אקדמות – הבדלי גרסאות

פיוט האקדמות מהווה שריד למנהג קדום:{{הערה|{{HebrewBooks|ר' [[וולף היידנהיים]]|מודע לבינה חלק הבנת המקרא, סוף שמות|33682|תקע"ה|ללא|עמוד=66}}; הובא גם אצל {{HebrewBooks|דב דוד ריפמן|שלחן הקריאה סימן י"ז|39529||ללא|עמוד=68}}; וראה גם דברי {{HebrewBooks|ר' [[ראובן מרגליות]]|נפש חיה סימן תצ"ד|7953||ללא|עמוד=108}}}} בתקופת [[חז"ל]] נהגו לתרגם במהלך [[קריאת התורה]] כל פסוק ל[[ארמית]] עבור פשוטי העם שלא שלטו ב[[לשון הקודש]].{{הערה|בימינו נשמר המנהג רק ב[[נוסח תימן|מנהג התימני]].}} לאחר שקראו פסוק מן התורה, תרגם אותו המתרגם, ורק אחרי התרגום המשיך בקוראהקורא לקרוא את הפסוק הבא. בבבל נעשה שימוש ב[[תרגום אונקלוס]] שהוא תרגום מילולי כמעט, אך ב[[נוסח ארץ ישראל|ארץ ישראל]] השתמשו ב[[תרגום ירושלמי]] או תרגום קרוב לו, שמוסיף הרחבות [[מדרש]]יות ואגדתיות לתרגום. בקריאות חגיגיות, הוסיפו המתורגמנים בארץ ישראל [[פיוט]]ים שאותם שילבו בתוך התרגום, ומשכך הם נכתבו אף הם בארמית.{{הערה|פיוטים מסוג זה נדפסו בידי [[יוסף יהלום]] ו[[מיכאל סוקולוף]], '''שירת בני מערבא: שירים ארמיים של יהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית''', [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ירושלים תשנ"ט.}}{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יונה פרנקל]]|מחזור לשבועות כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם|602835|ירושלים תש"ס, מבוא, עמ' י–יא||עמוד=8}}.}}