זרם העתקה – הבדלי גרסאות

== היסטוריה ופרשנות ==

{{להשלים}}

 

מודל "האתר התאי" של מקסוול דימה את המרחב כ[[ריצוף (גאומטריה)|מרוצף]] על ידי תאים בצורת [[פאון|פאונים]] ([[תריסרון|תריסרונים]] בגרסאות מסוימות של המודל) המלאים בחומר [[אלסטיות|אלסטי]], בעוד קירות התאים הורכבו משכבה של חלקיקים כדוריים קטנים{{הערה|The Origin of the Displacement Current, Daniel Siegel [https://www.jstor.org/stable/pdf/27757576.pdf?seq=1#page_scan_tab_contents]}}, אשר פעלו כמעין מסבים כדוריים [[תנאי אי החלקה|המתגלגלים ללא החלקה]]. בקונספציה של מקסוול, עוצמת השדה המגנטי באזור קטן נמדדת על ידי קצב הסיבוב של התא המתאים. כאשר במרחב שורר שדה מגנטי לא אחיד, תאים סמוכים יסבבו בקצבים שונים, וכתוצאה המסבים הכדוריים ינועו בכיוון התא המהיר יותר, בנימה דומה לעקרון של [[דיפרנציאל (רכב)|גלגלי שיניים דיפרנציאליים]]. מקסוול פירש את התנועה של החלקיקים הללו כמייצגת תנועה של מטענים חשמליים (זרם חשמלי) ואת הקשר בין קצב סיבוב לא אחיד של התאים לתנועת החלקיקים כאנלוג המכני של חוק אמפר המקורי <math> \boldsymbol{ \nabla \times B} = \mu_0 \boldsymbol J \, </math>. כדי לדמות את זרם ההעתקה במעגלים פתוחים (כמו בדוגמת הקבל הנטען) הוא קבע תכונה של [[מעוות]] אלסטי המתקדם של התאים בתרחישים כאלו.