מגן דוד אדום

ארגון ההצלה הלאומי של ישראל

מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מגן דוד אדום מתנהל כאגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק.

מגן דוד אדום (מד"א)
Logo Magen David Adom.svg
מגן דוד אדום בישראל
בניין הנהלת מגן דוד אדום הקודם בתל אביב
בניין הנהלת מגן דוד אדום הקודם בתל אביב
Red Star of David.svg
דגל מגן דוד אדום (מד"א)
התאגדות ארגון ללא מטרות רווח
תחום פעילויות בריאות אדם, סיוע הומניטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מטה הארגון רחוב הפלדה 5, אור יהודה
סינוף ארצי סינוף אקדמי לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מקום פעילות ישראלישראל ישראל
מייסדים משולם ליבונטין, ברוך ניסנבוים
נשיא אבי זהר
מנכ"ל אלי בין
עובדים 1,300 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 7 ביוני 1930 – הווה (92 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mdais.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הסמליל של מגן דוד אדום עד 2012

תפקידו הראשי של מגן דוד אדום הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים (לבנים) ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן) שצבעו צהוב. תפקידים נוספים של מגן דוד אדום הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמת דם ועזרה לצה"ל בשעת חירום. מלבד זאת פועל הארגון למתן סיוע הומניטרי וכן בחלוקת מצרכי מזון לקשישים ומשפחות נזקקות[1]. כמו כן מגן דוד אדום עובד בשיתוף עם משרד החינוך באמצעות פרויקטים כגון פרויקט מחויבות אישית.

בעקבות פרוץ מגפת הקורונה, החל מד"א לבצע דגימות קורונה בביתם של מטופלים, באתרי דיגום ובמתחמי דרייב-אין שהוקמו לטובת דגימות ברחבי הארץ. עם הגעת חיסוני הקורונה למדינת ישראל החל מד"א לחסן את בתי האבות ובניידות מיוחדות ברחבי הארץ.

תקציב מגן דוד אדום עומד על כ-645 מיליון ש"ח בשנה[2]. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מאגודות הידידים. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן וציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי נט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו מהווה כ-7% מתקציב הארגון.

מנכ"ל מד"א הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא אבי זוהר.

היסטוריהעריכה

רקעעריכה

 
אחות יהודיה תומכת בלוחם עברי, 1918

הרעיון להקים גוף רפואי יהודי המקביל לצלב האדום הופיעה במלחמת העולם הראשונה במספר מוקדים. הראשון היה הרופא היהודי-שווייצרי, ד"ר משה ארלנגר, אשר בשנת 1915 הקים בירושלים אגודה בשם זה לטיפול בחיילים יהודיים פצועים או שבויים. זאת כדי שלא ייאלצו להזדקק לשירותי "הצלב האדום" הנוצרי. לקראת סוף המלחמה אימצו את הרעיון הגדודים העבריים ששירתו בצבא הבריטי. האגף הרפואי שלהם פעל תחת סמל מגן דוד צבוע אדום עד פירוקם במאי 1921. הגדודים העבריים נעזרו בעניין זה בארגון "מגן דוד אדם" שהוקם בניו יורק באפריל 1918. הארגון האמריקאי עסק בעבודה רפואית וסניטרית בארץ ישראל. במשך הזמן הארגון פתח 70 סניפים ובהם 25 אלף חברים, רובם בארצות הברית אך חלק גם בקנדה, באנגליה ואפילו סניף אחד בתל אביב[3]. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן דוד אדום.

במקביל, בספטמבר 1918 הוקם ביפו ארגון מקביל בעל שם זהה. הארגון הוקם בהתאם להצעת ועד המתנדבות שליד הוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל. בגוף החדש שירתו באופן וולונטרי רופאים, חובשים ואחיות וכן בעלי תפקידים נוספים. הם הגישו סיוע רפואי וסיעוד לחיילי הגדודים העבריים ולאוכלוסייה הכללית. הארגון פרסם קול קורא לצעירים יהודים להתגייס לשורותיו למען הערך הלאומי שהוא מייצג בדרך לעצמאות, וכך נכתב: ”לא על בני עם נוכרי, המדברים שפה נוכריה, צריכים אנו להטיל את הטיפול בגיבורי חיילינו” הקריאה לא נפלה על אוזניים ערלות וכ-500 צעירים התנדבו לארגון. גם הארגון הישראלי וגם אחיו האמריקאי פורקו עם פירוק הגדודים העבריים ב-1921.

הקמת הארגוןעריכה

 
בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13, 1946
 
צריף האגודה לעזרה מהירה

בעקבות גידול האוכלוסייה בתל אביב התוססת התרבו מקרי תאונות הדרכים בעיר. ד"ר משולם ליבונטין, אשר ראה במצרים שני זוגות אופניים עם מיטה, הציע לעירייה לרכוש כלי כזה שישמש לעזרה דחופה. על אף שפקידי העירייה הסכימו להקצות את הסכום הדרוש לכך הרעיון לא יצא לפועל. ב-7 ביוני 1930 התכנסו ד"ר משולם ליבונטין, חיים אלפרין, משה רבינוביץ', משה פרנקל[4], ד"ר ישעיהו אליהו, ד"ר ברזל וחיים ליבוביץ בבית קפה תל אביבי והחליטו להקים את "אגודה לעזרה מהירה - מגן דוד אדום"[5].

הארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה ל-73 מתנדבים[6]. באוגוסט אישר הנציב העליון הבריטי את רישום האגודה והיא החלה לאסוף תרומות לרכישת אמבולנס[7]. בדצמבר 1930 נרכש האמבולנס אשר הוכשר לייעודו בינואר 1931[8][9]. ב-24 בינואר התקיימה נסיעת האמבולנס הראשון בתל אביב מביתו של ליבונטין עד ביתו של מאיר דיזנגוף. דיזנגוף גם יזם איחוד ארגוני מגן דוד אדום שפעלו בערים השונות. באפריל 1931 נחנך בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13[10]. בספטמבר החלו אנשי הארגון ללבוש מדים אפורים עם סמל הארגון[11]. בשנה הראשונה לפעילותה הגישה האגודה עזרה ל-1,032 איש[12].בשנת 1932 כבר היו 2,582 קריאות ובשנה שלאחריה – 4,046 קריאות. ביוני 1932 יצא הארגון במבצע לגיוס כספים לאמבולנס שני[13].

עקב המצב הביטחוני בירושלים, התפתחות המודעות בארגון שירות לפצועים, אזרחים ולוחמים נוסד מגן דוד אדום בירושלים בשנת 1934. המייסדים היו הד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניסל. הארגון היה קשור ל"הגנה" ול"הדסה"[14]. בהמשך קמו אגודות נפרדות בערים נוספות ובהמשך התאגדו כולם לפעול כארגון אחד. החל משנת 1939 השתתף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.

