ויקיפדיה

ממנון (מיתולוגיה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
מ הגהה, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
[[קובץ:The_Departure_of_Memnon_for_Troy._Greek,_circa_550-525_B.C..jpg|ממוזער|280px|יציאתו של ממנון לטרויה. יוון, 550-525525–550 לפנה"ס לערך. אגרטל [[קדרות דמות שחורה|דמויות שחורות]] {{אנ|Black-figure pottery}}. [[המוזיאונים המלכותיים לאמנות והיסטוריה]] {{אנ|Royal Museums of Art and History}}, בריסל, בלגיה.]]
[[קובץ:Combat_between_Achilles_and_Memnon,_Grave_amphora_southern_Italy,_330_BC.jpg|שמאל|ממוזער|270px|קרב בין [[אכילס]] (משמאל) וממנון (מימין). קבר אמפורה בדרום איטליה, 330 לפנה"ס.]]
[[קובץ:Eos Memnon Louvre G115.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אאוס מרימה את גופת בנה, ממנון. כוס [[קדרות דמות אדומה|דמויות אדומות]] {{אנ|Red-figure pottery}}, סביבות 490–480480–490 לפנה"ס.]]
[[קובץ:Picart_-_Memnon.jpg|ממוזער|250 px|ממנון. חריטה מאת [[ברנאר פיקאר]] {{אנ|Bernard Picart}}{{כ}}, 1731.]]
ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]], '''ממנון''' ([[יוונית עתיקה]]: '''Μέμνων''') היה מלך [[אתיופיה (מיתולוגיה)|אתיופי]] ובנם של [[טיתונוס]] ו[[אאוס]]. כלוחם, הוא נחשב כמעט שווה ל[[אכילס]] במיומנותו. במהלך [[מלחמת טרויה]] הוא הביא צבא להגנת [[טרויה]] והרג את [[אנטילוכוס]] {{אנ|Antilochus}} במהלך קרב קשה. מותו של ממנון מזכיר את מותו של [[הקטור]], מגן נוסף של טרויה שאכילס הרג גם אותו מתוך נקמה על חבר שנפל, [[פאטרוקלוס]].
שורה 8:
== בנם של אאוס וטיתונוס ==
סופרים רומיים וסופרים יוונים קלאסיים מאוחרים, כמו [[דיודורוס סיקולוס]], האמינו שממנון היה יליד "[[אתיופיה (מיתולוגיה)|אתיופיה]]", אזור גאוגרפי באפריקה, בדרך כלל מדרום למצרים.
על מותו של ממנון מסופר באריכות ב[[אפוס]] [[חיבור אבוד|האבוד]] "[[איתיופיס]]" {{אנ|Aethiopis}}, שחובר לאחר ה"[[איליאדה]]" של [[הומרוס]],{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/348/348-h/348-h.htm#chap76 פרגמנטים של ה'''איתיופיס'''].}} סביב [[המאה ה-7 לפנה"ס|המאה ה־7 לפנה״ס]], ומיוחס על ידי סופרים עתיקים ל[[ארקטינוס ממילטוס]] {{אנ|Arctinus of Miletus}}. מכיוון שמתוך היצירה ההיסטורית המקורית שרדו רק קטעים, רוב הידוע על ממנון מגיע מסופרים יוונים ורומיים פוסט-פוסט־[[הומרוס|הומר]]יים.
הומרוס עצמו מזכיר את ממנון אזכור חולף בלבד ב[[אודיסיאה]].{{הערה|הומרוס, [[S:כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ד: אודיסיה/שיר אחד עשר|'''אודיסיאה''', שיר אחד עשר]], סעיף 522: "יָפֶה לֹא הָיָה מִמֶּנּוּ, רַק '''מֶמְנוֹן''' הָאִישׁ הָאֱלֹהִי" (תרגום טשרניחובסקי).}}
 
לדברי משוררים יווניים עתיקים, אביו של ממנון, [[טיתונוס]], נחטף מטרויה ידי אלת השחר [[אאוס]] ונלקח אל קצות תבל בחוף של [[אוקיינוס (מיתולוגיה)|אוקיינוס]].{{הערה|'''[[ההמנון ההומרי לאפרודיטה]]''', [https://benyehuda.org/read/5154 שורות 218–227], ב[[פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן־יהודה]]}}
על פי ה"[[תאוגוניה]]" של [[הסיודוס]], ילדה [[אאוס]] לטיתונוס את "ממנון עוטה שריון הברונזה, מלך האתיופים", ואת [[אמתיון]] {{אנ|Emathion}}.{{הערה|הסיודוס, [https://www.sacred-texts.com/cla/hesiod/theogony.htm '''תאוגוניה''', 984].}}
 
