רמב"ן – הבדלי גרסאות

[[חותם|חותמו]] האישי של רמב"ן התגלה בשנת [[1972]] ב[[תל כיסון]], בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק'.{{הערה|י' שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147}}

 

על מקום קבורתו ישנם כמה וכמה מסורות, [[ירושלים]] (ב[[כפר השילוח]] ב[[קבר עובדיה מברטנורא|מערת רבי עובדיה מברטנורא]],{{הערה|ספר 'קורא הדורות' (מהדורת ברלין, [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14486#p=44&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= דף יט, א]): "אמרו לי תושבי העיר, שיש קבלה בידם מן הזקנים כי... קבורים שם שלשה גדולי עולם והם הרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא. וכן [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14486#p=54&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שם כ"ד, א].}}{{הערה|סמוך ל[[קבר שמעון הצדיק]] ישנה מערה המכונה "מערת הרמב"ן", אך היא אינה מיוחסת למקום קבורתו אלא למקום לימודו.}}), [[חברון]], באגרת שכתב לבנו סיפר שהולך לחצוב לעצמו קבר ב[[חברון]] ויש שהסיקו לפי זה שאכן נקבר שם.{{הערה|שבחי ירושלים תקמה, איגרת ר' אליעזר הלוי תקצ"ח, שערי ירושלים תר"י, מבשרת ציון תרמ"א, מסעות משה תרפ"ד}} [[טבריה]],{{הערה|אלמוני מקנדיאה רלג, הובא באתר אהלי צדיקים}} [[עכו]].{{הערה|גלילות ארץ ישראל שפ"ד}} המקור הקדום ביותר הוא עדות תלמידו אשר אומר שנקבר ב[[חיפה]] בתחתית הר [[הכרמל]],{{הערה|, כך בחיבור של תלמיד הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&st=&pgnum=82 "תוצאות ארץ ישראל", בתוך "מסעות ארץ ישראל"], - ראו [[יהושע פראוור]], '''תולדות היהודים בממלכת הצלבנים''', עמ' 229.{{ש}} איגרת יחוס האבות, רצ"ז. אגודת 'אהלי צדיקים' איתרה בשולי [[בית העלמין היהודי הישן של חיפה]] מערת קבורה ובה מספר קברים, ולטענתה קבורים בה [[רבי אבדימי דמן חיפה]], הרמב"ן, רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמשון משאנץ]]. אחרים מפקפקים בטענתם.}}<ref>ראו [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17376&siteLang=3 כאן] באתר אהלי צדיקים ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36020&st=&pgnum=223 ראו כאן בהרחבה דברי] הרב [[ישראל דנדרוביץ]] בקובץ נזר התורה</ref>

 

משפחת הרמב"ן מתייחסת לרבי [[יצחק אלברצלוני]],<ref>כך כותב ה[[רשב"ץ]] שו"ת התשב"ץ א סב</ref> אין ידיעה על אביו של רמב"ן למעט מקום אחד שהרמב"ן מוזכר כרבי משה בן '''רבי''' נחמן. לאמו של רמב"ן היו שלושה אחים אברהם, יוסף, ושלמה. בנו של אברהם היה רבי [[יונה גירונדי]].

 

מצאצאיו הידועים: ה[[רשב"ץ]], ה[[רלב"ג]], רבי [[יעקב ששפורטש]]<ref>[[יעקב עמדין|היעב"ץ]] ספר [[מטפחת ספרים]] פרק ט</ref> ועוד.

 

תלמידיו של רמב"ן הלכו בשיטתו המשלבת את תורת [[בעלי התוספות]] עם המסורת הספרדית, וכלשון [[פרופסור]] [[יצחק אשר טברסקי|יצחק טברסקי]]:<ref>“Rabbi Moses ben Nachman: Explorations in His Religious and Literary Virtuosity,” p. 7</ref>

{{ציטוט|תוכן="הרמב"ן חיתן את הלימוד הצרפתי והספרדי לנצח"}}