משנות הארבעים הוציא לאור מגן דוד אדום את "מדריך לעזרה ראשונה" שנכתב על ידי ד"ר אריה אלוטין, ראש אגף ההדרכה של הארגון. ספר זה הודפס עד שנות השבעים ב-15 מהדורות, תורגם לאנגלית לצרפתית ולערבית, והופץ ב-65,000 עותקים בעברית וביחד עם ההוצאה העממית בשם "עזרה ראשונה לכל" (20,000 עותקים) והתרגומים, כ־100,000 עותקים. בשנת 1960 הוציא לאור מגן דוד אדום את החוברת "הנשמה מפה לפה", חוברת שהייתה בסיס לספרי הדרכת שיטת ההחייאה של שנות השמונים ואילך, (הופצה עד 1971 ב-140,000 עותקים)[15].

לאחר קום המדינהעריכה

 
אמבולנס בימי מלחמת העצמאות

ב־15 בנובמבר 1948, נמסר למגן דוד אדום "אווירון אמבולנס" - אמבולנס מוטס שנרכש מכספי תלמידי בתי הספר העירוניים בעיר תל אביב, ביוזמה של הד"ר ברוך בן-יהודה. הטקס נערך ב-שדה דב. עם תחילת מלחמת העצמאות נענה מגן דוד אדום לבקשת דוד בן-גוריון לשמש הזרוע המסייעת של "השירות הרפואי הצבאי" בראשותו של הד"ר חיים שיבא. מגן דוד אדום העביר לצבא 50 אמבולנסים שהתקבלו כתרומה מיהדות ארצות הברית[16] וסייע בהכשרה, בלימוד ובאימון של צוותי הרפואה הראשונים של צה"ל[17].

 
חובש מטפל בפצוע במלחמת העצמאות

עם קום המדינה הפך מגן דוד אדום לארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל לשירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית ולשירותי הדם. מעמדו ניתן לו באופן רשמי בשנת 1950 מתוקף חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950[18]. חוק זה הכיר בו הוכר כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל הפועל לסיוע בריאותי לרשויות הציבוריות. באותה עת היו לאגודה כ-28 סניפים בישראל.

ביולי 1950 התכנסו ב-אולם נחמני שבתל אביב מאות פעילים, עובדים בכירים ונציגי מתנדבים של "מגן דוד אדום" למה שתואר בהזמנה כ"כנס חירום". למוזמני הכנס התברר לפי תוכן הנאומים ש"מצב הארגון בכי רע". על אף הקשיים הניכרים מגן דוד אדום, בעיקר בסניפו בתל אביב הגביר בשנה שחלפה את פעילותו, בסניף תל אביב טופלו כ-3,082 מקרי אסון וסיפקו שירותי עזרה ראשונה ל-17,000 איש ואישה[19].

בשנת 1959 גדל הארגון עד כדי 50 סניפים ו-158 אמבולנסים[20]. הארגון קיבל על עצמו את הפרוטוקולים המקובלים לטיפול של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (אנ').

בתאריך 22 במאי 1970 נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ברחוב יגאל אלון 60 בשכונת יד אליהו בתל אביב. ב-25 במרץ 2009 נחנך בו מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון באור יהודה.

בשנת 1987 נחנך בנק הדם המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ביפו. בשנת 2016 החלה בנייתו של בניין בנק הדם החדש בסמוך לרמלה. זהו בנק הדם התת-קרקעי הראשון מסוגו בעולם[21]. הארגון מתרים מאות אלפי מנות דם מלא ומרכיבי דם בשיטת אפרזיס. בשיטה זו מעובד הדם למרכיבים לצורך ייעול ומבצע את כל הבדיקות הנדרשות במעבדות ייעודיות.

 
ברחובות בית שמש הונפו דגלי מד"א לצד דגלי ישראל כאות מחווה למד"א הודות לעזרתו בתקופת הקורונה

הארגון פועל להנחלת המשפט ההומניטארי הבין לאומי בציבור בישראל. הוא מדריך ומנחה למניעת מחלות ותאונות על בסיס כבוד הזולת וקדושת החיים. לפיכך, הארגון מטפל בכל אדם הזקוק לעזרה, ללא יחס לשיוך אתני, פוליטי גזעי או דתי. אפילו טרוריסטים יזכו לטיפול מידיהם של צוותי מגן דוד אדום. הארגון אמון על העברת סיוע הומניטארי באסונות שונים בעולם ובשיתוף עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות. משלחות נרחבות יצאו לטיפול ברעידת האדמה בנפאל, ברעידת האדמה בהאיטי וברעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי. בנוסף, מסייע הארגון בסיוע הומניטארי בתוך מדינת ישראל לקשישים ולנזקקים.

בשנת 2018 החלה הקמת הבניין החדש של בנק הדם המרכזי ברמלה כחלק מפרויקט קריית מד"א.

במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 סייעו כוחות מגן דוד אדום במאבק נגד המגפה. הארגון פרסם סרטון נגיש למאבק בנגיף[22], לצד הובלת חולים בקורונה להמשך טיפול מחוץ לביתם[23] וביצוע בדיקות לגילוי קורונה[24].

שיתופי פעולהעריכה

שיתוף פעולה בינלאומיעריכה

ארגון מגן דוד אדום התקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל בתחילה הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד. ב-8 בדצמבר 2005 עודכנו הוראות הארגון בעקבות לחץ ישראל וארצות הברית. בעקבות זאת הותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". כך, התקבל ב-2006 כחבר מלא, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני. על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל ומחוצה לה. רק משלחות שיצאו לאזורי מצוקה ויידרשו על ידי המדינה המארחת להשתמש בסמל המעוין האדום יעשו כן[25].

מגן דוד אדום חתם ב-2002 על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי.

במרץ 2011 נערך בניהול מגן דוד אדום והסהר האדום הירדני, תרגיל משותף להיערכות לרעידות אדמה. בתרגיל השתתפו כ-200 איש, בהם אנשי מקצוע מיומנים משתי המדינות וחברי הסגל האקדמי וסטודנטים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[26].

בדצמבר 2019, 15 רופאים ופרמדיקים מרחבי העולם הצטרפו ליחידת החירום הבינלאומית של מגן דוד אדום[27].

