 11 ביולי 1930
  6. ^ יום מגן דוד אדום, דבר, 15 באוגוסט 1930
  7. ^ אבטומוביל לעזרה מהירה, דבר, 10 בדצמבר 1930
  8. ^ מגן דוד אדום, דואר היום, 21 בינואר 1931
  9. ^ חנוכת בית מגן דוד אדום, דואר היום, 14 באפריל 1931
  10. ^ לתשומת לב, דואר היום, 6 בספטמבר 1931
  11. ^ באגודת מגן דוד אדום, דואר היום, 1 בינואר 1932 - יוער שנראה שהשירות החל לפני אפריל, ראו התנגשות מכוניות, דואר היום, 25 במרץ 1931
  12. ^ עזרו לעוזר - תרמו למגן דוד אדום, דבר, 24 ביוני 1932
  13. ^ יהושע בן אריה, "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק : הרפואה בירושלים, פרק משנה : "שרותי הרפואה בירושלים", פרופ' שמואל ניסן, הוצאת יד בן צבי, עמוד 317
  14. ^ אריה אלוטין, "מדריך לעזרה ראשונה", הוצאת מגן דוד אדום, מהדורה 15, תשל"א, 1971, הערות למהדורה החמש עשרה, עמוד 23, XXIII (בלטינית), בהקדמה לספר
  15. ^ דיוויד סלע, ‏המאבק על האמבולנסים, באתר ישראל היום, 5 יולי 2019
  16. ^ "נאחזים באוויר: ילדי תל אביב רכשו אווירון אמבולנס למד"א] ישראל היום, "70 שנים אחרי", דייוויד סלע, מוסף שיששבת 16 בנובמבר 2018, עמוד 18
  17. ^ חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950, באתר מגן דוד אדום, ‏1950
  18. ^ "מגן דוד נזקק לעזרה: הקופה ריקה והעתיד מעורפל" ישראל היום, "70 שנים אחרי" דיוויד סלע, 3 ביולי 2020, מוסף שישבת, עמוד 12
  19. ^ הג"א מתאימה עצמה ללוחמה נגד מטוסי סילון ונשק חדיש, חרות, 10 בפברואר 1959
  20. ^ kikar.co.il בשיתוף מד"א, ‏בנק הדם של מד"א - התת קרקעי הראשון בעולם, באתר כיכר השבת, 20 בנובמבר 2016
  21. ^ שאלות ותשובות בשפת הסימנים בנושא הקורונה, על הנגיף באופן כללי, על התסמינים שלו, ועל נושא הבידוד הביתי, בעמוד הפייסבוק של מגן דוד אדום, 20 במרץ 2017 (אורך: 7:40 דקות), עם כתוביות וסאונד
  22. ^ אמבולנס מד"א עבור חולי קורונה עם הפרדה אטומה בין תא הנהג לתא הנוסעים, באתר מגן דוד אדום, 29 במרץ 2020
  23. ^ אדיר ינקו, פחות מ-100 חולי קורונה חדשים ביממה, מוקד הבדיקות של מד"א מפסיק לפעול, באתר ynet, 2 במאי 2020
  24. ^ יואב שטרן, לסמל המעוין אין משמעות דתית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2005
  25. ^ בצל האסון ביפן: ישראל וירדן תרגלו היערכות אזורית לרעידות אדמה, באתר THE PULSE.co.il,‏ 21 במרץ 2011
  26. ^ "רופאים ופרמדיקים מרחבי העולם מצטרפים ליחידת החירום הבינלאומית של מד"א" ישראל חבר, "כל הזמן", 8 בדצמבר 2019
  27. ^ ועדת העבודה הרוחה והבריאות של הכנסת 2/06/2017, ועדת הבריאות של הכנסת 20 במרץ 2017
  28. ^ ועדת הכלכלה 12 במרץ 2012, ובקריאה טרומית על ידי ח"כ גפני ב 12/06/2017
  29. ^ סעיף 4 וסעיף 5.1 בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות 05/17
  30. ^ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 05/17
  31. ^ דוברות משרד הבריאות 20.08.2018
  32. ^ ליטל דוברוביצקי, הסכסוך נמשך: עכשיו איחוד הצלה ישראל תובע ממד"א 500 אלף שקל, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2019
  33. ^ עמיחי אתאלי, יהודה ושומרון: מד"א מחליף את המגן דוד, באתר nrg‏, 23 באוגוסט 2011
  34. ^ מגן דוד אדום פועל כרגיל ביהודה ושומרון, באתר www.mdais.org,‏ 5 באוקטובר 2011
  35. ^ בפברואר 2007 הסכימו מגן דוד אדום והסהר האדום הפלסטיני להזמין את פר סטנבאק להיות מפקח עצמאי למזכר ההבנות
  36. ^ חיים לוינסוןמד"א תפסיק לממן רכש אמבולנסים ביהודה ושומרון, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2011
  37. ^ הדס זיו, פינוי חולים בתוך ואל ירושלים ע"י הסהר האדום הפלסטיני לאור מזכר ההבנות בין מד"א לסהר האדום הפלסטיני, באתר רופאים למען זכויות אדם, ‏נובמבר 2010
  38. ^ פאדי עיאדאת, תביעה: פלסטיני תושב אבו דיס מת מפצעיו משום שבבית החולים הדסה סירבו להכניסו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
  39. ^ 1 2 על המתנדבים והכוננים באתר מגן דוד אדום
  40. ^ דברי מנהל אגף רפואה במד"א. פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מגן דוד אדום
  41. ^ פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מגן דוד אדום
  42. ^ ממל"מ באתר מגן דוד אדום
  43. ^ איתור קרובים בשגרה, באתר מגן דוד אדום
  44. ^ מתוך אתר הארגון
  45. ^ מתוך "מד"א החיים" הוצאת מד"א נובמבר 2017 (מופיע בערך זה)
  46. ^ "נחנכה נקודת הזנקה חדשה של מד"א בג'וליס". Tip News. ‏6 במאי 2018
  47. ^ הרפואה כרך 149, חוברת 7, יולי 2010
  48. ^ דף הפייסבוק של הארגון
  49. ^ עשור לארגון "הצלה יבנאל". ברסלב סיטי. 10 בפברואר 2019