טקטוניקת הלוחות – הבדלי גרסאות

תיאורית טקטוניקת הלוחות הגיעה לכדי בשלות בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] של [[המאה ה-20|המאה העשרים]]. ברם שורשיה נעוצים ב[[מלחמת הצוללות]] שהתרחשה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]<ref>Enciclopedia Britannica. Plate Tectonics - [https://www.britannica.com/science/plate-tectonics/Evidence-supporting-the-hypothesis Gestation and Birth of Plate-Tectonic Theory]</ref>. המאמץ הגדול שהפעילו [[בעלות הברית]] בניסיון לאתר את ה[[הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה|צוללות הגרמניות]] באוקיינוס האטלנטי, הביא לריכוז של [[נתונים]] אודות ה[[קרקעית האוקיינוס|קרקעית הסִלעית של האוקיינוס]]<ref>איתור הצוללות מתבסס (עד היום) על שיגור גלים למעמקי האוקיינוס, ועל פי גלי ההחזרה ומיקומם על הספקטרום, ניתן לזהות את הגוף שהחזיר את הגלים ותכונותיו. כשלא הייתה זו צוללת שהחזירה הגלים (ברוב הניסיונות והמקרים), הייתה זו קרקעית האוקיינוס, וכך הצטבר אותו מאגר נתונים פנטסטי אודות הסלעים שמרכיבים את הקרום האוקיאני שם.</ref>. מדובר בנתונים אודות גיל ה[[סלעים]], [[הרכב מינרולוגי|הרכבם המינרולוגי]], ה[[פלאומגנטיזם|כיוון המגנטי]] של ה[[מינרלים ברזליים|מינרלים הברזליים]] ועוד. רק לאחר סיום המלחמה, בשנת 1945, התפנו המדענים לבחון ולעבוד על הנתונים הללו, עבודה שנמשכה כ־15 שנה. התמונה שהצטיירה למדענים הייתה של [[רכס מרכז-אוקייני|רכס מרכז אוקייני]] שמתנשא לגובה (יחסי) של כ־2 קילומטרים מעל סביבתו, ושבמרכזו חריץ שמשתרע לכל אורכו של הרכס, והוא פתוח אל החלק העליון של ה[[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]]. הסלעים שמשני צידי הרכס המרכז אוקיאני, ואשר מהם מורכב [[הקרום אוקייני]], בנויים רצועות רצועות ובאופן סימטרי משני צידיו של הרכס. היינו, מדובר בזהות מלאה של רצועות הסלעים שמשני צידי הרכס - זאת על פי ההרכב המינרולוגי של רצועות הסלע, הצפיפות, הגיל, הכיוון הפליאומגנטי ועוד. עוד התברר, שרצועות הסלעים משני צידי הרכס "גדלות" בגילן ככל שמתרחקים ממנו: הרצועות הצמודות לו הן מן ההווה (רצנטיות), וככל שנעים לכיוון המנוגד לרכס (בדר"כ לכיוון החוף), גיל הסלעים עולה עד לגיל של כ־180 - 200 מיליון שנה. לא נמצאו סלעים שעתיקים מ-200 מיליון שנה בקרום האוקייני, בעוד שבקרום היבשתי בכל כדור הארץ ניתן למצוא סלעים בני עד 4,000 מיליון שנה (4 מיליארד שנה). ממצא נוסף שעלה הוא, שמהחריץ שעובר לכל אורך הרכס המרכז אוקייני, זורם חומר סלעי מותך באופן כמעט רצוף, שמתגבש לסלע חדש משני צידי הרכס.

 

 

[[מעטפת כדור הארץ]] מורכבת משתי שכבות: למעלה נמצאת ה[[ליתוספירה]], המורכבת מה[[קרום כדור הארץ|קרום]] ומן המעטפת החיצונית, ומתחתיה נמצאת ה[[אסתנוספירה]], המורכבת מן המעטפת הפנימית. הליתוספירה היא מוצקה ושבורה (שבריה מהווים את הלוחות הטקטוניים), ואילו האסתנוספירה צמיגית ובעלת צפיפות נמוכה, וכך מתאפשרת תנועתם החופשית של הלוחות על גביה. [[מעטפת כדור הארץ#השכבות והרכבן|המעטפת התחתונה]] מוצקה יותר מן המעטפת העליונה, לא בגלל [[טמפרטורה]] נמוכה יותר, אלא בשל [[לחץ]] רב יותר הפועל עליה.