שיתוף פעולה עם איחוד הצלהעריכה

תחילה התקיים שיתוף פעולה בין הארגונים אך בשנת 2008 חדל מגן דוד אדום להעביר קריאות חירום לכונני איחוד הצלה, עקב החשש להגעת כוננים שאינם מוסמכים. בעקבות אי שיתוף המידע ניסו באיחוד הצלה לפעול להקמת מוקד טלפוני מאוחד לכל ארגוני החירום בישראל כדוגמת 911. ביולי 2017 פורסם חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות להסדרת שיתוף הפעולה בין הארגונים. ע"פ ההסדר, הקריאות למרכז השליטה והבקרה יגיעו למגן דוד אדום, ומוקד מגן דוד אדום יזניק את כונני איחוד הצלה אשר שמותיהם הועברו לידי משרד הבריאות ואושרו על ידם. ניהול האירוע יהיה בידי מגן דוד אדום באמצעות אפליקציה סלולרית מיוחדת שתתאם בין הארגונים והכוננים בשטח. האפליקציה בשם 'מערך הכוננים הלאומי' פותחה על ידי מגן דוד אדום והושקה ב-20 באוגוסט 2018 על ידי משרד הבריאות, אך המחלוקת המשפטית בין הארגונים עדיין נמשכת. בינואר 2022 הוגשה הצעת חוק בכנסת לאיחוד מוקד החירום במדינת ישראל, אשר בראש יזמיה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה עידית סילמן. הצעת חוק זה זכתה לאהדה רבה בקרב בכירי ארגון איחוד הצלה, אשר מרבים להפגין אותה בעמודי הפייסבוק של חברי הכנסת התומכים. מצד מד"א, נטען על ידי עורכי דינה במכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה - כי איחוד מוקדי החירום והפיכתו להיות בפיקוחו וניהולו הישיר של משרד הבריאות תגרום לכך שארגון מגן דוד אדום ייאלץ לפרוש מחברות בארגון הצלב האדום, עקב הפרת נהליו.

שיתוף פעולה עם הסהר האדום הפלסטיניעריכה

 
העברת פצוע פלסטיני בנוהל "גב אל גב" במעבר קלנדיה, 2011

ב-28 בנובמבר 2005 נחתם מזכר הבנות בין מגן דוד אדום לבין הסהר האדום הפלסטיני. לפי ההסכם מגן דוד אדום לא ייתן שירותי רפואת חירום ביהודה ושומרון. הסכם זה אושרר גם בכניסתם המשותפת לוועד הבינלאומי של הצלב האדום שנה לאחר מכן. באוגוסט 2011 החל מגן דוד אדום לשנות את הסימול של האמבולנסים היישובים ביהודה ושומרון[28]. הכיתוב מגן דוד אדום נמחק ובמקום סמל מגן דוד האדום הרגיל, מופיע מגן דוד ובתוכו מטה אסקלפיוס. מגן דוד אדום נימק את הצעד בצורך להבדיל בין כלל האמבולנסים היישובים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון[29]. לפי פר סטנבק, המשקיף שמונה ליישום ההסכם בין מגן דוד אדום לסהר האדום[30], מחיקת סמלי מגן דוד אדום התבצעה במסגרת הסכם עם הצלב האדום. לפי ההסכם, תרומות מרחבי העולם למגן דוד אדום לא יכולות להיות מופנות על ידי הארגון ליהודה ושומרון. מגן דוד אדום בתגובה רשמית הכחיש את קיום המסמך וטען כי לא חל שום שינוי בפעילות ביהודה ושומרון[31]

לאמבולנסים של הסהר האדום הפלסטיני אין היתר לעבור בשטחי ישראל ואמבולנסים של מגן דוד אדום לא עוברים בשטחי הרשות הפלסטינית. ישנה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכויות התנועה של אמבולנסים במזרח ירושלים. ב-2005 סוכם כי חמישה אמבולנסים ו-22 אנשי צוות פלסטינים יוסמכו לעבור אל מזרח ירושלים לצורך פינוי חולים לטיפול בישראל, בעיקר בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. אלו מצטרפים אל ארבעה אמבולנסים של בית החולים ליולדות של הסהר האדום. הללו מגיעים לקריאות הן דרך הפניות של מגן דוד אדום והן דרך קריאות של תושביה הערבים של השכונות המזרחיות.

יתר האמבולנסים הפלסטינים לא מורשים להיכנס למזרח ירושלים וכמעט כל החולים הפלסטינים מועברים לירושלים בשיטת "גב אל גב". לפי שיטה זו האמבולנסים מתאמים הגעה למחסום הקרוב באמצעות מנהלת התיאום והקישור או מול מתאמת בריאות של המנהל האזרחי. אל המחסום מוזעק אמבולנס ישראלי מטעם מגן דוד אדום. שני האמבולנסים נוסעים זה לקראת זה ברוורס (ומכאן שם השיטה) והחולה מועבר מן האמבולנס הפלסטיני אל האמבולנס הישראלי[32]. ארגוני זכויות אדם העלו ביקורת כנגד השיטה מאחר שהיא מעכבת את פינוי החולים הפלסטינים[33].

שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגבעריכה

בשנת 2022 מגן דוד אדום סונף אקדמית לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הסינוף האקדמי בדומה לסינוף שמבוצע עם בתי חולים אוניברסטאיים מאפשר לחזק את קשרי המחקר וההכשרה ההדדית בין הגופים[34]

יחידותעריכה

המבנה הארגוני של מד"א נקבע בחוק מד"א על פי תקנון שאושר על ידי מועצת מד"א וועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

כונני תגובה מיידיתעריכה

 
לחיצה על הסמליל פותחת קריאה למוקד ומועבר לו אוטומטית מיקום הטלפון ומידע רפואי קודם על הפונה

מגן דוד אדום מפעיל יחידת כונני תגובה מיידית ברחבי הארץ המורכבת מ-6,500 מתנדבים מגישי עזרה ראשונה, חובשי רפואת חירום, חובשים בכירים, פרמדיקים ורופאים. המחויבים להשתלמויות מקצועיות ולביצוע משמרות באמבולנסים מדי תקופה. הכוננים נותנים מענה כל יום למאות קריאות הכוללות מקרי חירום רפואיים וסיוע לצוותי מגן דוד אדום[35].

בעת קבלת קריאה במוקד 101 של מגן דוד אדום מאותרים הכוננים שזוהו על ידי האפליקציה כקרובים למקום האירוע ומוזנקים אליו באופן אוטומטי. חלק מהמקרים משודרים גם במכשיר הקשר אותו נושאים חלק מהכוננים.

אל האירוע יוצאים המתנדבים עם רכבם הפרטי או בכלי תחבורה של מגן דוד אדום. כאשר ברשותם ערכת עזרה ראשונה, ציוד החייאה מתקדם ולחלקם דפיברילטורים חצי אוטומטיים. יש ביחידת הכוננים מתנדבים אשר הוענקו להם כלי תחבורה ייעודיים. ביניהם 500 קטנועים תלת גלגלים ואופנועים כבדים, רכבי בימבולנס (רכב אמבולנס קטן וחשמלי) ואופניים. לשם הגעה מהירה במקרי חירום בכבישים פקוקים ובמתאר אורבני צר.

המטרה ביחידת כונני תגובה מיידית היא לקצר את זמני התגובה ולאפשר לבעלי הכשרה מתאימה להגיש סיוע ראשוני מציל חיים.

