מריה טנאסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
שורה 31:
העיתונאי ולימים הבמאי [[סנדו אליאד]] (1979-1899), צעיר [[יהודי]] יליד [[מולדובה (חבל ארץ)|מולדובה]], פגש אותה ב"מזנון של שבע ליי" (Bufetul de șapte lei) בערב של גשם סוער והציע לה להתארח בדירת החדר שלו, לא רחוק מגן [[צ'ישמיג'יו]]. משם ניהל אליאד גם את האיגוד "ידידי [[ברית המועצות]]" שהוקם לא מכבר על ידי קומץ אקדמאים רומנים שעדיין תלו תקוות בשינויים הפוליטיים והחברתיים שחוללה [[מהפכת אוקטובר]] ברוסיה השכנה.
בחוג חבריו של אליאד עשתה מריה טנאסה היכרות עם אנשי רוח צעירים, חלקם סופרי [[אוונגרד]]. עמם נמנו משוררים כמו אאוג'ן ז'בליאנו, צ'יצ'רונה תאודורסקו, ראדו בואוריאנו והסופר שטפאן רול, בשמו האמיתי גאורגה דינו, אדם מצחיק ומלא שמחת חיים, שהפך לידיד קרוב. באמצעות סנדו אליאד היא הכירה גם את [[הרי בראונר]], [[אתנומוזיקולוג]] וחוקר של הארכיון לפולקלור הרומני. הוא עזר לה להרחיב את הרפרטואר שלה בשירי עם אותנטיים רבים שאסף והקליט על [[פונוגרף]] בכל האזורים של רומניה ומריה קלטה אותם במהירות{{הערה|שם=ג'ורנל|Jurnalul naţional" 2007"|כיוון=שמאל}}. בהתחלה נהגה מריה לשיר בפני האורחים במיוחד שלושה שירים - שיר קינה של הדוד שלה פאנה מפגראש שהתאלמן "''Geaba mă mai duc acasa''" (לשווא אלך הבייתה") ''Of zac'' (אה, אני נשכב לי) ו-''Târâişul şarpelui''("זחילת הנחש" או "מי שאוהב ונוטש", שהוקלט בשנת 1929 על ידי הרי בראונר, לדבריו, מפי אשה מן הכפר דרגוש, פגראש){{הערה|M.Roşca עמ' 29}}.
המלחין תאודור רוגלסקי והפסנתרן פיליונסקו מחוג חבריו של אליאד ובראונר הזמינו אותה לשיר ב[[רדיו]]. בראונר הסביר לנגנים המלווים, ה[[צוענים]] ברובם, שמצא לה (כמו נגן ה[[צמבל]] קרליג (Cârlig) ונגן ה[[קובזה]] מרין מרצנה (Marin Mărţână) לנגן בדיסקרטיות, שמא תיפגע איכות השמעת השירים והם אכן נשמעו להוראותיו{{הערה|שם=ג'ורנל}}. עם הרפרטואר המועשר שלה התחילה מריה טנאסה לשיר באחת המסעדות הידועות של בוקרשט (ככל בנראה ב"פארק לוקסנדרה") וריתקה והסעירה בקולה החם ורב הגוונים את מאזיניה אוהבי המוזיקה שהיו מגיעים לבוקרשט מכל רחבי רומניה{{הערה|שם{{הבהרה|איפה?}}}}.
שרה בהמשך במסעדות ומועדונים ידועים בבוקרשט, ביניהם "נפטון", "קפה וילסון",
הפארק ארו", "לותר", "קונטיננטל", "פריספה נאלטה" ("המרפסת הגבוהה") בככר אובור, וכו'.
שורה 56:
השלטון החדש הקומוניסטי ביקש ממנה להשתלב במערכת החינוך. בתיכון למוזיקה מס. 1 בבוקרשט הוקמה קתדרה לשירי עם ומריה טנאסה הועסקה בה כמורה. עם תלמידותיה נמנו ויקטוריה דרוואי, איליאנה קונסטנטינסקו, נטליה שרבנסקו.
 
בפסטיבל העולמי הרביעי של הנוער והסטודנטים שאורגן בבוקרשט בקיץ [[1953]] הופיעה טנאסה עם כמה להיטים עממיים חדשים: ''Dragi mi-s cântecele mele'' (''יקרים לי הם שירי'') בעיבוד של [[הנרי מליניאנו]] והשיר הטרנסילבני "''Aseară vântul bătea''" (''אמש נשבה הרוח'').
ב-[[1954]] התאפשר לה להקליט שירים לרדיו ובחברת התקליטים הממלכתית אלקרטקורד.
 
שורה 68:
שיחקה, לצידו של יון מנולסקו, על במת התיאטרון העירוני קראיובה במחזה "הגופה החיה" מאת [[לב טולסטוי]] (1945) ובמחזה הריאליסטי-סוציאליסטי "הוריה" מאת [[מיכאיל דוידוגלו]] (1956). הבמאי ליביו צ'וליי ליהקה אותה במחזה של [[ברטולט ברכט]], "[[אופרה בגרוש]]".
 
הצופים יכלו ליהנות משירתה ומשחקה גם בסרטים כמו ''Se aprind făcliile'' ("נדלקים הלפידים") (1939 - סרט שאבד), ''România'' (''רומניה'') (1947), ב''Ciulinii Bărăganului'' (גדילני ה[[ברגאן]]) {{כ}},
(1958, לפי הרומן של [[פנאיט איסטרטי]], בבימויו של לואי דאקן). בסרט האחרון שיחקה את תפקיד הראשי, אניקה, לצידם של מרצ'ל אנגלסקו, מיכאי ברקט ו[[פלורין פיירסיק]]. כמו כן מריה טנאסה הופיעה בסרט הקצר "''Amintiri din București'' (זכרונות מבוקרשט) מ-1958.
 
שורה 121:
(טיבריו אלכסנדרו - שירי מריה טנאסה, אנטולוגיה, הוצאת אלקטרקורד, בוקרשט 1979){{רומנית}}
* Ghiață, Petre și Sachelarie, Clery: ''Maria Tănase și cîntecul românesc'', ediția a III-a, Ed. Muzicală a Uniunii Compozitorilor din R.S.R., București, 1969
(פטרה גיאצה וקלרי סאקלאריה - ''מריה טנאסה והשיר הרומני''', הוצאת איחוד המלחינים, בושקרט 1969)
{{רומנית}}
* Roșca, Maria: ''Privighetoarea din „Livada cu duzi”'', volumul I, Ed. Ginta Latină, București, 2000
(מריה רושקה - '''הזמיר מפרדס התותים''', 2 כרכים, הוצאת ג'ינטה לטינה, בוקרשט, 2000) {{רומנית}}
*Gaby Michailescu ''Maria cea fără de moarte'', Bucureşti, Editura Eikon 2003
(גבי מיכאילסקו - ''מריה האלמותית'')
*Mihai Pelin ''Un veac de spionaj, contraspionaj şi poliţie politică, Bucureşti, Elion, 2003''
(מיכאי פלין - '''מאה שנה של ריגול, ריגול נגדי ובילוש פוליטי''', 2003).
 
==קישורים חיצוניים==