רמב"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פירושו למקרא: שינוי הקטע פרושו למקרא על פי קיצור הערך המיוחד |
|||
שורה 71:
===פירושו למקרא===
{{הפניה לערך מורחב|פירוש הרמב"ן לתורה}}
[[קובץ:דפוס_ונציה.jpg|ממוזער|פרוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה]]
{{מצגת|קובץ:Nahmanides Commentary - Adler n° 662.JPG#פירוש הרמב"ן על התורה מתוך כתב יד אדלר 662, המתוארך לאמצע [[המאה ה-15]]▼
|רוחב=270▼
▲קובץ:Nahmanides Commentary - Adler n° 662.JPG#פירוש הרמב"ן על התורה מתוך כתב יד אדלר 662, המתוארך לאמצע [[המאה ה-15]]
קובץ:Nahmanides Commentary - herly 5504.JPG#כתב יד הרליי 5504
קובץ:Nahmanides Commentary -.JPG#כתב יד הרליי 5703
▲| רוחב = 270
}}
בספרד חיבר רמב"ן את פירושו המפורסם ל[[חמשה חומשי תורה]], ועם עלותו ל[[ארץ ישראל]] ערך הרמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו. זאת בעקבות חשיפתו לחיבורים נוספים או בעקבות התרשמותו מה[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]] או ממצאים שנתגלו לעיניו.{{הערה|למשל, בפירושו לשמות ל, יג (לעיתים מופיע בסוף פירושו לספר) מתאר הרמב"ן שכשהגיע לעכו מצא מטבע מתקופת בית שני, ועל פיו קבע את משקלו של מחצית השקל, או היווכחותו ש[[קבר רחל]] ממוקם ממש סמוך ליישוב [[בית לחם]]. ראו: {{JSTOR|דוד שניאור|תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה|23979181|שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כ"ג (תשע"ד 2014), עמודים 263–277}}.}} רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים). ▼
פירושו המונומנטלי ל[[תורה]] התפרסם מאוד, כפירוש יסודי לתורה וכן כמקור לאמונה היהודית, וכלשון רבי [[חיים מוולוז'ין]]: {{ציטוטון|הלומד רש"י בחומש ללא רמב"ן כלומד גמרא עם רש"י בלי תוספות}},{{הערה|כל הכתוב לחיים עמ' רג}} ה[[חתם סופר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14667&st=&pgnum=42|כותרת=חתם סופר - חלק ו - סופר, משה בן שמואל, 1762-1839 (page 42 of 119)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2021-05-18}}</ref> כתב אף הוא לשון דומה: {{ציטוטון|הספר הזה הוא יסוד האמונה ושורש הדת}}.
פרוש הרמב"ן נדפס לראשונה בשנת [[רל"ג]] – [[רל"ז]] ב[[רומא]] ([https://hebrewbooks.org/45958 חלק א] [https://hebrewbooks.org/45959 חלק ב] באתר [[היברובוקס]]), הפירוש תורגם ל[[אנגלית]] על ידי הוצאת [[ארטסקרול]] שעל ידי הוצאת מסורה.
בפירוש מתגלה רמב"ן כחוקר מעמיק המפרש את המקרא בהתאם לתוצאות מחקרו. הפירוש עוסק בביאור המילים, ה[[מצווה|מצוות]] היוצאות מן הכתוב, היחס בין מדרש [[חז"ל]] לכתוב והיחס בין הסיפור המקראי לתוכנו הפנימי.▼
=== מיקום הכתיבה וההוספות ===
▲ככל הנראה עוד בהיותו בספרד
ב. בהרבה מקומות הרמב"ן חזר בו או שינה פרוש.
רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).
=== סגנונו בפירוש התורה ===
▲בפירוש מתגלה רמב"ן כחוקר מעמיק המפרש את המקרא בהתאם לתוצאות מחקרו. הפירוש עוסק בביאור המילים, ה[[מצווה|מצוות]] היוצאות מן הכתוב, היחס בין מדרש [[חז"ל]] לכתוב והיחס בין הסיפור המקראי לתוכנו הפנימי.