לדברי [[קווינטוס מסמירנה]] {{אנ|Quintus of Smyrna}}, ממנון אמר בעצמו שהוא גדל אצל ה[[הספרידות]] בחוף אוקיינוס ("נפילת טרויה",{{הערה|[https://archive.org/stream/falloftroy00quin#page/78/mode/2up/search/memnon קווינטוס מסמירנה, '''נפילת טרויה'''].}} ספר 2).
 
[[דיקטיס איש כרתים]] {{אנ|Dictys Cretensis}}, מחבר פסאודו-כרוניקהפסאודו־כרוניקה של מלחמת טרויה, כותב כי "ממנון, בנם של טיתונוס ו[[אורורה (מיתולוגיה)|אורורה]] (מקבילתה ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]] של אאוס), הגיע עם צבא גדול של הודים ואתיופים, צבא מדהים באמת שהורכב מאלפים רבים של גברים עם סוגים שונים של נשק, והצטיין מעבר לתקוות והתפילות אפילו של [[פריאמוס]]".{{הערה|דיקטיס איש כרתים, [https://www.theoi.com/Text/DictysCretensis4.html ספר 4], פסקה 4.}}
 
== ב"פוסטהומריקה" ==
שורה 23:
במסעו של ממנון מן [[אוקיינוס (מיתולוגיה)|האוקיינוס]] [[הספרידות|המערבי]] עם צבא ה[[אתיופיה (מיתולוגיה)|אתיופים]] שלו, מגיע לטרויה מיד לאחר ויכוח בין [[פולידאמס (מיתולוגיה)|פולידאמס]] {{אנ|Polydamas (mythology)}}, [[הלנה]] ו[[פריאמוס]] שבמרכזו עומדת השאלה האם המלך האתיופי יופיע בכלל. צבאו של ממנון מתואר כגדול מכדי לספור אותו והגעתו מתחילה משתה ענק לכבודו. כרגיל, שני המנהיגים (ממנון ובמקרה זה פריאמוס) מסיימים את ארוחת הערב בהחלפת סיפורי מלחמה מפוארים, וסיפוריו של ממנון מובילים את פריאמוס להכריז כי המלך האתיופי יהיה המושיע של טרויה. אף על פי כן, ממנון צנוע מאוד ומזהיר כי כוחו, כך הוא מקווה, ייראה בקרב, אם כי הוא מאמין שאין זה נבון להתרברב בארוחת הערב.
 
לפני הקרב של היום שלמחרת, האהבה האלוהית לממנון כל כך גדולה עד ש[[זאוס]] גורם לכל שאר [[האלים האולימפיים]] להבטיח לא להתערב בלחימה. בקרב, ממנון הורג את בנו של [[נסטור (מיתולוגיה)|נסטור]], [[אנטילוכוס]], לאחר שאנטילוכוס הרג את חברו היקר של ממנון, אאסופוס. בחיפושו אחר נקמה ועל אף גילו, נסטור מנסה להילחם בממנון אך הלוחם האתיופי מתעקש שלא יהיה זה צודק להילחם באיש זקן כזה, ומכבד את נסטור עד כדי כך שהוא מסרב להילחם. באופן זה, ממנון נתפס כדומה מאוד ל[[אכילס]] -– לשניהם מערכות ערכים חזקות שנראות בעין יפה בתרבות הלוחמים של התקופה.
 
כאשר ממנון מגיע לספינות היווניות, מתחנן נסטור בפני אכילס שילחם בו וינקום את מות אנטילוכוס, מה שמוביל להתנגשות בין שני הגברים בעוד שניהם לובשים שריון אלוהי שנעשה על ידי [[הפייסטוס]], ובכך נוצרת הקבלה נוספת בין שני הלוחמים. זאוס מחבב את שניהם והופך כל אחד מהם לבלתי נלאה וענקי כך ששדה הקרב כולו יוכל לצפות בהם מתנגשים כ[[אלים למחצה]]. בסופו של דבר, דוקר אכילס את ממנון דרך הלב, וגורם לכל צבאו להימלט באימה.
שורה 34:
 
