ניקוד טברני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏התפתחות הניקוד הטברני: מה פתאום? מסורת הקריאה נמסרה בע"פ (מגילה ג.), אבל סימני הניקוד?!
בברוך (שיחה | תרומות)
←‏עדויות לשיטת הניקוד: קישורים פנימיים, ותיקון תוארו של בן אשר
שורה 19:
שיטת הניקוד הטברנית השתמרה במספר רב של כתבי יד מקראיים מימי הביניים ששרדו עד ימינו. שני כתבי היד הידועים ביותר הם [[כתר ארם צובא]] (אשר נוקד על ידי אהרן בן משה בן אשר עצמו ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] לספירה) ו[[כתב יד לנינגרד]] אשר נוקד בשנת [[1008]].
 
בנוסף לשני כתבי היד הללו נשתמרו מספר חיבורים מימי הביניים, המתארים את השיטה ואת כלליה. ראש וראשון לחיבורים אלו הוא "ספר [[דקדוקי הטעמים"]] שכתב מפתחאחד מן החשובים מבין בעלי השיטה הטברנית, [[אהרן בן משה בן אשר]]. חיבורים ידועים נוספים הם "ספר הוריית הקורא" מאת [[אבו אל-פרג' הארון]], "המאמר על השווא" שמחברו אינו ידוע, ו"ספר צחות לשון העברים" ל[[רב סעדיה גאון]].
 
מקורות אלו מאפשרים לנו כיום, אף על פי שחלפו למעלה מאלף שנים, לשחזר את ערכם הפונטי של סימני הניקוד הטברניים.