נוער מד"אעריכה

  ערך מורחב – נוער מד"א

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי הפועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות. נוער מד"א מורכב ממתנדבי נוער בגילאי 15 עד 18 אשר מתנדבים באופן פעיל באמבולנסים, בניידות הטיפול הנמרץ, בהתרמות דם ובאירועים קהילתיים.

פרויקט נאמן חייםעריכה

 
סמליל התוכנית

בינואר 2016 הושק פרויקט נאמן חיים במסגרתו אזרחים בעלי הכשרה רפואית נרתמים להענקת טיפול ראשוני במצבי חירום המתרחשים בסביבתם הקרובה. סוג האירועים העיקרי עמם הפרויקט נועד להתמודד הוא מקרים של דום לב ואובדן הכרה שבהם לטיפול בדקות הראשונות יש חשיבות מיוחדת[36]. השותפים למיזם משתמשים באפליקציה מבוססת מיקום שמאפשרת להזעיק נאמני חיים חיים הקרובים ביותר לאירוע בזמן אמת. האפליקציה משמשת בגרסתה המורחבת גם את כלל פעילי מד"א. למעלה מ-21,000[35] אנשי רפואה שהצטרפו לפרויקט נאמני החיים.

היעד שהציב ארגון מגן דוד אדום לעצמו הוא לגייס לתוכנית מיליון מצטרפים בתוך כמה חודשים[37].

מד"א מוקד לאומי משולבעריכה

בשנת 2007 הקים מגן דוד אדום בשכונת קיראון בקריית אונו את מוקד השליטה והבקרה הארצי שנקרא מד"א מוקד לאומי משולב ובראשי תיבות - ממל"מ. למוקד מספר מוקדים[38]:

  • מוקד רפואי - במוקד זה יושבים חובשים, פרמדיקים, ורופאים המאשרים פעולות הדורשות אישור מיוחד, ומפקחים על פעולת הצוותים.
  • מוקד 101 - העונה לשיחות החירום ומסייע לשאר המוקדים ברחבי הארץ. כל השיחות נענות באופן מיידי אצל המוקדן הפנוי הראשון בשונה מבעבר, אז הן היו תלויות באזור החיוג.
  • מוקד פיקוח על אירועים משמעותיים (מוקד ארצי) - חומרים מסוכנים (חומ"ס) ואירוע רב נפגעים (אר"ן). כמו כן המוקד מהווה גורם אחראי באירועים הדורשים הזנקת מסוק. המוקד גם מפקח על כלל האזורים והמרחבים, ועל פעולות הצוותים בהם.
  • מוקד בתי ספר - נותן מענה בעת צורך רפואי בבתי הספר במקום האחיות.
  • מוקד תגובה מיידית (כוננים) - מזניק את הכוננים האופנועים והאמבולנסים הכוננים, הקרובים ביותר למקרים הרפואיים על פי הצורך.
  • מוקד מחוז מרכז - מורכב מהמוקדים המרחביים של המרחבים ירקון, אביב (דן לשעבר) ואיילון ומשגר את רכבי ההצלה לאירועים המתקבלים בקווי מ-101 בגזרה מיבנה ועד וינגייט. מהרצליה ועד לאריאל - קרני שומרון, מודיעין, מודיעין עלית.

יחידת האיתור הבינלאומיתעריכה

  ערך מורחב – יחידת האיתור הבינלאומית

יחידת האיתור הבינלאומית היא יחידה הפועלת במסגרת מגן דוד אדום, כחלק משירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום. מטרת היחידה איתור בני משפחה וחברים שהופרדו במהלך אסונות נרחבים.

היחידה הוקמה לאחר חתימת מדינת ישראל על אמנות ז'נבה, ובהן הנחיה להפעיל שירותי חיפוש קרובים. השירות מטפל בבקשת איתור קרובים שהקשר איתם אבד כתוצאה ממלחמות או מאסונות טבע. בין השנים 20022007 יחידת האיתור הבינלאומית טיפלה ביותר מ-5,000 פניות. ביותר מ-1,700 מקרים, הפונים קיבלו אישור על מוות או גירוש יקיריהם ממדינות שונות[39].

התפקידים במד"אעריכה

מי שאינם מנהלים בארגון פועלים כעובדים, מתנדבים ובני/ות שירות לאומי/אזרחי בתפקידים הבאים:

  • מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) - מתנדבי נוער (בגילאי 15–18) ומתנדבי קבוצות תגלית שונות בארץ (בכל גיל), בעלי הסמכות הנמוכה ביותר בתחום רפואת החירום הטרום אשפוזית, ישמשו כמגישי עזרה ראשונה באמבולנסים הלבנים. חלקם אף עוברים השתלמות הרשאת אט"ן - ומשתלבים בעבודת ניידות טיפול נמרץ.
  • חובש רפואת חירום - מתנדבים בוגרים מגיל 18 ומעלה. ישמשו לרוב כחובשים מלווים באמבולנסים (בעיקר מתנדבים ובני/ות שירות לאומי) וכנהגי אמבולנסים (עובדים, מתנדבים ובני שירות אזרחי). חלקם אף עוברים השתלמות הרשאת אט"ן - ומשתלבים כנהגים ומלווים בניידות טיפול נמרץ.
  • חובש בכיר - הכשרה הניתנת רק לחובשי רפואת חירום בעלי וותק קודם ולא כהכשרה ראשונית. הכשרה זו ניתנת להעשרה בלבד ואינה נותנת סמכויות טיפול נוספות מעבר להכשרת חובש רגיל (בעבר הכשרה זו הייתה מאפשרת החדרת מנתב אוויר LMA, אך היא בוטלה). כלל נהגי האמבולנסים וניידות הטיפול נמרץ העובדים במגן דוד אדום בעלי הכשרת חובש רגיל מחויבים בביצוע הכשרת חובש בכיר כשנתיים מתחילת עבודתם בארגון (הנחיה זו אינה מיושמת מאז ובעקבות פרוץ מגפת הקורונה).
  • פרמדיק - הכשרה הניתנת לאחר מעבר מבחני וראיונות קבלה אשר אינם נהוגים בשאר ההכשרות. יכולים לעבור אותה מגיל 18 - כעובדים, מתנדבים ובני/ות שירות לאומי (קפ"מ). ניתן לבצע את ההכשרה כחלק מתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון. ישנה אפשרות לבצע את הקורס גם ללא רקע קודם במד"א וברפואה כלל. במהלך הקורס ניתנת לחניכים בעלי הכשרת חובש קודמת - הכשרת חובש בכיר ורק לאחר סיום כלל מטלות הקורס, לרבות השתלמויות ומעבר מבחן מסכם (מסר) ניתנת להם הכשרת הפרמדיק ופס זיהוי כתום. בהכשרת הפרמדיק מס' רבדים - פרמדיק אשר סיים בהצלחה קורס פרמדיקים אך אינו מורשה אט"ן, פרמדיק משתלם (על ידי פרמדיק טיוטור) ופרמדיק מורשה אט"ן הפועל כראש צוות טיפול נמרץ.
  • תורן מוקד - עובדים, מתנדבים ובני/ות שירות לאומי/אזרחי, בגילאי 18 ומעלה אשר הוכשרו כחובשי רפואת חירום/פרמדיקים ואשר עברו בהצלחה קורס תורני מוקד. אורך הקורס כשבוע ימים אשר בסופן מבצע החניך השתלמויות במענה לשיחות חירום המתקבלות בקווי 101.
  • קצין משמרת (קצמ"ש) - נקרא גם "ראש משמרת". עובד מד"א, בהכשרתו הרפואית חובש או פרמדיק ואשר צבר ניסיון כתורן מוקד 101. קצין המשמרת במוקד המרחבי אחראי על ניהול המשמרת בגזרתו, לרבות שיגור וביטול רכבי הצלה לאירועי חירום, הזנקת סיוע חיצוני (משטרה, כיבוי אש, צה"ל), ביצוע בקרה על קריאות החירום והכרזה על אירוע רב נפגעים. קצין המשמרת הוא בעל הסמכות הגבוהה בעבודת המוקד.

