ימי צקלג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 67:
אותה ציפור תהויה, שברגבי השדה, עפרוני מצויץ כמדומה, שהייתה מצווצת הברות בודדות כמתוך תנומה מופרת וכמתוך תמהון לילי, הרגישה, כנראה, שמה שמתרחש בעולם מרובה הוא ממה שהייתה משערת, וכי על-כן ציחצחה מקורה וליקטה כל התחלותיה המקוטעות ושאפה רוח וצווחה ציוחת-התפעלות אחת עליזה וגבוהה – אני כאן! – ונשתתקה לרגע, והתחילה מגדת בהתלהבות כמה וכמה פסוקים, שוב שאפה רוח וידעה עוד דבר שהוא וחזרה ועצמה עיניה ואמרה שיר-מזמור שלם: חלף הלילה, גם אם עוד חושך. ועוד אמרה, קרוב היום ואם עוד לא אור, וגם אמרה, בוקר הנה בא, כמעט קט וזה יש! עורו, נרדמים, עורו נא! – כי אכן כבר הקיצו והתחילו עונים לה מעברים, קצת כה וקצת כה, ציוצים משתאים ומתחזקים, זה ממלא מה שזה מחסיר. וכנפיים התחילו חובטות בסילוד, ובא והיה רגע כאילו כל השדה כולו אמר צויצה מנותזת, קול-זמרה חד כשברי זכוכית נוצצים.|מקור=עמ' 104}}
 
==התקבלות והשפעות תרבותיותהיצירה==
{{להשלים}}
"ימי צקלג" זכה לתשומת לב רבה של הביקורת והמחקר. לאור היצירות הקודמות של ס. יזהר שיצאו לאור במהלך השנים, וזכו בדרך כלל לביקורות נלהבות, התפתחה ציפייה גדולה לקראת פרסומו של הספר, עליו עבד ס. יזהר שבע שנים תמימות. הביקורות החלו להופיע כשלושה חודשים לאחר צאת הספר והפולמוסוה[[מחלוקת|פולמוס]] שהתפתח סביבו נמשך יותר משנה.<ref name=":1">[[חיים נגיד]], "הפולמוס סביב 'ימי צקלג' ", בספרו: '''ס. יזהר; מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו'''. ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה חיים נגיד, [[עם עובד]], 1972, 32-25</ref> הביקורות היו מעורבות, חלקן התלהבו מאוד, בעוד שחלקן תקפו בהתלהבות את היצירה, שכללה שני כרכים, ובהם 1431 עמודים, והשתרעה על פני שבעה ימים בלבד.
 
הנושאים שבהןשבהם עסקה בדך כלל הביקורת היו רבים, וביניהם: דיון בסוגה של היצירה, המבנה העלילתי, האלוזיותה[[הרמז|אלוזיות]] המקראיותה[[תנ"ך|מקראיות]], היסודות הקומייםה[[הומור|קומיים]], איפיון הדמויות, תיאורי הנוף ומקומו של הזמן בעלילה, השימוש בשפה, אך הנושא העיקרי שמשך את תשומת לבה של הביקורת הוא הטיפול והיחס אל המלחמה ואל דמותו של הדור השני בארץ; בניהם של דור המייסדים ויחסם אל המקום ואל מלחמת העצמאות. לא כולם עסקו בכל הנושאים, אך רובם התמקדו בשתי נקודות עיקריות: 1. הצורה האמנותית של היצירה הספרותית. 2. האידאולוגיה של המחבר.<ref name=":1" />
 
הנושאים שבהן עסקה בדך כלל הביקורת היו רבים, וביניהם: דיון בסוגה של היצירה, המבנה העלילתי, האלוזיות המקראיות, היסודות הקומיים, איפיון הדמויות, תיאורי הנוף ומקומו של הזמן בעלילה, השימוש בשפה, אך הנושא העיקרי שמשך את תשומת לבה של הביקורת הוא הטיפול והיחס אל המלחמה ואל דמותו של הדור השני בארץ; בניהם של דור המייסדים ויחסם אל המקום ואל מלחמת העצמאות. לא כולם עסקו בכל הנושאים, אך רובם התמקדו בשתי נקודות עיקריות: 1. הצורה האמנותית של היצירה הספרותית. 2. האידאולוגיה של המחבר.<ref name=":1" />