עלילת כרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד |
עוד |
||
שורה 1:
'''אגדת כרת''' הוא [[אפוס]] עלילתי קדום, שמעורבים בו בני אדם ואלים. והוא חלק מהמיתוס האוגרתי, שנמצא בעיר [[אוגרית]]. השוני בינה לבין העלילות האחרות, שבאגדה זו מתוארת עלילה אנושית, שבה האלים אינם מתערבים במה שנעשה בארץ.
האגדה כתובה על לוחות KTU.1.14 עד KTU.1.16. כמו אגדות אחרות היא אינה נמצאת בשלמותה וחסרים ממנה חלקים לרבות סוף העלילה. ישנן דעות שונות לגבי סדר עריכתם של הלוחות, וכאן מובאת הגרסה של ד"ר דוד אמיר.
שורה 6:
==סיפור העלילה==
תחילתה של העלילה היא באסון הכבד הפוקד את המלך '''כרת''' - 'עבד אל', מלכה של '''חובור''', שבו מתים כל צאצאיו בנסיבות שונות. הוא נותר ערירי, ובשנתו הוא בוכה ואז מתגלה אליו '''אל''', ראש הפנתיאון, שמנחם אותו ומייעץ לו להקריב קורבנות לו ול[[בעל (אל)|בעל]] (ובהם טלה, גדי, לחם, ציפור ויין). לאחר הטקס לפי ההתגלות, על כרת לאסוף את [[צבא]] <ref>KTU.1.14.I-II</ref>, לתקוף את העיר '''אודום''' ולבקש ממלך העיר '''פבל''', לאישה את '''חורי''' בת המלך, בעלת היופי האגדי, שיפה כאלה [[ענת (אלה)|ענת]], בתמורה להסרת ה[[מצור]]<ref> KTU.1.14.III</ref>.
המלך כרת
לרגל המאורע מתכנסים האלים לאסיפה מיוחדת, ובעל מציע לאל לברך את כרת. ואל מברך את כרת שיוולדו לו שמונה ילדים ובהם את יצב, הילד שיינק מאשרה וענת<ref>KTU.1.15.II</ref>. לאחר שהוא נושא אותה לאישה היא יולדת לו שמונה בנים ובנות. הוא מייעד את המלוכה ל'''שמנת''', בתו הצעירה ביותר במקום לבכור והאלים מסכימים לכך ברצון. אך כרת שלא עמד ב[[נדר|נדרו]] לאלה אשרה, נענש ב[[מחלה]] חשוכת מרפא <ref>KTU.1.15.III</ref>. אישתו עושה סעודה מיוחדת לנכבדי העיר, כנראה במטרה לעוררם למצבו הרע של בעלה ולבקש עצה למחלתו <ref>KTU.1.15.IV-V</ref>.
שורה 18:
בנו הבכור '''יצב''' שעדיין נער, והודח למעשה מלהיות יורש עצר בידי אביו, שומע לקול יועציו וקורא תגר על אביו. יצב חוזר באוזני אביו על דברי יועציו ומבקשו שירד מכס המלוכה, ויפנה לו את המקום, בשל "שלא דן דין אלמנה ולא שפט את משפט קצר הנפש". בתגובה לתביעתו מקללו אביו המלך קללה נמרצת, ש[[חורון]] ישבור את ראשו ו[[עשתרת]] את קודקודו <ref>KTU.1.16.VI:25-28</ref>.
== בעקבות העלילה ==
'''האל אל מוצג כמרכזי.''' גם בעלילה זו מתגלה תלות גדולה מאוד באלים. במיוחד '''אל''' - ראש האלים, שיועץ למלך, מתווה לו את דרכו, משנה את הנורמות של ה[[ירושה]], ואף מרפא אותו. בניגוד לאגדות האחרות אל מאוד פעיל ואקטיבי. מעמדו הבכיר של האל '''בעל''', אף הוא בולט בעלילה זו. גם כאשר אל מייעץ להקריב קורבנות לבעל, וגם כאשר באסיפת האלים, בעל פונה לאל ומבקש ממנו לברך את כרת ואישתו. הברכה אגב נעשית על כוס. אף שלא מסופר מה המשקה ניתן להניח בוודאות שמדובר ב[[יין]].
