ההגמוניה הספרטנית – הבדלי גרסאות

===מסע המלחמה הספרטני לפרס===

{{הפניה לערך מורחב|מסע אגסילאוס השני לאסיה}}

 

בטווח הקרוב, השפעתו של מסע הרבבה הייתה מעטה, אולם הוא שינה לחלוטין את דעות היוונים בנוגע לפרסים. רבבת יוונים, ללא מורי דרך, כסף או מזון, הצליחו לחצות את פרס תוך שהם מקיימים את עצמם ולהגיע בשלום. עם זאת, הערים היווניות שתמכו בכורש, חששו מפני נקמה, והם פנו לספרטה בבקשה לעזרה. בתגובה, שיגרו הספרטנים בסתיו [[400 לפנה"ס]]{{הערה|Rhodes, p. 226}} או בראשית [[399 לפנה"ס]]{{הערה|שם=עמית 427}} צבא שכלל כ-5,000 חיילים רגלים ו-400 פרשים בראשותו של המצביא תיברון. על הצבא הפרסי בזירה זו פיקד ה[[סטראפ]] [[טיספרנס]], אשר נחשב למצביא ומדינאי מוכשר. תיברון הובס בידי טיספרנס, וגורל דומה פקד את מחליפו [[דקרילידס]]. בשנת [[398 לפנה"ס]] החליט [[אגסילאוס השני]] מלך ספרטה לצאת בעצמו לאסיה עם 8,000 חיילים נוספים. אלא שאז נתנה הרודנות הספרטנית לראשונה את אותותיה, כאשר [[תבאי]] אתונה ו[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]] סירבו להשתתף במסע המלחמה. התבנים הגדילו לעשות, וכאשר אגסילאוס רצה להקריב ל[[ארטמיס]] על אדמתם קודם יציאתו, הם הפכו את המזבח עם הקורבנות עליו. אגסילאוס לא סלח על העלבון.

 

 

===המלחמה הקורינתית===

העילה המיידית למלחמה הייתה סכסוך שולי בין [[פוקיס]] ל[[לוקריס]].{{הערה|Rhodes, p. 227}} תבאי תמכה בלוקריס, וספרטה מיהרה לנצל זאת כדי להכריז עליה מלחמה. תבאי שיגרה משלחת לאתונה, שמיהרה להתייצב לימינה של תבאי.{{הערה|Fine, pp. 548-549}} הספרטנים הובסו בשנת [[395 לפנה"ס]] ב[[קרב הליארטוס]] (שבו נהרג גם ליסנדרוס), ועקב כך מיהרו להצטרף לברית האנטי-ספרטנית גם קורינתוס וארגוס, ועוד כמה ערים קטנות יותר. הספרטנים הזעיקו את אגסילאוס מאסיה, והוא מצדו אמר שהפרסים גירשו אותו באמצעות "אלף קשתים" (על המטבעות הפרסיים באותה תקופה הייתה מוטבעת דמות של [[קשת (מקצוע)|קשת]]).{{הערה|פלוטרכוס, "'''חיי אגסילאוס'''", 15.}} בעלות הברית, בסיוע כסף פרסי, הקימו צי גדול והביסו את הספרטנים ב[[קרב קנידוס]]. לאחר הקרב עברו האתונאים בין הערים הספרטנים ב[[איוניה]], גירשו את ההרמוסטסים וחידשו את המשטרים הקודמים. לספרטנים נותרו רק שני בסיסים באזור ה[[הלספונטוס]], [[אבידוס (דרדנלים)|אבידוס]] ו[[ססטוס]]. הדבר לא הטריד את ספרטה יתר על המידה, שכן כוחה תמיד היה בצבא היבשה ולא בצי.{{הערה|Fine, pp. 546-547}} מנגד הספרטנים ניצחו בקרבות [[קרב נמאה|נמאה]] ו[[קרב קורונאה (394 לפנה"ס)|קורונאה]].

 

 

עם זאת, בהדרגה החליטו הפרסים שהם מחזקים את האתונאים יותר מדי, והאתונאים כבר החלו לתמוך בכמה מאויביה של פרס. על כן החליטו הפרסים, כי אין עוד תועלת במדיניות החלשת ספרטה על ידי תמיכה באויבותיה.{{הערה|Fine, pp. 554-555}} הפרסים סברו שהטוב ביותר מבחינתם הוא להביא את שני הצדדים להסכם שלום כעת, כאשר שניהם מותשים ואינם מסוגלים עוד להוות איום על פרס. הסטראפ הפרסי [[טיריבזוס]] הגיע להסכם עם המצביא הספרטני [[אנטלקידס]] על פיו תציע ספרטה הסכם שלום לבעלות הברית, ובאם אלה יסרבו תתמוך פרס בספרטה. אתונה החליטה שמיצתה את המלחמה, והסכימה למשא ומתן. שאר בעלות הברית לא השתוקקו להילחם ללא התמיכה האתונאית, ונאלצו גם הן להגיע לפשרה. בשלהי שנת [[398 לפנה"ס]] נחתם בסרדיס "[[שלום אנטלקידס]]", הידוע גם בשם "שלום המלך" (על שם מלך פרס).