רמב"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תבנית ביאור |
←כתביו: הוספת קטע על הביקורת |
||
שורה 68:
בעקבות הרמב"ן הלכו בתי מדרש רבים בספרד, אשר תרמו רבות ל[[תור הזהב בספרד|תור הזהב של יהדות ספרד]]. והשפעתו נראתה בדורות הבאים של חכמי ספרד. דבריו ושיטת לימודו משוקעים במידה ניכרת בחיבורי [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]], [[הריטב"א]], [[הר"ן]], [[נימוקי יוסף]] ואחרים.
== כתביו ==
רמב"ן חיבר עשרות ספרים בכל תחומי היהדות [[מקרא]], [[תלמוד]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[הלכה]], [[שו"ת]], [[מוסר]], ו[[קבלה]],
סגנונו של רמב"ן היה כהמשך למוסרת הספרדית אך הוסיף לה את מה שקבל מרבותיו מ[[בעלי התוספות]], וכלשון [[פרופסור]] [[יצחק אשר טברסקי|יצחק טברסקי]]:<ref>“Rabbi Moses ben Nachman: Explorations in His Religious and Literary Virtuosity,” p. 7</ref>
שורה 211 ⟵ 209:
בעקבות רמב"ן נכנס התלמוד הירושלמי לסדר הלימוד ונהפך לספר קאנוני בקרב בית מדרשו של רמב"ן, ותלמידיו ה[[רשב"א]] ה[[ריטב"א]] והלאה כבר מזכירים אותו על הסדר.
[[יואל פלורסהיים]] ליקט את כל פירושיו לירושלמי ופירסמם בששה כרכים בשם '''פירושי הרמב"ן לירושלמי''' כולל כרך מבוא, על ידי [[מוסד הרב קוק]] ירושלים תשע"ג.
==השפעותיו ההלכתיות של הרמב"ן==
שורה 271:
היהודית בארץ ישראל בתקופה הממלוכית'', ההיסטוריה של ארץ ישראל, ז, ירושלים תשמ"א, עמודים 79–81}} בביקורו באזור ירושלים הלך גם לחברון ועבר דרך קבר רחל. לאחר מכן חזר רמב"ן ל[[עכו]], שם מסר את "דרשת ראש השנה" ב-[[1269]], ומשם לא ידוע לאן המשיך.
[[קובץ:חותמת הרמב"ן.jpg|ממוזער|חותם הרמב"ן שהתגלה ליד [[תל כיסון]]]]▼
== ביקורת על רמב"ן ==
רמב"ן בוקר לאחר מותו בשני טענות, על אמונתו בקבלה וכן טענה על ערבוב [[קבלה]] ו[[פילוסופיה]].
[[ריב"ש]] ביקרו על אמונתו בקבלה, {{ציטוטון|וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי [[ר"ן|הר"ר נסים ז"ל]] כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ההיא}}{{הערה|שו"ת הריב"ש תשובה קנז}}, וכן ר' [[זרחיה חן]] באגרתו אל ר' [[הלל מוירונה]] בעל תגמולי הנפש מבקרו, {{ציטוטון|והאיש משה הרב בר נחמן ז"ל לא היה יודע טבע המציאות כלל כל שכן טבע דברי הפילוסופים ולא ידע איזה הדרך ישכון אור הכוונה האמיתית אשר כיוון בה הגאון [[רמב"ם|רבינו זצ"ל]] בספרו הנכבד ר"ל [[מורה נבוכים]] כי לא הורגל בו ואם עיין בו לא רצה להעמיק בחלקיו ופרקיו ושעריו ולא לדקדק ולפקפק בדבריו כי המבין כוונתו האמיתית אינו תמה על חד מדבריו כל שכן שלא יהיה פורץ גדר לגזור אומר לחלוק עליו כי כולם נכונים למבין וישרים למוצאי דעת'}},{{הערה|נדפס בכתב העת 'אוצר נחמד' ב 117}}{{ביאור| רבי [[שם טוב בן אברהם]] ענה על דבריו, (בספר האמונה כה:) {{ציטוטון|ולזה כתב אחד מהמתפלספים על הרמב"ן ז"ל כי להיותו בלתי מבחין בין האפשר והנמנע השיג על הרב וזה האיש היה סכל כי לא עמד על דעת הרמב"ן ז"ל}}.}}
רבי [[יהוסף אשכנזי]] התנא מצפת, כתב עליו{{הערה|נדפס על ידי [[גרשום שלום]] ב'[[תרביץ']] כח, נספח אות נב}} {{ציטוטון|והנה מה תמיה גדולה היא מה שרצה להרכיב דרכי ה[[פילוסופיה]] עם דרכי האמת. ומוטב היה לו להרמב"ן להניח לשונות פילוסופים ודעותיהם ולאחוז בקבלתו כדרכו בכל מקום... והוא אין דרכו להוציא מאמרי חכמים מפשוטן}}, וכן רבי זכריה בן משה מחכמי קנדיאה אשר היה בסוף תקופת ה[[ראשונים]] ביקרו{{הערה| נדפס על ידי [[אלי גורפינקל]], '''מנחת קנאות לרבי זכריה בן משה מקנדיאה''', קובץ על יד כ (ל) עמ' 144}}, {{ציטוטון|טוען על רבים ונכבדים ממנו וחוקר תכלית החקירה לטעון כנגדם ובפתע פתאום בורח את הקבלה ומהפך הכל אל הנסתר לגמרי אם הוא מקובל יורנו בקבלה ויניח טענות והחקירה ואם בוחר בחקירה לא יברח אל הקבלה.}}
▲הנלמד מחיצי הביקורת הוא, שרמב"ן שילב קבלה ופילוסופיה ויצר לעצמו דרך ביניים.[[קובץ:חותמת הרמב"ן.jpg|ממוזער|חותם הרמב"ן שהתגלה ליד [[תל כיסון]]]]
==לקריאה נוספת==
| |||