== פסלים ==
ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] ([[המאה ה-5 לפנה"ס|המאה ה־5 לפנה״ס]]) כינה את [[שושן (עיר)|שושן]] "עירו של ממנון".{{הערה|הרודוטוס, '''[[היסטוריות (הרודוטוס)|היסטוריות]]''', ספר 5, סעיף 54; ספר 7, סעיף 151.}} הרודוטוס מתאר שני פסלים חצובים גבוהים, שאחד מהם נמצא "בדרך מ[[אפסוס]] לפוקיה" והאחר בדרך מ[[סרדיס]] ל[[סמירנה]] {{אנ|Smyrna}}. האיש שדמותו מופיעה בשני הפסלים אוחז בידו הימנית בכידון ובידו השמאלית בקשת וחצים וכך גם שאר נשקו – מצרי ואתיופי. על החזה שלו כתוב באותיות מצריות: "את הארץ הזאת רכשתי לי בכתפיים אלה". הרודוטוס מספר כי ישנם המזהים את האיש כממנון, אולם הוא עצמו חולק על כך, ומאמין שמדובר בדמותו של [[ססוסטריס]] {{אנ|Sesostris}}.{{הערה|הרודוטוס, '''היסטוריות''', ספר 2, סעיף 106.}}
 
לדברי ההיסטוריון המצרי [[מנתון]] ([[המאה ה-3 לפנה"ס|המאה ה־3 לפנה״ס]]), ממנון וה[[פרעה]] השמיני (או השביעי) של השושלת ה-18ה־18 [[אמנופיס]] {{אנ|Amenophis}} היו שניהם אותו מלך.{{הערה|מנתון, '''אגיפטיאקה''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Manetho/History_of_Egypt/2*.html ספר 2].}}
ישנם פסלים של [[אמנחותפ השלישי]] ב[[הנקרופוליס של תבאי|נקרופוליס של תבאי]] במצרים שהיו ידועים לרומאים כ[[פסלי הענק של ממנון]].
לפי [[פליניוס הזקן]] ואחרים, אחד הפסלים היה משמיע קול בשעות הבוקר, עם המגע הראשון של קרני השמש.{{הערה|פליניוס הזקן, '''[[תולדות הטבע]]''', [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137%3Abook%3D36%3Achapter%3D11 ספר 36, פרק 11].}}
 
הגאוגרף [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] ([[המאה ה-2|המאה ה־2]] לספירה) מתאר כיצד התפעל מפסל ענק במצרים: "ב[[תבאי (מצרים)|תבאי המצרית]], כאשר חציתי את ה[[נילוס]]... ראיתי פסל, עדיין יושב, שהשמיע קול. רבים מכנים אותו ממנון, שלדבריהם מאתיופיה עבר במהירות על פני מצרים ועד שושן. התבאיים, עם זאת, אומרים שזהו פסל, לא של ממנון, אלא של יליד הארץ בשם פמנוף, ושמעתי שיש אומרים שמדובר בססוסטריס. פסל זה נשבר לשניים על ידי קמביסס ([[כנבוזי השני]]), וכיום מהראש עד לאמצע הוא מושלך למטה; אבל כל השאר יושב, וכל יום עם זריחת השמש הוא משמיע קול, ואת הצליל ניתן לדמות בצורה הטובה ביותר לזו של [[נבל]] או [[לירה (כלי נגינה)|לירה]] כאשר נקרע [[מיתר (כלי מיתר)|מיתר]]".{{הערה|פאוסניאס, [https://www.theoi.com/Text/Pausanias1C.html '''תיאורה של יוון''', ספר ראשון], פרק 41 (או 42), פסקה 3.}}
 
== אבי האל תור ==
ב[[פרולוג (ספרות)|פרולוג]] של "[[אדה פרוזאית|האדה הפרוזאית]]" מאת הסופר ה[[איסלנד]]י [[סנורי סטורלוסון]] ([[המאה ה-12|המאה ה־12]]), ממנון נזכר כאביו של [[מיתולוגיה גרמאנית|האל הגרמאני]] [[תור (אל)|תור]]: "אחד המלכים ביניהם נקרא [[מנון (מיתולוגיה)|מונון או מנון]] {{אנ|Menon (mythology)}} והוא נישא לבתו של המלך העליון [[פריאמוס]], שנקראה טרואן (Tróán); נולד להם ילד בשם טרור (Trór), שאנו קוראים לו תור".{{הערה|[https://www.sacred-texts.com/neu/pre/pre03.htm '''אדה פרוזאית''', פרולוג], III.}}
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ממנון_(מיתולוגיה)"