אמצעיםעריכה

נתונים על מגן דוד אדום
  • 2 מסוקים לפינוי נפגעים
  • 3 שניות עד מענה מוקד לקריאת חירום
  • 5 דקות זמן להגעת כונן על אופנוע
  • 8 דקות זמן להגעת אמבולנס
  • 8 טרקטורונים לפינוי נפגעים
  • 15 שניות בין קריאות חירום
  • 38 שניות בין הזנקת אמבולנסים
  • 43 ניידות לאיסוף תרומות דם
  • 50 רכבי הצלה מוגני ירי
  • 143 תחנות מגן דוד אדום
  • 379 ניידות טיפול נמרץ
  • 500 פעולות החייאה בחודש
  • 500 כונני תגובה מיידית עם אופנועים
  • 1,079 אמבולנסים
  • 1,300 מנות דם נתרמות ביום
  • 1,745 נסיעות אמבולנס מבצעיות ביום
  • 1930 שנת ההקמה של מגן דוד אדום
  • 1950 השנה בה נחקק חוק מגן דוד אדום
  • 2,100 עובדים
  • 4,500 נפגעי תאונות עבודה טופלו בשנת 2016
  • 11,000 בני נוער מתנדבים
  • 17,000 מתנדבים חובשים, פרמדיקים ורופאים
  • 20,000 מתנדבים 'נאמני חיים'
  • 26,000 מ"ר השטח של 'קריית מד"א' הנבנית ברמלה
  • 40,000 מנות לחג וציוד חורף לנזקקים
  • 71,000 נפגעי תאונות דרכים טופלו ופונו בשנת 2016
  • 100,000 איש מודרכים מדי שנה
  • 702,000 איש טופלו ופונו בשנת 2016
  • 1,500,000 שעות התנדבות של נוער
  • 2,000,000 שיחות חירום למוקד מגן דוד אדום בשנה
  • 650,000,000 ש"ח התקציב השנתי של מגן דוד אדום[2]



מתוך מד"א החיים, מגזין ידידי מגן דוד אדום בישראל, נובמבר 2017

בארגון 1,850 שכירים[דרוש מקור] ולצידם כ-30,000 מתנדבים[40]. הארגון מפעיל כל מיני סוגי ניידות מבצעיות:

  • אמבולנס רגיל (לבן/רגיל) - הכולל נהג (בעל הכשרת חובש/חובש בכיר/פרמדיק) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.
  • ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) - הכולל נהג שהוא חובש ופרמדיק שאינו מורשה כפרמדיק ראש צוות ופועל בטכנולוגיית טלמדיסין - בליווי אישי וסיוע מרופא מד"א במוקד הרפואי. ניידת זו זהה לחלוטין בנראותה וביכולות הטיפול שלה לאט"ן - פרט לקביעת מוות.
  • אמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן) - הכולל פרמדיק בעל הכשרת ראש צוות, נהג ובדרך כלל גם מתנדב או שניים. עד ינואר 2015 האמבולנס נקרא נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) שכלל גם רופא.
  • אמבולנס 4X4 - אמבולנס בעל הנעה 4X4 המוזנק לאירוע בו יש צורך לחלץ נפגע משטח שאינו עביר לאמבולנס רגיל (חוף ים, דרך לא סלולה).
  • תחנת אירוע רב-נפגעים - ידוע בראשי התיבות תאר"ן. משמשת כעמדת פיקוד ניידת ובסיס לוגיסטי באירוע רב נפגעים. נקרא בעבר תער"ן - תחנת עזרה ראשונה ניידת.
  • טיפול נמרץ בהיטס - מסוק הכולל טייס ו-2 פרמדיקים, עם יכולת פינוי של 2 פצועים (נכון ל-2021 קיימים במד"א 2 מסוקים - בצפון הארץ ובדרומה).
  • אוטובוס להעברות טיפול נמרץ - כולל צוות רפואי מלא של פרמדיק, רופא ונהג. יתרונו על פני ניידת רגילה הוא יכולת העברת חולה עם מיטת האשפוז שלו בבית החולים.
  • אופנולנס - הלחם אופנוע ואמבולנס, מטרתו לקצר את זמני ההגעה ולתת מענה ראשוני טרם הגעת האמב'. נכון ל-2021 פועלים במד"א כ-500 אופנועים וקטנועים בפריסה ארצית.
  • בימבולנס - כלי רכב חשמלי קומפקטי. מטרתם היא קיצור זמן ההגעה של כונני מגן דוד אדום לאירועי חירום באזורים עירוניים.
  • אמבולנס המשאלות - הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה.
  • אופניים - בנוסף לכלי הרכב ישנם מתנדבים הרכובים על אופניים חשמליים ייעודיים המכילים ציוד עזרה ראשונה לשיפור יכולת התגובה בערים צפופות.
  • רת"מ (רכב תגובה מהירה) - כלי רכב קטנים (לרוב מסוג קיה פיקנטו). מטרתם הוא קיצור זמני ההגעה של כונני מד"א לאירועי חירום בערים ובכבישים בינעירוניים.
  • רכב פיקוד (סופרוויזר) - רכב פיקוד אשר משמש לפיקוד ושליטה באירועים ולסיוע רפואי במצבים מורכבים. את הרכב מפעיל הסופרווייזר המרחבי אשר מגיע למקרים כאשר ישנו צורך בתגבור רפואי, או כאשר תנאי הדרך מצריכים רכב 4X4. הרכב מצויד בזרוע טלסקופית בעלת זרקורים לטיפול באירוע בשעות החשיכה. על הרכב קיימת מצלמה מיוחדת אשר יכולה להישלט ממוקד המבצעים ואשר מסייעת למוקד בניהול האירוע ובקבלת תמונת מצב איכותית בזמן אמת. הציוד הרפואי אשר קיים ברכב הוא ציוד ברמת ALS הדומה ברמתו לציוד ניידת טיפול נמרץ. ברכב הפיקוד ישנה גם אפשרות לפנות נפגע בודד בשכיבה דבר אשר מסייע גם בזמן שגרה.
  • משאית חפ"ק - רכב הפיקוד שנבנה במיוחד לצורכי מד"א והוא פרי תכנון ופיתוח של מדור פרויקטים מיוחדים בארגון. רכב החפ"ק יכול להתמקם בכל נקודה ולשמש כמוקד עצמאי המאפשר שליטה על כוחות מד"א בשטח, ומתן סיוע לכוחות על מנת שאלה יוכלו להגיע במהירות האפשרית לנפגעים ולטפל בהם. הרכב מאובזר במערכות קשר מתוחכמות, מחשבים, טלפונים ואמצעי שליטה ובקרה נוספים. עם ההתמקמות של רכב החפ"ק, הוא מפעיל ארבעה מיצבים (2 קדמיים, 2 אחוריים), מעלה תורן בגובה 15 מ' שבבסיסו מצלמה ואנטנה וכן תורן תאורה המאפשר לצוות החפ"ק להאיר את השטח בכל כיוון שיבחרו. רכב החפ"ק עמוס במערכות מיוחדות, המאפשרות לכוחות מד"א לפעול בשטח בחופשיות וליהנות מהטכנולוגיה המתקדמת ביותר גם בזירות מורכבות. רכב חפ"ק זה מנהל בכל שנה את הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. רכב זה סייע בניהול אירוע האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021).
  • חפ"ק מחוזי - לצורך שליטה באירועים חריגים (כגון: אר"ן או אירוע מתמשך אחר), נעשה שימוש בשלושה חפ"קים מחוזיים הנמצאים בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. הרכב מאפשר להפעיל בו זמנית מוקד שליטה ובקרה, חדר דיונים ומוקד תקשורת. לרכב החפ"ק יכולות תקשורת המבוססות על מערכות סלולריות, יכולת צילום ושליטה מרחוק ויכולת לספק תשתית חשמל ותקשורת לצוותי מד"א בכל רחבי המדינה.
  • קלאב קאר - הרכב ייעודי לאצטדיונים המסייע לצוותים להגיע ביתר קלות ומהירות לפינוי שחקני כדורגל הנפצעים מפעם לפעם על הדשא.
  • רכב T3 - כלי רכב חשמליים קטנים וממונעים (הוברבורד) המצוידים בציוד החייאה ועזרה ראשונה ומאפשרים לאיש הצוות לעמוד בגובה של 25 ס"מ גבוה יותר מהקהל ולפלס את דרכו אל הנפגע - ולתת מענה ראשוני עד להגעת הצוות המפנה.
  • ניידת דם - ניידת של בנק הדם בה מועבר ציוד וצוות מתרימים. לאחר ההתרמה מועברות בה מנות הדם אל בנק הדם בתל השומר לסינון ואחסון. מכילה מיטת התרמה אחת.
  • ניידת דם גדולה - ניידת דם המכילה שתי מיטות וצוות מתרימים.