[[רש"י]] פירש את התורה תוך הסתמכות מוחלטת על מדרשי חז"ל והביא את המדרש הקרוב לפשט אף שאינו פשט,{{הערה|ראה, יחיאל משה ורטהיימר, כתב העת '''חצי גיבורים''' [[אלול]] [[תשע"ה]] פרוש זה מתרץ את כל אמרותיו של רש"י שהוא "בא לפרש את הפשט"}} רמב"ן לעומתו נקט בחשיבה יותר רציונלית וקירב את פירושו לפשט, [[אבן עזרא]] נקט בדרך יותר רציונלית מרמב"ן וזכה על כך לביקורת מרמב"ן, היטיב להגדיר את החילוק בין השלושה, [[פרופסור]] [[משה ארנד]]:
הרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שכתבם מצוי בידינו, שהביא בביאורו לתורה מארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך ה[[פרד"ס]], זה לצד זה{{הערה|ישנם פרשנים שביארו רק אחד או שניים מהרבדים לאורך פירושם}}. ארבעת רבדים אלה, מקורם ב[[תורה שבעל פה]], כגון במדרשי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] וה[[מדרשי הלכה|הלכה]].▼
{{ציטוט|"וימצאהו איש" ואותו האיש יורה ליוסף את הדרך אל אחיו, מיהו איש זה? עובר אורח כדעת [[אבן עזרא]] ההולך אולי לבקר את דודתו או לפגוש מכר, או המלאך [[גבריאל]] כדעת [[רש"י]], והנה מסביר [[רמב"ן]], שהאיש הזה אמנם אדם הוא בשר ודם וללא כנפיים, ואף על פי כן [[מלאך]] הוא שכן ה' שלחו ומינה אותו "מורה דרך שלא מדעתו" מבצע התוכנית האלוהית בלי לדעת זאת"|מקור=יסודות בהוראת המקרא, בר אילן רמת גן תשמ"ח עמ' 87}}
.
▲הרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שכתבם מצוי בידינו, שהביא בביאורו לתורה מארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך ה[[פרד"ס]], זה לצד זה.{{הערה|ישנם פרשנים שביארו רק אחד או שניים מהרבדים לאורך פירושם}}
* '''[[פרשנות הפשט למקרא|פשט]]''' – פרשנות מילולית, וכלשונו ודרכו של הרמב"ן, "פשוטו של מקרא". בדרך זו, מבאר הרמב"ן את פשט דברי הכתוב על דרך ההסבר הפילוסופי - פיזיקלי (חכמת הנגלה).
* '''רמז''' – פרשנות [[טיפולוגיה (בלשנות)|טיפולוגית]], כגון פרשנות שאינה מקישה מכתובים על כתובים, אלא ממאורע אחד על מאורע אחר, וכלשון הרמב"ן "[[מעשה אבות סימן לבנים]]". כך למשל רואה הרמב"ן את ששת ימי הבריאה כרמז לכל המאורעות העתידים לבוא.
* '''[[מדרש|דרש]]''' – פרשנות [[אלגוריה|אלגורית]]. לדוגמה, בדרך זו מבאר הרמב"ן את דרך ההשגחה האלוהית על האנושות בכלל ועל עם ישראל בפרט לאורך ההיסטוריה.
* '''[[קבלה|סוד]]''' – ביאור הפסוקים על פי פנימיות התורה (חכמת הנסתר) כגון ה-קבלה. בלשון הרמב"ן "על דרך האמת", או "דרך האמת לאמיתו": ראיית המקרא כחלק ורמז של ועל האלוהות עצמה והיחסים השונים בין חלקיה (כגון על פי [[תורת הספירות]]).
סודותיו התפרסמו מאוד עוד בחייו וישנם כשלושים כתבי יד של ליקוט מסודותיו - אשר נקראים "פרוש קצר" שנכתבו עוד בחיי הרמב"ן.
בגדול ממך אל תדרוש,
בחזק ממך בל תחקור,
במופלא ממך כל תדע,
במכוסה ממך בל תשאל,
במה שהורשית התבונן,
שאין לך עסק בנסתרות."}}רמב"ן כתב את גם פרוש ל[[ספר איוב]] לפני שחיבר את פרושו לתורה, בויכוח ברצלונה פירש את פרק [[הנה ישכיל עבדי]] שב[[ישעיהו]] נ"ג.▼
שאין לך עסק בנסתרות."}}
=== פרושים לפרושו ===
פרושים רבים נדפסו לפרושו, המפרשים לפרושו נחלקים לשניים, מפרשי הפשט ומפרשי ה[[פרדס (יהדות)|סוד]].
מפרשי הפשט, כגון: רבי [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב השני]], ה[[חתם סופר]], '''כסף מזוקק''' מאת הרב אברהם לייבלין, בספר זה נדפסו גם הגהות הרב [[מאיר אריק]], '''נמוקי שמואל''' מאת רבי שמואל צרפתי אשר חיברו "להציל את הרמב"ן מפני השגות ה[[אליהו מזרחי|רא"ם]]", '''תכלת מרדכי''' מאת הרב [[מרדכי גימפל יפה]], הכולל הערות לפירוש מאת הרב אהרון וואלק, ועוד, כמו כן נתפרסמו פירושים מילולים לפירוש על ידי [[עוז והדר]] ועוד.
מפרשי הסוד, כגון: רבי [[יצחק דמן עכו]] רבי [[שם טוב אבן גאון]] רבי [[יהושע אבן שועיב]], רבי [[מאיר פאפירש]] תלמיד [[האריז"ל]] ועוד.
▲
כמו כן נטען שחיבר פרוש על שיר השירים, אך רח"ד שעוועל הוכיח שאינו לרמב"ן אלא לאחד מן האחים [[עזרא ועזריאל בני שלמה]].
| |||