ימי צקלג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב, הוקדם הדיון בשם הספר
שורה 38:
 
מקרב לקרב נוספות דמויות לעלילה והסיפור שהתמקד בלוחמי כיתתו של גידי, נודד להתמקד בדמויות נוספות שמגיעות עם כוחות התגבור הישראליים.
 
==שם הספר==
המשלט הקרוי בסיפור נ. ג. 244 מקבל את השם 'צקלג' על ידי ברזילי, אחד מן הלוחמים וחובב תנ"ך, אשר מזהה את הגבעה כ[[צקלג]] המקראית של דוד המלך (עמ' 112). במהרה מבין ברזילי שטעה בזיהוי ומנסה לסובב את הגלגל לאחור ולתקן את טעותו, שנפוצה בינתיים בין חבריו (עמ' 163, 290, 740 ועוד), אולם השם הופך לפופולרי יותר ויותר עד שאפילו שרוליק המג"ד מכנה את המקום 'צקלג'.
 
ניתן לשער שהבחירה של ס. יזהר לקרוא לספר על שם טעות הזיהוי של ברזילי היא [[אירוניה|אירונית]], וייתכן שהיא באה למתוח ביקורת על האופן בו כל גבעה בנגב הופכת לאתר היסטורי מקראי.
 
==דמויות מרכזיות==
שורה 59 ⟵ 64:
אותה ציפור תהויה, שברגבי השדה, עפרוני מצויץ כמדומה, שהייתה מצווצת הברות בודדות כמתוך תנומה מופרת וכמתוך תמהון לילי, הרגישה, כנראה, שמה שמתרחש בעולם מרובה הוא ממה שהייתה משערת, וכי על-כן ציחצחה מקורה וליקטה כל התחלותיה המקוטעות ושאפה רוח וצווחה ציוחת-התפעלות אחת עליזה וגבוהה – אני כאן! – ונשתתקה לרגע, והתחילה מגדת בהתלהבות כמה וכמה פסוקים, שוב שאפה רוח וידעה עוד דבר שהוא וחזרה ועצמה עיניה ואמרה שיר-מזמור שלם: חלף הלילה, גם אם עוד חושך. ועוד אמרה, קרוב היום ואם עוד לא אור, וגם אמרה, בוקר הנה בא, כמעט קט וזה יש! עורו, נרדמים, עורו נא! – כי אכן כבר הקיצו והתחילו עונים לה מעברים, קצת כה וקצת כה, ציוצים משתאים ומתחזקים, זה ממלא מה שזה מחסיר. וכנפיים התחילו חובטות בסילוד, ובא והיה רגע כאילו כל השדה כולו אמר צויצה מנותזת, קול-זמרה חד כשברי זכוכית נוצצים.|מקור=עמ' 104}}
 
==שם הספר==
 
המשלט הקרוי בסיפור נ. ג. 244 מקבל את השם 'צקלג' על ידי ברזילי, אחד מן הלוחמים וחובב תנ"ך, אשר מזהה את הגבעה כ[[צקלג]] המקראית של דוד המלך (עמ' 112). במהרה מבין ברזילי שטעה בזיהוי ומנסה לסובב את הגלגל לאחור ולתקן את טעותו, שנפוצה בינתיים בין חבריו (עמ' 163, 290, 740 ועוד), אולם השם הופך לפופולרי יותר ויותר עד שאפילו שרוליק המג"ד מכנה את המקום 'צקלג'.
 
ניתן לשער שהבחירה של ס. יזהר לקרוא לספר על שם טעות הזיהוי של ברזילי היא [[אירוניה|אירונית]], וייתכן שהיא באה למתוח ביקורת על האופן בו כל גבעה בנגב הופכת לאתר היסטורי מקראי.
 
==התקבלות והשפעות תרבותיות==