ההכשרות שניתן לעבור כוללות הכשרת מגיש עזרה ראשונה, "חובש רפואת חירום" (חובש-נהג אמבולנס), מפעיל תאר"ן, מסייע אט"ן, חובש בכיר, פרמדיק, מדריך, תורן מוקד, קצין משמרת, מתרים דם, וקצין איתור.

פריסהעריכה

במגן דוד אדום ישנם 4 מחוזות, 11 מרחבים ו-15 מוקדים - המוקדים המרחביים, מוקד תגובה מיידית (כוננים), מוקד ארצי, מוקד רפואי, מוקד בתי ספר, מוקד טפסים ומוקד הקורונה שהוקם ועדיין פועל בעקבות משבר הקורונה בישראל. הוא כולל בתוכו כ-2,100 עובדים וכ-17,000 מתנדבים נכון לנובמבר 2017[41]. במגן דוד אדום עובדים ומתנדבים אנשים מגיל 15 ועד גיל הפרישה ולעיתים מעבר. לארגון כ-1,080 אמבולנסים מסוגים שונים, כ-143 תחנות ונקודות הזנקה ויחידת כוננים מתנדבים הנושאים ברכבם ציוד החייאה והצלה, יחידת אופנועים עם פריסה ארצית של כ-500 אופנועים, יחידת בימבולנס ארצית, יחידת האופניים, וזאת על מנת להקטין את זמן התגובה, מה שיכול במקרים מסוימים, להבדיל בין חיים למוות.

מחוז צפוןעריכה

  • מרחב אשר – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעכו.
  • מרחב גלבוע – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעפולה, בתחנה זו קיים מוקד מבצעי.
  • מרחב ירדן – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בטבריה.
  • מרחב כרמל – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בחיפה. בתחנה זו קיים מוקד מבצעי.
  • מרחב שרון – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בנתניה. בתחנה זו קיים מוקד מבצעי.

מחוז מרכזעריכה

  • מרחב איילון – תחנה מרחבית בראשון לציון.
  • מרחב ירקון – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בפתח תקווה.
  • מרחב אביב (דן לשעבר) - תת-מרחב הפועל באזור גוש דן תחת מרחב ירקון. תחנה מרחבית ראשית נמצאת ברמת גן.

מחוז ירושליםעריכה

  • מרחב ירושלים – תחנה מחוזית ראשית נמצאת בירושלים, בתחנה זו קיים מוקד מבצעי.

מחוז דרוםעריכה

  • מרחב לכיש – תחנה מרחבית ראשית נמצאת באשדוד.
  • מרחב נגב – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בבאר שבע.

זמני תגובהעריכה

בתקופת האינתיפדה השנייה (2001–2004) הגיע האמבולנס הראשון לזירת האירוע בממוצע אחרי 3.9 דקות. הפצוע הראשון פונה אחרי 10.7 דקות בממוצע, הפצוע הדחוף האחרון פונה אחרי 25.2 דקות[42]. בעשור השני של המאה ה-21, זמן תגובה לאמבולנס עומד על כ־9 דק' מקבלת קריאה[דרוש מקור].

מדיםעריכה

 
סמל מגן דוד כפי שמופיע על המדים הרשמיים

המדים התקניים במגן דוד אדום כוללים חולצה בצבע לבן, מכנסיים בצבע כחול-כהה, פליז בצבע כחול-כהה או אדום-כהה וכן מעיל בצבע אדום או כחול.

