סהדי שקרי אאוגרייהו זילי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון, ויקיזציה...
שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''סהדי שקרי אאוגרייהו זילי''' הוא [[פתגם]] [[ארמית|ארמי]] שמשמעותו היא שהעדים שנשכרים להעיד [[עדות שקר]] הם בזויים גם בעיני אלה ששוכרים את שירותם{{הערה|בלשון המקורית נאמר שהם בזויים בעיני השוכרים אותם, אך כוונת המאמר היא ש'''אפילו''' השוכרים אותם ונהנים מעדות השקר מבזים אותם. ראו ב[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]] לסנהדרין כט בשם [[הסמ"ג]] לאווין רטז}}.
==מקור הביטוי==
הביטוי מופיע בתלמוד כאזהרה לעדים. לפני שהם מעידים, מזהירים אותם בטענה זו, שעדי שקר אינם חשובים גם בעיני שוכריהם. כך מפרש [[רב אשי]] בשם נתן בנו של [[מר זוטרא]] את דברי המשנה {{ציטוטון|כיצד בודקים את העדים היו מכניסין אותן לחדר ומאיימין עליהן. אמרינן להו סהדי שקרי אאוגרייהו זילי דכתיב{{הערה|{{תנך|מלכים א|כא|י}}}} והושיבו שנים אנשים בני [[בליעל]] נגדו ויעידוהו.}}
 
הביטוי המקראי עליו מסתמך הביטוי לקוח ממעשה [[כרם נבות]], שם [[איזבל]] מיעצת ל[[אחאב]] להשתמש בעדי שקר כדי להביא למותו של אחאבנבות. הביטוי בו איזבל משתמשת לגבי עדי השקר הוא "בני בליעל"{{הערה|ה[[חת"ם סופר]] (בחידושיו לכתובות יט עמוד א) כתב שמכאן נלמד שאומרים [[ייהרג ואל יעבור]] כשהעבירה היא עדות שקר, שכל הסיבה שהם נקראים "בני בליעל" היא משום עדות זו, שאילו היו רשעים מקודם אי אפשר היה להוכיח שאאוגרייהו זילי, והרי איזבל יכלה להורגם, ומכאן שהיה להם להיהרג ולא להעיד עדות שקר ולכן הם נקראים בני בליעל}}.
 
ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|עדות|יז|ב}}}} ובעקבותיו ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|כח|ז}}}} הגדירו את האזהרה לעדים כך: {{ציטוטון|ומודיעין אותן כח עדות שקר ובושת המעיד בה בעולם הזה ובעולם הבא.}}