'''הכרת תודה.''' אי הכרת תודה והפרת נדרים לאלים, הוא דבר שאסור לעשותו. כרת שהפר נדרו לאלה אשרה - האלה הראשית של [[צור]] ו[[צידון]], כפי שמתואר באגדה, נענש במחלה חשוכת מרפא וכמעט שמת, לולי התערב במיוחד ראש האלים לרפאו. מעניין להשוות למקרא, "כי תדר נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו, כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך, והיה בך חטא" (דברים כ"ג כ"ב).▼
'''הקרבת הקורבן.''' הקרבת הקורבן לא נעשת סתם כך. ישנה טהרה ב[[מים]] לפני הקרבת הקורבן. כרת מתרחץ. רוחץ ידו עד אמתו ואצבעותיו עד שכמו. לוקח טלה וגדי, שתי לחם, קרבי ציפור, ויוצק בגביע כסף יין ובגביע זהב נופת. ועולה למגדל שם הוא מקיים את הפולחן, ומעליו הוא נושא את ידיו לשמים.▼
▲'''הקרבת הקורבן.'''
▲'''הכרת תודה.''' אי הכרת תודה והפרת נדרים לאלים, הוא דבר שאסור לעשותו. כרת שהפר נדרו לאלה אשרה, נענש במחלה חשוכת מרפא וכמעט שמת, לולי התערב במיוחד ראש האלים לרפאו. מעניין להשוות למקרא, "כי תדר נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו, כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך, והיה בך חטא" (דברים כ"ג כ"ב).
'''תפקיד המלך.''' מוטיב נוסף שחוזר כאן כמו ב[[אגדת אקהת]], הוא תפקידו של המלך להיות שופט צדק, ולהגן על החלשים בחברה: [[אלמנות|אלמנות]], [[יתום|יתומים]] ודומיהם. מוטיב שחוזר פעמים רבות במקרא.
גם באגדה זו ה[[יופי]] הנשי מועלה על נס, כאשר הנסיכה המיועדת מתוארת בתארי [[יופי]] רבים, ובהם שהיא יפה כמו האלה ענת.▼
'''העדפת הצעיר.''' המלך כרת בעקבות דרישת האל, מעדיף דוקא את הבת הצעירה והשמינית על פני הבכור, בניגוד לנוהג המקובל, של העדפת הבכור, בדומה לסיפורי המקרא בספר בראשית והעדפתו של [[יעקב]] את בנו הצעיר [[יוסף]] על בני הבכור [[ראובן]], וכמו בסיפור של המלכת [[דוד]] בידי [[שמואל]], והעדפתו כבן השמיני על פני הבכור (שמואל א', ט"ז ו'-י"ג).▼
כאשר צבא כרת יוצא למלחמה, החיילים שאך התחתנו מעבירים את נשותיהן לחבריהם ואף לזרים, כנראה בכדי שהן לא תשארנה ללא הגנה. מעניין להקביל את החוק המקראי שפוטר חתנים לצאת למלחמה שכזו ולהיות נקיים שנה אחת לביתם.▼
== מקבילות ==
▲גם באגדה זו ה[[יופי]] הנשי מועלה על נס, כאשר הנסיכה המיועדת מתוארת בתארי [[יופי]] רבים, ובהם שהיא יפה כמו האלה ענת.
▲'''העדפת הצעיר.''' המלך כרת בעקבות דרישת האל, מעדיף דוקא את הבת הצעירה והשמינית על פני הבכור, בניגוד לנוהג המקובל, של העדפת הבכור, בדומה לסיפורי המקרא בספר בראשית והעדפתו של [[יעקב]] את בנו הצעיר [[יוסף]] על בני הבכור [[ראובן]], וכמו בסיפור של המלכת [[דוד]] בידי [[שמואל]], והעדפתו כבן השמיני על פני הבכור
▲כאשר צבא כרת יוצא למלחמה, החיילים שאך התחתנו מעבירים את נשותיהן לחבריהם ואף לזרים, כנראה בכדי שהן לא תשארנה ללא הגנה. מעניין להקביל את החוק המקראי שפוטר חתנים לצאת למלחמה שכזו.
בדומה לסיפור התנ"כי אודות [[אבשלום]] בנו של דוד שמרד בו, הבן קורא תגר על מלכותו ומנסה להדיחו מהשלטון. אך בניגוד לסיפור התנ"כי, הוא רק מביע את רצונו במילים, ומבקש ממנו לרדת ממלכותו, בעוד שבסיפור התנ"כי אבשלום מורד באביו בפועל ואף מנסה להורגו.
'''היום השביעי.''' היחס ליום השביעי, כמו באגדות אחרות אף כאן הוא מיוחד. ההליכה לאודום נמשכת ששה מים וביום השביעי הם מגיעים ליעדם. גם ההתקפה על הפרזות של העיר נמשכת ששה ימים וביום השביעי פבל מלך אודום נכנע לפני המלך כרת.▼
▲'''היום השביעי.''' היחס ליום השביעי, כמו באגדות אחרות אף כאן הוא מיוחד.
העלילה מזכירה במקצת את סיפור [[מלחמת טרויה]]. מלחמה שנפתחת בשל רצון להשיג אישה יפה.
| |||