על החולצה ועל המכנסיים מופיע פס אפור המחזיר אור, ובנוסף יכול להופיע פס נוסף המעיד על הכשרת לובש החולצה:

סמל סוג הכשרה צבעים הערות
  פרמדיק פס כתום מעל הפס האפור
  חובש בכיר פס כחול מעל הפס האפור
  חובש רפואת חירום/משתלם פרמדיקים פס אפור בלבד ייתכנו גם בעלי הכשרות פחותות (מע"ר / מע"ר בכיר) מעל גיל 18, אך הם יהיו ללא דרגות.
  מדריך פס ירוק מעל הפס האפור נמצא בשימוש החל ממדריכים ב' אך לא תקף בכל המרחבים.
  מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) פס אדום מעל הפס האפור לרוב נוער עד גיל 18, בחלק מהמרחבים גם לאחר גיל 18.
עובד מנהלה ללא פסים כלל עובד מנהלה, בדרך כלל יענוד דרגות מנהלה.

דרגותעריכה

  ערך מורחב – דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל

לאורך השנים מדינת ישראל הנהיגה תרבות סימול לגופי החירום שכל אזרח במדינה מזהה ומכיר אותה.

צוותי מד"א פועלים מול גופים המזוהים על-ידי התקשורת והאזרחים באמצעות דרגות הכתף לסימול מעמדו ומקצועו של איש הצוות.

הצורך להציג את מעמד איש הצוות בתוך הארגון על ידי דרגה נדרש כפועל יוצא מפעילות הארגון מול גופי החירום והתקשורת באירועי טרור, בקבוצת פקודות או בתאונות דרכים.

שמות הדרגות מסמלים את מהות התפקיד:

  • "מתן" (לחובשי רפואת החירום, עובדי המוקד ומתרימי הדם) הוא מלשון נתינה, תפקידו של נושא הדרגה להעניק עזרה רפואית לחולה / פצוע הנזקק לשירותיו.
  • "מזר" (לפרמדיק) מסמל את תפקידו של נושא הדרגה, להביא מזור ומרפא למכאוביו של החולה / פצוע ולהקל על סבלו.
  • "מגן" (לדרג המנהלי) נגזר מהשם "מגן דוד אדום".

מסלול קידום מתן (חובשים)עריכה

דרגה שם דרגה וותק בארגון/הכשרה המזכה בדרגה
  מתן חובש רפואת חירום
  מת"ש
(מתן שני)
הכשרת חובש בכיר
  מת"מ
(מתן מתקדם)
קצין משמרת
אחראי התרמה
  מת"ב
(מתן בכיר)
חונך מתרים
נאמן איכות
נאמן בטיחות
  מת"ק
(מתן בכיר מתקדם)
ראש צוות התרמה
  רמ"ת
(רב מתן)
נהג אחראי תחנה
  רמ"ב
(רב מתן בכיר)

מסלול קידום מזר (פרמדיקים)עריכה

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מזר פרמדיק
  מז"ש
(מזר שני)
לאחר סיום הכשרת קורס מורשי אט"ן
  מז"מ
(מזר מתקדם)
חונך בקורס פרמדיק
  מז"ב
(מזר בכיר)
  מב"מ
(מזר בכיר מתקדם)
מרכז תחום בנה"ד
  רמ"ז
(רב מזר)
פרמדיק אחראי
אחראי מוקד
מתאם התרמות דם
אחראי מתנדבים אזורי

מסלול קידום מגן (מנהלה)עריכה

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מג"ר
(מגן ראשון)
מנהל מדור
סופרוויזר
מדריך ראשי קורס פרמדיק
יו"ר הנהלת מתנדבים המכהן כנציג מועצת מגן דוד אדום
סגן מנהל מעבדה
דרגת כבוד

מנהל אשכול (תחנה)

  סמ"ג
(סגן מגן)
מנהל מעבדה
סגן/עוזר מנהל מרחב
סגן/עוזר מנהל מחלקה
  מג"מ
(מגן משנה)
מנהל מחלקה
  תמ"ג
(תת מגן)
מנהל מרחב
מנהל מערך
סגן מנהל אגף
  מגן מנהל אגף
  רמ"ג
(רב מגן)
מנהל כללי

ארגוני הצלה הפועלים תחת מגן דוד אדוםעריכה

  ערך מורחב – הצלה ישראל

ארגוני הצלה שונים פועלים תחת מד"א, כגופים התנדבותיים המאגדים כונני מגן דוד אדום דתיים וחרדים למתן מענה רפואי ראשוני עד להגעת האמבולנס. ארגון "הצלה" הוא גוף התנדבותי חברתי שפועל בהנחיות ובהוראות פוסקי הלכה ובשיתוף פעולה מלא עם "מגן דוד אדום בישראל". בשנת 1991 נוסד גרעין בירושלים שהיה הראשון בישראל.

  • הצלה גוש דן - ארגון הצלה שהוקם בראשית שנות ה-80 והיה מראשוני ארגוני ההצלה החרדיים. בשנותיו הראשונות, סייע הארגון שמרכזו בבני-ברק להקמה של קבוצות מתנדבי 'הצלה' באזורים רבים בארץ. בארגון מתנדבים בערי גוש-דן והוא מפעיל קבוצות מתנדבים נוספות בצפון ובדרום. בראשות הארגון עומד אשר שלומוביץ. רב הארגון הוא הרב שמואל אליעזר שטרן.
  • צוות הצלה - ארגון מתנדבים הפועל בירושלים וסביבתה, בית שמש ורחובות. צוות הצלה מפעיל כ-180 מתנדבים המשמשים כונני רפואת חירום לתגובה מהירה, בירושלים, בית שמש ורחובות. בין חברי הארגון נמנים מתנדבים בעלי הכשרה רפואית של חובש, אח, פרמדיק ונהג אמבולנס[43].
  • הצלה ללא גבולות - ארגון הצלה הפועל מאז אוקטובר 2000. פעיליו פרושים בכל יהודה ושומרון ובמקומות מסוימים בפריפריה.
  • צוות מאיר - צוות הצלה הפועל באזור בקעת אונו בפרט, ובחלקי הארץ בכלל. הצוות מורכב מכוננים של מד"א הרוכבים על אופנועים של מגן דוד אדום.
  • הצלה פתח תקווה - ארגון מתנדבים הפועל בפתח תקווה, בראש הארגון עומד ישראל גודלבסקי. רב הארגון הרב שלמה גוטפריד. בהצלה פתח תקווה ישנם כ-130 מתנדבים.
  • החובש הר נוף - ארגון מקומי בשכונת הר נוף בירושלים, המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת המתנדבים השכונתית.
  • הצלה יבנאל - ארגון מקומי ביבנאל המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת הכוננים חסידי ברסלב[44].
  • הצלה דרום - ארגון שפועל באשדוד, ביישובי חבל לכיש ובמרחב נגב.

בנוסף ישנם גופי הצלה באלעד, רחובות, ראש העין, מודיעין עילית, עפולה, מירון וצפת, כפר חב"ד, טבריה, חולון ובת-ים.

מנכ"לי מד"א לדורותיהםעריכה

שם תקופת כהונה
1 מרדכי פן 1950–1971
2 יצחק שני 1971–1973
3 בן-ציון טחן 1973–1977
4 אשר דר 1977–1978
5 אריאל יהלומי 1978–1979
מ"מ חיים דגן 1979–1980
6 עמיצור כפיר 1980–1986
מ"מ רוני ליכטנשטיין 1986–1987
7 עמוס לוריא 1987–1990
מ"מ יחיאל חמי 1990
8 נתן כהן 1990–1993
9 יעקב אדלר 1993–1994
10 יוחנן גור 1994–1995
11 עמוס לוריא 1995–1998
12 אבי זהר 1998–2005
13 אלי בין 2005–מכהן

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

 
בול ישראלי לציון 25 שנה למגן דוד אדום, ערך נקוב 160 פרוטות, שנת 1955

קישורים חיצונייםעריכה

היסטוריה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באתר הארגון
  2. ^ 1 2 דו"ח שנתי 2017 (עמ' 6)
  3. ^ מכתבים למערכת, דואר היום, 29 באוגוסט 1919
  4. ^ מודעת אבל של מגן דוד אדום למשה פרנקל מייסד מגן דוד אדום
  5. ^ עזרה מהירה, דבר, 15 ביוני 1930
  6. ^ מגן דוד אדום, דבר, 19 ביוני 1930
    מגן דוד אדום, דואר היום, 11 ביולי 1930
  7. ^ יום מגן דוד אדום, דבר, 15 באוגוסט 1930
  8. ^ אבטומוביל לעזרה מהירה, דבר, 10 בדצמבר 1930
  9. ^ מגן דוד אדום, דואר היום, 21 בינואר 1931
  10. ^ חנוכת בית מגן דוד אדום, דואר היום, 14 באפריל 1931
  11. ^ לתשומת לב, דואר היום, 6 בספטמבר 1931
  12. ^ באגודת מגן דוד אדום, דואר היום, 1 בינואר 1932 - יוער שנראה שהשירות החל לפני אפריל, ראו התנגשות מכוניות, דואר היום, 25 במרץ 1931
  13. ^ עזרו לעוזר - תרמו למגן דוד אדום, דבר, 24 ביוני 1932
  14. ^ יהושע בן אריה, "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק: הרפואה בירושלים, פרק משנה: "שרותי הרפואה בירושלים", פרופ' שמואל ניסן, הוצאת יד בן צבי, עמוד 317
  15. ^ אריה אלוטין, "מדריך לעזרה ראשונה", הוצאת מגן דוד אדום, מהדורה 15, תשל"א, 1971, הערות למהדורה החמש עשרה, עמוד 23, XXIII (בלטינית), בהקדמה לספר
  16. ^ דיוויד סלע, ‏המאבק על האמבולנסים, באתר ישראל היום, 5 יולי 2019
  17. ^ "נאחזים באוויר: ילדי תל אביב רכשו אווירון אמבולנס למד"א] ישראל היום, "70 שנים אחרי", דייוויד סלע, מוסף שיששבת 16 בנובמבר 2018, עמוד 18
  18. ^ חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950, באתר מגן דוד אדום, ‏1950
  19. ^ "מגן דוד נזקק לעזרה: הקופה ריקה והעתיד מעורפל" ישראל היום, "70 שנים אחרי" דייוויד סלע, 3 ביולי 2020, מוסף שישבת, עמוד 12
  20. ^ הג"א מתאימה עצמה ללוחמה נגד מטוסי סילון ונשק חדיש, חרות, 10 בפברואר 1959
  21. ^ kikar.co.il בשיתוף מד"א, ‏בנק הדם של מד"א - התת קרקעי הראשון בעולם, באתר כיכר השבת, 20 בנובמבר 2016
  22. ^ שאלות ותשובות בשפת הסימנים בנושא הקורונה, על הנגיף באופן כללי, על התסמינים שלו, ועל נושא הבידוד הביתי, בעמוד הפייסבוק של מגן דוד אדום, 20 במרץ 2017 (אורך: 7:40 דקות), עם כתוביות וסאונד
  23. ^ אמבולנס מד"א עבור חולי קורונה עם הפרדה אטומה בין תא הנהג לתא הנוסעים, באתר מגן דוד אדום, 29 במרץ 2020
  24. ^ אדיר ינקו, פחות מ-100 חולי קורונה חדשים ביממה, מוקד הבדיקות של מד"א מפסיק לפעול, באתר ynet, 2 במאי 2020
  25. ^ יואב שטרן, לסמל המעוין אין משמעות דתית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2005
  26. ^ בצל האסון ביפן: ישראל וירדן תרגלו היערכות אזורית לרעידות אדמה, באתר THE PULSE.co.il,‏ 21 במרץ 2011
  27. ^ "רופאים ופרמדיקים מרחבי העולם מצטרפים ליחידת החירום הבינלאומית של מד"א" ישראל חבר, "כל הזמן", 8 בדצמבר 2019
  28. ^ עמיחי אתאלי, יהודה ושומרון: מד"א מחליף את המגן דוד, באתר nrg‏, 23 באוגוסט 2011
  29. ^ מגן דוד אדום פועל כרגיל ביהודה ושומרון, באתר www.mdais.org,‏ 5 באוקטובר 2011
  30. ^ בפברואר 2007 הסכימו מגן דוד אדום והסהר האדום הפלסטיני להזמין את פר סטנבאק להיות מפקח עצמאי למזכר ההבנות
  31. ^ חיים לוינסון, מד"א תפסיק לממן רכש אמבולנסים ביהודה ושומרון, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2011
  32. ^ הדס זיו, פינוי חולים בתוך ואל ירושלים ע"י הסהר האדום הפלסטיני לאור מזכר ההבנות בין מד"א לסהר האדום הפלסטיני, באתר רופאים למען זכויות אדם, ‏נובמבר 2010
  33. ^ פאדי עיאדאת, תביעה: פלסטיני תושב אבו דיס מת מפצעיו משום שבבית החולים הדסה סירבו להכניסו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
  34. ^ Israel’s Magen David Adom, Ben-Gurion University Announce Academic Affiliation, Febuary 11 2022, JEMS
  35. ^ 1 2 על המתנדבים והכוננים באתר מגן דוד אדום
  36. ^ דברי מנהל אגף רפואה במד"א. פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מגן דוד אדום
  37. ^ פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מגן דוד אדום
  38. ^ ממל"מ באתר מגן דוד אדום
  39. ^ איתור קרובים בשגרה, באתר מגן דוד אדום
  40. ^ מתוך אתר הארגון
  41. ^ מתוך "מד"א החיים" הוצאת מד"א נובמבר 2017 (מופיע בערך זה)
  42. ^ הרפואה כרך 149, חוברת 7, יולי 2010
  43. ^ דף הפייסבוק של הארגון
  44. ^ עשור לארגון "הצלה יבנאל". ברסלב סיטי. 10 בפברואר 2019